מחוץ לצה"ל: יוזמה להקמת יחידה חרדית להגנה על הגבולות

משבר גיוס החרדים מחריף, אך חשיפה דרמטית של ישראל שפירא באתר כיכר השבת מגלה על תכנית מפתיעה המתרקמת בימים אלו להקמת יחידה חרדית שתגן על גבולות הפנים ועשויה לשנות את המציאות העכשווית.

על פי הפרסום, הרב אברהם דויטש, אב בית הדין ורב הקהילה החרדית במעלה אדומים מפרסם בימים האחרונים 'חוות דעת' ארוכה, ובה תכנית שגיבש במשך למעלה משנה, יחד עם תת אלוף במילואים יואלי אור. התכנית עוסקת בהקמת יחידת גבולות הפנים (יג"ה) שתשמש כמנגנון בטחוני עצמאי בו ישרתו אלפי חרדים ותגן על מאות ערים ויישובים בישראל.

הרב דויטש הוא רב חרדי שמרני מליבו של המיינסטרים החרדי, שלמד אצל מנהיגים חרדיים מיתולוגיים כמו הרב שטיינמן והרב אויערבאך, ומקורב לרבנים נחשבים אחרים. הוא פרסם למעלה מארבעים ספרים שונים בשלל נושאים תורניים וחלקים מן התכנית שכתב פורסמו אתמול בספרו החדש שיצא לאור תחת השם "העקוב למישור" והופץ בבתי הכנסיות החרדיים.

לדבריו, במסגרת תפקידו הרבני במעלה אדומים נחשף לקרבתה המסוכנת של העיר לכפרים ערביים עוינים. "פנו אלי גורמי ביטחון בכירים ממעלה אדומים והסביבה בכדי שאסייע להם לפנות לנדיבים מחו"ל שיתרמו למען יחידת גבולות הפנים של מעלה אדומים. הם ציינו בפני שאין להם מספיק כח אדם – היחידה מונה כ150 מתנדבים בלבד – ו"שרק נס משמיים יוכל להציל אותנו אם תהיה פלישה בזמן אמת".

"ראיתי את הפחד בעיניים שלהם", אומר הרב ברוידא, "ופניתי לתורמים שרגילים לתרום לארגונים דומים ושביטחון אחיהם בארץ ישראל חשוב להם ויקר לליבם. הם פתחו ליבם למען מעלה אדומים והישובים הסמוכים". כך כאמור התוודע הרב למציאות הביטחונית המורכבת שבהגנה על גבולות הפנים של המדינה, מה שחידד אצלו את ההבנה כי במדינת ישראל קיימים למעשה מאות גבולות, שאין בהם גדר, חיילים או מצלמות. הגבולות הללו, אומר הרב, הם הערים הכפרים והישובים הערביים שבתוך שטחי ישראל.

במסמך מובאת העיר מעלה אדומים בה מתגורר הרב ברוידא כהדגמה למצב האבסורדי והמסוכן: בעיר מתגוררים כחמישים אלף תושבים בסמוך לכפרים עוינים, ללא גדר מסביב לעיר. בשטחים רבים אין כלל מצלמות, ולתרגילים מגיעים בממוצע כשמונה כוננים מתוך ארבעים. ביחידה להגנה של העיר אין מדים אחידים, תקשורת מקצועית, ווסטים מוגני ירי עדכניים. ובגלל אגו ופוליטיקה גם אין מפקד ראשי. כך למשל לפני מספר חודשים הצליחו להיכנס לעיר כארבע מאות עובדים פלסטינאים. "ככה זה, בגלל שאף אחד לא לוקח פיקוד על המצב".

