אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

האם מותר ללמוד מספריו של רב שסרח?

אוי לנו שבדור שלנו מגיעים אנו למצב שמשרת הרב מושפלת עד תחתית. ועלינו לעשות כל מאמץ להוקיע אנשים שהם חכמים אך הם אינם יראי שמים וישרים. וכן, טוב שלא ללמוד מספריו של אותו רב.

האם מותר ללמוד מספריו של רב שסרח?
  (באסל עווידאת/פלאש90)

בעקבות פרשית רב גדול וחשוב בישראל שסרח, שיבש את החקירה נגדו, והעיד עדות שקר. נשאלנו האם מותר ללמוד תורה מספריו? האם מותר למכור את ספריו?

מדברי הירושלמי (מועד-קטן ג, א) משמע שאין מנדין כלל זקן (ת"ח), והכי איתא שם: "רבי יעקב בר אחא בשם רבי בא בר ממל בשלא חזר בו. רבי יעקב בר אביי בשם רב ששת נמנו באושא שלא לנדות זקן… דאמר ר' שמואל בשם רבי אבהו זקן שאירע בו דבר אין מורידין אותו מגדולתו אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך" (וכן הובא בהגהות אשרי על הרא"ש מועד-קטן ג, טז שגם בצינעא אין מנדין).

אולם הגמרא במסכת מועד קטן (יז, א) אומרת: "אמר רב הונא באושא התקינו אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו הכבד ושב בביתך חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא שנאמר וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה כסהו כלילה". ומובא עוד בגמרא במנחות (צט, ב): "אמר ריש לקיש תלמיד חכם שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא, שנאמר (הושע ד, ה): 'וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה' כסהו כלילה".

ומבואר דאין מנדין אותו בפרהסיא, אלא א"כ עשה כמעשה ירבעם בן נבט. ואלו דברי הרמב"ם (תלמוד תורה ז, א): "חכם זקן בחכמה, וכן נשיא או אב בית דין שסרח – אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם… אבל כשחטא שאר חטאות מלקין אותו בצנעה… אף על פי שכשל, כסהו כלילה… וכן כל תלמיד חכמים שנתחיב נדוי אסור לבית דין לקפץ ולנדותו במהרה, אלא בורחים מדבר זה… " (ועיין בש"ך יורה-דעה שלד, סקס"ה דזה אפילו אם סרח כמה פעמים). כלומר הרמב"ם פסק כריש לקיש, וכן פסקו הרי"ד (בפסקיו), הארחות חיים (דין אהבת השם יד). ועיין בכסף משנה שהסביר שריש לקיש הוא "מאריה דתלמודא".

לפיכך, אף שמעשהו של הרב חמורים ביותר וגורמים (לזעזוע בעולם הרבנות, ו)חילול השם שאין כמוהו, יש להיזהר ולהקפיד בדיבור עליו שלא לבזותו (פרהסיא). ומובא בשו"ת הרשב"א (א, פד) שעל בזיון תלמיד חכם לא מועילה מחילה. ועיין בסמ"ג (ל"א יב) דביאר דזהו כאשר מבזה אותו בפרהסיא. וידוע שירושלים חרבה מפני ביזוי תלמידי חכמים (שבת קיט, ב), ומוסיפה שם בגמרא כי המבזה תלמיד חכם אין לו רפואה למכתו (וע"ע בדברינו בשו"ת אבני דרך ז, קמד).

אלא שצ"ע בזה, דהרי השולחן ערוך (יורה-דעה שלד, מב), אחר שהביא את דברי הרמב"ם כתב ופסק: "ואי סני שומעניה כגון שמתעסק בספרי אפיקורוסין ושותה במיני זמר, או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו, משמתינן ליה" (עיין יומא פו, א). כלומר מרן נקט כשיטה בגמרא הסוברת דבמקום חילול השם מנדין. ונראה לי דיש לומר דאף שמנדים את התלמיד חכם , כיוון ש"חביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו", זה אינו מתבצע בפרהסיא. כלומר, עדיין מקפידים שלא לבזות האת הרב ועושים את כל התהליך בצינעא. וע"ע בבית יוסף (יורה-דעה שלד ד"ה 'ומ"ש') דבצינעא מנדין, וכ"כ הפרישה (שם אות נט), (וע"ע בשו"ת אגרות-משה אבן-העזר ד, סג).

בכיוון זה ראיתי דכתב המאירי (מועד קטן טז, א), ואלו דבריו: "תלמיד חכם המיוחד בעירו והגדול שבו שסרח אין מנדין אותו בהדיא אלא אומרין לו דברים שיכיר בהן מעצמו שחבריו מרוחקים ממנו, כגון הכבד ושב בביתך וכיוצא בזה. ואם הגיע סרחונו להחטיא אחרים מנדין אותו בפרהסיא, ותלמיד חכם אחר שסרח אין קופצין לנדותו מיד אלא מודיעין אותו ואם לא חזר בו מנדין אותו בצנעה".

אולם יתכן דגם הרמב"ם יודה בזה למרן, שהרי כתב הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (ו, יד): "… על ארבעה ועשרים דברים מנדין את האדם, בין איש בין אשה, ואלו הן… חכם ששמועתו רעה… ". וחזיתי שכתב בשיירי כנסת הגדולה (יורה-דעה שלד הגהות הטור פו) שאין סתירה בסוגיות, מפני שיתכן שרב יהודה ומר זוטרא נידו את התלמידי החכמים בצנעה. וציין שם כי להלכה אין מנדין ת"ח ואב"ד בפרהסיא וזהו גם בעובר על אחד מכ"ד דברים שמנדין עליהם (שהובאו בשולחן ערוך יורה-דעה שלד, מג). וחזיתי בספר פסק בענין הסרת רב ראשי ממשרתו לגר"י ידיד הלוי (מח"ס תורת חכם ושו"ת ימי יוסף) דכתב דכשלא ציית לדינא "בצנעא ראוי לנדותו, וגם דוקא זקן שהוא מופלג בחכמה, אבל בסתם ת"ח מנדין אפילו בפרהסיא", וע"ע בשו"ת כרם שלמה (יורה-דעה כ).

וצריך עיון, כיצד ניתן לנדות בצינעא, והרי עיקר הנידוי ע"פ השולחן ערוך (יורה-דעה שלד, ב) הוא (שמודיעים) ש"אין יושבין בד' אמותיו… ואין אוכלין… ואין מזמנין עליו. ואין כוללין אותו לכל דבר שצריך עשרה". והוסיף הרמ"א "ואסור ליכנס לביתו, דהוי כד' אמותיו". בכסף משנה תירץ שאמירת הנידוי תעשה בצינעא (בלי להכריז), והוא יפרוש מעצמו וישב בביתו ויתנהג כמנודה. וע"ע בזה בשו"ת המבי"ט (שיז).

בשו"ת הרמב"ם (קיא) כתב כי אין מנדין בפרהסיא תלמיד חכם שסרח "משום שאין ראוי לחסר מכבודו מאומה, דצורבא מרבנן קודש אבריך הוא קבע יקריה", וכ"כ בשו"ת הרדב"ז (ו, ב אלפים עח) דאין להעניש ת"ח בפרהסיא. אולם חזיתי כי בשו"ת מהר"ם שיק (יורה-דעה רכ) כתב דדווקא בחכם גדול אין מנדין (אך צורבא מרבנן מנדין). ועיין בשו"ת צמח צדק (יורה-דעה רלז) ובשפת אמת (מועד קטן יז) דכתבו דרק חכם זקן מופלג או אב"ד שסרח אין מענישים בפרהסיא (וע"ע בשו"ת התשב"ץ א, לג).

מתוך דברים אלו ראיתי כי בקובץ תחומין (לב עמוד 281) כתב שכיון שחז"ל העלו שיש להיזהר ולא להחרימם בפרהסיא, לכן "חובה על כל מי שבא לדונם לצמצם ככל האפשר בפרסום העניין".

