את מפקד גדוד 9214 בחטיבת עציון סא"ל י. אנחנו פוגשים יממה אחרי הילולת רחל אמנו בבית לחם. גם האירוע הזה היה תחתיו. הוא בן 44 בן גאה לעדה הדרוזית תושב בצפון. באחריותם גם ביתר עילית וכל המרחב המזרחי של גוש עציון.
את המפגש הראשון שלהם בגזרת חטיבת עציון ב 30.9 סא"ל י לא ישכח: "היינו רק שעתיים בתוך האחריות במרחב ותפס אותנו הפיגוע בצומת אל חאדר. זו הייתה נקודת הפתיחה שלהם. אמרתי ללוחמים שלי שהם יוצאי חי"ר כפיר גבעתי וקרקל 'הכול כאן יכול להיות מאפס למאה בשניות. דריכות הוא שם המשחק".
כמה ימים לאחר מכן שוחררו עשרות מחבלים מעסקת החטופים לגזרה שלו. 'בעסקה' הוא מספר "שוחררו אסירים מחבלים . הלכנו לבתיהם והזהרנו גם אותם וגם את בני משפחותיהם לבל יחשבו על חגיגות ועל חזרה לטרור". אבל אזהרות לחוד ומציאות לחוד . המג"ד מספר לי שיש כל העת ניסיונות לבצע פיגועים. רק בימים האחרונים נתפסו 10 כלי נשק שיכולים להרוג. רק במרחב עציון בכפר פורדיס פעלנו כמה פעמים כדי לא לאפשר לטרור להרים ראש".

ומה לגבי הפשיעה הלאומנית? המג"ד מספר על הפשיעה הלאומנית מזווית מעניינת התגייסתי לצה"ל הוא אומר "כדי לטפל בטרור ולא כדי לעצור יהודים. אנחנו עושים הכול מול הציבור היהודי וראשיו כדי להסביר להם את מה שאנחנו עושים והם בדרך כלל מקבלים זאת. אבל כשיש פשיעה כזו" הוא מספר בגילוי "זה מתסכל אבל אנחנו עושים את העבודה וזה מספק אותי" והוא מסכם בגאווה "אעשה הכול למען מדינת ישראל אני וכל העדה הדרוזית כדי לשמור על הביטחון". עוד כשבועיים הם יחזרו לבתיהם ותחושת השליחות לא פוסקת לרגע.

מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים