אלון נמרודי, אביו של החייל תמיר ז"ל שנרצח בשבי חמאס וגופתו הוחזרה לישראל, ספד לו היום (חמישי). במהלך דבריו הוא טען כי תמיר ביצע מהלך גאוני בימי השבי שלו.

אלון אמר: "כמה פעמים דיברתי, כמה סיפרתי עליך, כמה נאמתי, כמה זעקתי. ועכשיו? עכשיו לא מוצא את המילים, לא יודע מה לכתוב. תמיר אהוב ויקר שלי. איך מספידים בן?? באיזה עולם מתוקן אב צריך להספיד את בנו בכורו?

בדיוק לפני שנתיים חרב עלינו עולמנו עם ההתקפה הרצחנית של החמאס בה נחטפת אתה אהוב שלי. מהרגע הראשון שהיה ברור שנחטפת וראיתי את פניך היפות והרכות עם מבט אחוז אימה ופחד כשהמחבלים מכים אותך ואת חבריך, רון שרמן וניק בייזר ז"ל, הבנתי שאני יוצא למלחמה להשיבך הביתה, להשיב את החיוך שלך חזרה.

ונלחמתי, נלחמנו, כולנו, בכל דרך אפשרית, הגענו לכל קצוות תבל כדי לדבר עליך, לספר איזה ילד מדהים וערכי אתה ושאסור לוותר עליך, אמרתי לכל ראשי הממשלות, הנשיאים, השרים, האפיפיור ומנהיגי דת ועולם שאתה והחטופים הם העתיד של העולם, לא רק של ישראל.

אמרתי בכל מקום שחייבים לעשות הכל כדי להחזירך. גם כשהייתי אחרי ניתוח ברגל או ביום שבוא פרץ לי דיסק בגב, לא ויתרתי, המשכתי בכל הכח, עם כאבי תופת רק כדי שתחזור בריא ושלם הביתה".

עוד הוא הוסיף: "כך חשבתי. כך קיוויתי, בזה האמנתי ועל זה נלחמתי במשך 740 ימים. שנתיים של תופת, בלי אויר לנשימה, עם מטרה אחת ברורה. להחזיר אותך הביתה. תמיר שלי, איזה ילד קסם היית, שנון, חכם, ורבאלי עם חיוך ממיס וחיבוק ששובר צלעות.

חיבוק שכל כך חסר לי. איך היית מגיח מאחוריי, עם עייניים טרוטות אחרי שינה טובה, צועק, "אבו, תביא חיבוק" ולא היית ממתין לתשובה ממני אלא ניגש אלי ומחבק חיבוק חזק, חם ועוצמתי. הייתי אומר לך, " תמירו, אתה תשבור לי צלע". עכשיו אני מוכן לעשות הכל כדי שתשבור לי את כל הצלעות מהחיבוק שלך. רק תחבק!

איך בלילות שישי או בימי חופשה, אחרי ארוחת הערב, הייתי מזמין את מיקה ועמית לצפות איתך בסדרות או סרטים מצחיקים, הצחוק המתגלגל שלך עם אחיותייך היה מרעיד את הבית. והצחוק והשיחות איתן היו ממשיכים עד לפנות בוקר ואני הייתי שולח לך הודעת טקס "תמירו, אפשר קצת שקט בבקשה?"

והיום, אני מתחנן שתעשה לי רעש, תצחק בקול רועם, כל היום והלילה. רק תצחק.
איך כשהיית חוזר מהבסיס בימי שישי בבוקר היית מבקש לעצור לאכול שווארמה, היית שולח לי רשימת קניות שלא נגמרת כדי להכין אוכל שאתה אוהב ולעשות מתכונים חדשים שרצים לך בראש. אביא לך סופר מרקט במתנה, רק תחזור על הרגליים אהוב שלי".

תמירו שלי. היית ילד ונער חרדתי, לקחת כדורים נגד חרדות וזנחת אותם כשהתגייסת. נלחמת בגבורה בפחדים של עצמך. איך דקות ספורות אחרי שנחטפת, עם אותו מבט אחוז אימה, התעשתת ורקמת תכנית מהירה וחכמה שחשבת שאולי תעזור לך להנצל. תעזור לך לא לחטוף מכות מחיות האדם שחטפו אותך. עשית מהלך גאוני שהיה חסוי עד כה ועוד ידובר עליו. לצערנו הרב ולשברון ליבנו העצום, זה לא עזר".

לסיום הוא אמר: "סליחה בני בכורי אהובי, סליחה!! תמיר שלי הנחמה הזעירה שלנו היא שככל הנראה לא סבלת, לקחת איתך מחבלים ארורים ועלית השמיימה מיד. בעצם כן סבלת, מעט יותר מ 48 שעות היית בידי שובייך האיומים ולא בזרועות אחיותיך האוהבות, לא בזרועות אמא ואבא הבטוחות.

במעמד קשה זה רוצה לומר תודה עצומה לחיילי צה"ל הגיבורים שחירפו נפשם, הקריבו חייהם, ואחרים המסכנים חייהם גם כעט למען החזרת החטופים, למען עם ישראל, שנמשיך לחיות בבטחה. בל נשכח ונזניח עוד 19 חטופים הנמצאים בעזה, אחריות גדולה שלנו כעם לעשות הכל למען השבתם".