אולם גם לתלמיד חכם שחטא ונפל, קיימת תקנה. כפי שדורשת הגמרא במסכת חגיגה (טו, א): "מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להם תקנה, אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה". אולם לגבי לקיחת ממון, התקנה-התשובה יכולה להגיע רק השבתו לבעליו, כמבואר בדברי הגמרא במסכת ברכות (יט, א): "תנא דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה. שמא סלקא דעתך? אלא ודאי עשה תשובה, והני מילי בדברים שבגופו, אבל בממונא עד דמהדר למריה" (וע"ע באור החיים ויקרא יט, יז).

כמו כן, פסק הרמב"ם (תלמוד תורה ד, א): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו, אין מתלמדין ממנו עד שיחזר למוטב, שנאמר (מלאכי ב, ז): 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, כי מלאך ה' צבאות הוא', אמרו חכמים: אם דומה הרב למלאך ה' צבאות – תורה יבקשו מפיהו, אם לאו – אל יבקשו תורה מפיהו". וכתב האור זרוע (א אלפא ביתא לה): "שצריך ללמוד תורה מפי תלמיד חכם שדומה למלאך בטהרה ובמעשים טובים ונאמן בתורתו, שנאה דורש ונאה מקיים" (וע"ע בעניין דימוי למלאך ה' בשו"ת דברי יציב יורה-דעה קלט ד"ה 'בעת חתימת' ושו"ת באר שרים ה, מ סוף אות ז).

וכן פסק השולחן ערוך (יורה-דעה רמו, ח): "הרב שאינו הולך בדרך טובה, אע"פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב". ממה שלא מצינו שחילקו הרמב"ם והשו"ע בין סוגי התלמידים (גדול או קטן), משמע שלכל תלמיד אין ללמוד מרב שאינו הגון, אף שהתלמיד יודע לסנן ולברור את הדברים החיוביים (עיין בלחם-משנה. ובש"ך יורה-דעה רמו, סק"ח. ערוך-השלחן יורה-דעה רמו, כב. הר-המלך על הרמב"ם תלמוד-תורה ד, א. והיד מלאכי כלל תקלא השיג על הש"ך. וע"ע בשו"ת אהל-יעקב ע ד"ה 'ותימה').

האור החיים הקדוש (דברים יב, כח) כתב בהסבר דעת הרמב"ם, דבזמן הזה שנתמעטו הדורות, אין אדם שדעתו שלימה שיוכל להחשב כגדול ויהיה מותר לו ללמוד אף מחכם שאינו הגון (דווקא לרבי מאיר התירו ללמוד מאחר-אלישע בן אבויה, כיוון שהיה שלם בדעתו). לפיכך לא חילק הרמב"ם בדין זה בין תלמיד גדול לקטן (וע"ע בברכי יוסף יורה-דעה רמו, סק"ט. בבד-קודש שבועות עמוד רי. קונטרס אור-ישראל טז עמודים קנא-ט. שו"ת יביע אומר ז יורה-דעה יט).

אולם ראיתי כי ביד שאול (על יורה-דעה רמו, ה) ביאר דלפי הרמב"ם רשאי תלמיד חכם גדול ללמוד מרב שאינו הגון, כפי שהביא בריש המורה נבוכים את הפסוק "הט אזנך", המשמש יסוד להיתר ללמוד תורה מאדם רשע (ועיין בשו"ת הריב"ש מה). אך הוסיף שם: "אף שהוא בעצמו היה יודע בנפשו שלא יזיק לו ספרי החכמות… מכל מקום לענין דין לא רצה להעתיק דגדול מותר, שחשש פן יבואו שועלים קטנים מחבלים כרם ה' צבאות ויעשו עצמם כגדולים, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול" [וכ"כ בברכי יוסף (יו"ד רמו, סק"ט) דהרמב"ם רק לגבי עצמו סמך על החילוק בין גדול לקטן].

ניתן עוד לציין כי רואים אנו במפורש שיש "להשחית" ולא ללמוד מהרב עד שיחזור למוטב, מדברי הגמרא במסכת תענית (ז, א) שם נאמר: "יערף כמטר לקחי וכתיב תזל כטל אמרתי, אם תלמיד חכם הגון הוא כטל, ואם לאו עורפהו כמטר… אמר ר' יוחנן מאי דכתיב כי האדם עץ השדה וכי אדם עץ שדה הוא אלא משום דכתיב כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת וכתיב אותו תשחית וכרת הא כיצד? אם ת"ח הגון הוא ממנו תאכל ואתו לא תכרת, ואם לאו אתו תשחית".