יחידה עצמאית – ללא כפיפות לגורמי הביטחון

ההכרה במצב המסוכן ובצורך האקוטי להגנה על גבולות הפנים, הביאו את הרב לגבש תכנית יוצאת דופן יחד עם תת אלוף במילואים יואלי אור. על פי התכנית, בכל עיר ויישוב עם ציבור חרדי, תוקם יחידה עצמאית שתפקידה יהיה הגנה על גבולות העיר. היחידות יעברו אימונים מקצועיים על ידי חברות בינלאומיות חיצוניות, ולא על ידי צה"ל או המשטרה. מי שיקבע את זהות נשיא היחידה על פי ההצעה המהפכנית יהיו חברי מועצות גדולי התורה של המפלגות החרדיות. "כל המפקדים יהיו כפופים לנשיא היחידה בכל נושא. סדר אימונים, כשרות האוכל, וכל שאלה שתעלה". 

עצמאות היחידה היא המרכיב החשוב והבולט ביותר בהצעה. לדברי הרב, "ברגע שהארגון יהיה אפילו במקצת תחת המטרייה של משרד הביטחון או ביטחון הפנים זו רק שאלה של זמן עד שהם יקחו פיקוד. מה שיסכן את היכולת להקים את היחידה, שכן "ההתבדלות מגופי הביטחון הרשמיים היא הדרך היחידה להגיע לאלפי אנשי צוות חדשים מקרב הקהילה החרדית".

לאורך המסמך שב הרב ומדגיש כי היחידה איננה מיועדת לבחורים, או לאברכי כולל שיושבים ולומדים. התכנית מיועדת לדבריו ל"מוכרים בקיוסקים ומוכרים בחנויות חליפות, הסוג הזה של האנשים." כדי להתקבל לארגון יהיה מוטל על המועמדים להביא אישור מרב השכונה או מאישיות תורנית מוכרת שהם לא רשומים באף מסגרת ותורתם אינה אומנותם.

"אם תהיה הוראה לצאת לאירועים מחוץ לגוש או משימה שאיננה במסגרת התפקיד של היחידה יוכל יו"ר הגוש המקומי או נשיא היחידה לסרב פקודה", כך על פי התכנית."

אופטימיות זהירה: "אני מאמין שזה יכול לעבוד"

תא"ל יואלי אור, שותפו המפתיע של הרב דויטש לכתיבת התכנית, הביע בראיון לכיכר השבת אופטימיות זהירה באשר לסיכוייה של התכנית לקרום עור וגידים: "אני לא תמים", הוא אומר, "יש כאן אתגרים עצומים, מכל הבחינות. אבל מה שראיתי בעבודה המשותפת עם הרב דויטש זה רצון אמיתי לתרום". "האתגר הכי גדול זה הפיקוד הכפול, אבל עדיף לי שיהיה כונן חרדי שזמין ברוב המקרים שיאמר לפעמים 'אני לא יכול בגלל הלכה' – מאשר המצב הקיים שבו יש לנו אפס כוננים".

גם הרב דויטש אופטימי באשר ליכולתה של תכניתו להצליח, אך נזהר מלרתום את העגלה לפני הסוסים: "גדולי ישראל הם הראשונים והאחרונים שיכולים לתת אישור לכזה דבר והם עדיין לא דנו בזה באופן מעשי". עוד הוא אומר כי  "לגדולי ישראל אין  מספיק אמון במשרדי המדינה. אבל עדיין מוטלת עלינו חובת ההשתדלות". הוא גם מכיר בכך ש"ייתכן וגדולי ישראל יאמרו שזה יהרג ואל יעבור. שצריך להרחיק את החתכנית כמטחווי קשת".

המימון לתכנית המפתיעה מיועד להילקח מתקציבים שיועדו לחיילים חרדים, אך יילקח ממשרד האוצר ולא ממשרד הביטחון. האם התכנית הזו אכן תשנה את פני המציאות ותוביל את החברה החרדית למקום בו היא תורמת ומעורה יותר בחברה הישראלית, או אם תעבור את שלל המשוכות המשפטיות והבירוקרטיות שעומדות בדרכה – ימים יגידו.