ונראה היה לי לומר דבשלב זה שהוא חוטא וסורח ואינו חוזר למוטב, יוצא הוא מגדר תלמיד חכם, שהרי שנינו בגמרא ביומא (עב, ב) שתלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם. ויש עוד לציין דאצלנו שינה מן האמת, וכבר אמרו חז"ל (בבא מציעא כג, ב – כד, א) שתלמיד חכם נמדד ביושרו, והוא אדם שאינו משנה מדיבורו אלא בשלשה דברים: "בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו במסכת ובפוריא ובאושפיזא". וכתב הכפתור ופרח (מד) על הנהגת תלמיד חכם: "והם בעלי אמונה ויושר… ואם היו משנים בזולתם יחשב להם מום גדול".

ועיין בשו"ת צמח צדק (יורה דעה רלז) דהעיר דאם מיירי בחילול השם לדעת הרא"ש מורידין אותו מגדלותו. אולם לפי הרמב"ם "כמו אב"ד בעירו וראש העיר אין להעבירו". וכן בתר עיוני בזה, ראיתי דיש פוסקים שחילקו כיצד בוצעה העבירה, האם בפרהסיא או בצינעא. ועיין בזה בשו"ת הרדב"ז (ו, ב אלפים עח), שו"ת חתם סופר (ה, קסב) ושו"ת מהרש"ם (ב, נו). נראה דהעיקרון המנחה הוא צמצום חילול השם. אם תלמיד חכם עבר עבירה בפרהסיא עצם ההימנעות מהענשתו יש בה חילול השם (וכמה צריך להיזהר מלחפות ולהגן על ת"ח אחר שפרשיתו הגיע לתקשורת, שכן עצם הידיעה שנמנעים מלטפל בו, היא חילול השם גדול). ע"פ זה ניתן לדייק שאם חטא החכם כירבעם (אין הכוונה בע"ז וכדו'), היינו שחטא בפרהסיא, אזי יש להענישו בפרהסיא. ועיין ברמב"ם בהלכות יסודי התורה (ה, יא) בעניין חילול השם.

אציין עוד כי מצינו ברמב"ם (סנהדרין ג, ח) ובשולחן ערוך (חושן-משפט ח, א) שפסקו כי כל המעמיד דיין שאינו הגון עובר בלא תעשה. ובגמרא בסנהדרין (ז, ב) איתא "כאילו נוטע אשירה בישראל" (וע"ע בספרי דברים יז. ובגמרא עבודה-זרה נב, א). ומובא בספר המצוות לרמב"ם (מצוה רפד): "אבל לא תביט התורה במינוי הדיינים זולת לחריצות האיש בחכמת התורה והיותו יודע צוויה ואזהרותיה והנהגתו וחזקתו במעשים טובים והנאותים לזה".

ומובא עוד בספר החינוך (מצוה תיד): "שכשם שצריך להיות הדיין יודע דיני התורה, כמו כן צריך להיות בעל מדות ואדם כשר, כדי שלא יאמר לו הנדון טול קורה מבין עינך" (וע"ע במהר"ם שיק על המצות, סימן תטו). והביא בב"י (חושן-משפט ח) בשם שו"ת הרשב"א (ב, רצ) ש"צריך לבדוק אחר אנשים כשרים יראי אלקים שונאי בצע ואנשים מביני מדע". וע"ע בברכי יוסף (שם ח אות א) שהלשון אינו הגון, היינו במעשיו. וכבר כתב רש"י בתענית (טז, ב): "שאינו הגון, רשע שהקב"ה שונא אותו". ואזכיר כי ע"כ כתב בשו"ת מהרשד"ם (יורה-דעה קסא): "ואם אמת הדבר דהאי גברא אשר בשם ת"ח יכונה, סנו שומעניה, פשיטא שמותר לבזותו ואין לחוש לנידויו כלל… שהעמידו לישראל דיין שאינו הגון… עובר בלא תעשה… אם הדבר מחמת שאינו בקי יש לו תקנה… נמצינו למדים כי מי שאין בו יראת שמים גרוע ממי שאינו יודע". ובשביל שלא יעברו הממנים את הרב בלא תעשה, יש להורידו מגדלותו (וע"ע בשו"ת בעי חיי ז). וכבר כתב הרמב"ם (הלכות כלי המקדש ד, כא): "אין מורידין לעולם משררה שבקרב ישראל אלא אם סרח" (וע"ע בשו"ת נהרות דמשק סי' פו במה שכתב לרב האי גאון).

בספר דברי ירמיהו על הרמב"ם (תלמוד תורה ד, א) כתב לחלק בין לימוד מרב שאינו הגון – דיש לאסור, לבין לימוד מספריו – שמותר, ודייק זאת מהלשון "אל יבקשו תורה מפיהו", דווקא "מפיהו" אין ללמוד, דהוי חיבור ממשי לרשע. ע"פ שיטה זו מחוור כיצד למד הרמב"ם חכמה מספרים חיצוניים. וניתן לדייק זאת מדברי הגמרא (חגיגה טו) "ור' מאיר היכא למד מפומא דאחר".

אלא שבשו"ת שבט הלוי (ג, קמה) כתב לאסור אף ללמוד מספריו של רב שאינו הגון, שמא ידבק במחשובתיו ודעותיו. וכן כתב להחמיר בזה בשו"ת באר שרים (ליקוטים לט אות ג): "מסתברא מילתא דללמוד מרב שאינו הגון גם בספריו שהודפסו ולא רק נכתבו בכתב אסור ללמוד… ובוודאי שבאם הרב אינו הגון אין ללמוד בספריו". ובספר מעין גנים (טו) מובא בשם המגיד ממעזריטש שאין ללמוד מספר שחיבר אדם רשע הגם שכתב בו דברים טובים, כי מתדבק בנשמתו מדות לא טובות, וכן כתב בספר מנהג ישראל תורה (ה רטו). וע"ע בשדי חמד (מערכת ל כלל קמה). וכן הובא בשו"ת עולת יצחק (ב, ריז) "שמאד מזיק הקריאה בספרים שחיברו וכתבו אנשים שאינם מהוגנים" (ועיין עוד בשו"ת בצל החכמה ג, קיג).

וכן חזיתי דכתב בספר תורת חכם (עמוד שעא): "כשם שאסור ללמוד מפי רב שאינו הגון, כך אסור ללמוד תורה בספרים שחיבר" (וע"ע בשו"ת דברי שלום ב, פב). (וע"ע בשו"ת זקן אהרן א, אורח-חיים ט), ולא יהא לו הצלחה בלימודו (שו"ת טעם ברוך נב בשם הגר"ח מוואלוז'ין). וע"ע בשו"ת דברי יציב (יורה-דעה קמא) ושו"ת שאילת חמדת צבי (ב, ח). וכן העלה בשו"ת באר משה (ח, ג) דאין ללמוד מספריו של רב שאינו הגון. וע"ע בקובץ תחומין (כז עמודים 205-216).

העולה לדינא: ראוי שלא למכור את ספריו של הרב שסרח עד שישוב בתשובה שלמה ויחזיר את כל הכספים שלקח. ואוי לנו שבדור שלנו מגיעים אנו למצב שמשרת הרב מושפלת עד תחתית. ועלינו לעשות כל מאמץ להוקיע אנשים שהם חכמים אך הם אינם יראי שמים וישרים. וכן, טוב שלא ללמוד מספריו של אותו רב.

(הרב אלחנן פרינץ,  מח"ס שו"ת אבני דרך)

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
22 תגובות - 21 דיונים מיין לפי
1
ירבו תלמידי חכמים כמוך בישראל!
יישר כח | 06-09-2015 17:55
2
וספריו הטובים מאד על חושן משפט
שלמה? | 06-09-2015 19:18
של חברך לספסלי הישיבה שנאסר על דברים דומים?
3
כל אחד קם ומתחיל להפגין את ידיעותיו
דוד | 06-09-2015 19:26
אין לי שום תלונה על דברי הרב פרינץ שליט"א.אבל הוא ועוד אנשים אחרים וטובים מדברים כאילו הם מכירים את הסיפור לעומקו. האיש הזה מעולם לא היה בגדר ת"ח יר"ש! העבירות שמיוחסות לו הן בוצעו לפני שנים רבות.. עוד בשחר רבנותו.
4
אם הספרים אז ודאי התלמידים
יצחק | 06-09-2015 20:56
וישנם לא רק את ספריו אלא "הספרים החיים " שכתב ואלו תלמידיו, שממשיכים את חייהם בצפת, בישיבה כאילו דבר לא קרה. גם מספרים אלו אסור ללמוד...
5
מישהו יכול להפנות לאיזשהו מקום בספרי שיינברג
רמי | 06-09-2015 21:50
שיש מה ללמוד ממנו??? מדבר מדבר ולא מחדש כלום תמיד התפלאתי על מה מעריצים אותו
6
עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה
יונה | 07-09-2015 0:02
הייתי מצפה מרבנים לדבר על החזרה בתשובה ולא על העבר וחטאים של אחרים. ולעולם אל תדון אדם עד שתגיע למקומו. לרבנים המגיבים מספיק להפגין בידיעות. תפגינו במאמרים על תשובה אנו בחודש אלול אל תגרמו לנו לדבר לשון הרע שבוע לפני יום הדין.
7
מקובלים
| 07-09-2015 0:27
ממילא אין בספריו ובשאר ספרי מקובלי דורנו דבר שקשור לתורה...
8
תלמידיו של הרב מהצפון לא התבשמו וגדלו מתורתו
| 07-09-2015 6:21
הוא מעולם לא היה רב המרביץ תורה, שיעוריו התמקדו במוסר ותורת הנפש... הוא לא ידע לפסוק הלכה, ולא ללמד גמרא. המקום בו נמצאים תלמידיו הוא בזכות עצמם ובזכות הרמ"ים בישיבה שהם בהחלט תלמידי חכמים אין לרב מהצפון אף לא שיעור אחד בהלכה או בגמרא...תבדקו זאת!
9
יצחק יקירי
יוסי | 07-09-2015 8:18
בצפת ממש לא ממשיכים כרגיל! בצפת פגועים בצפת כועסים בצפת מרוסקים. הרשע השאיר כאן נזקים חסרי תקדים וכמעט בלתי הפיכים! בצפת פשוט אין לנו על מי להישען אז אנחנו מנסים לרפא את עצננו במה שמרפא באמת כמו תורה ואמונה וגם במקביל להתמודד יומיומית עם המציאות שהחלאת אדם הזה יצר פה... הלואי שתצלח דרכנו ואמת מארץ תצמח!!!!!
10
למדתי בשנה האחרונה בספרים שלו
צלף | 07-09-2015 12:10
מאז ששמעתי את ההרצאה שלו בכנס בגני תערוכה קרוב אליך לפני שנה אז בצער רב ששמעתי על מה שמאשימים אותו הרגשתי כאילו קיבלתי סטירה על הפנים. לאן הלך כול המאמץ בלקרוא את ספריו ? גנזתי את ספריו בגניזה - מקווה שאוכל להתקדם ברוחניות ממקומות טובים. כואב לטי - ובטוח שתלמידיו לשעבר בישיבת אור גנוז חטפו בומבה יותר מימני - אבל שמח שהם מצליחים לצאת מזה...
11
קהילת אורות הארי
תלמיד לשעבר | 07-09-2015 19:37
הקהילה וכל מוסדות הרב עזרא קורסים נגד עיננו. הרב עזרא החזיק את את הישיבה ואת האברכים. מי ידאג לנו עכשיו? אדם שהתנהג אלינו כאבא שלא יחסר לנו מאומה. הרב שפתח את הפרשיה זרק פצצה. מי ידאג לנו? מי? כואב הלב הישיבה נסגרת מול עיננו. חבל מאוד. אני מחכה לשובך רבי ומורי הצדיק הרב עזרא שיינברג שליט"א
12
לתלמיד לשעבר הישיבה לא נסגרת ולא קורסת
| 08-09-2015 14:58
מי שדאג שלא יחסר לתלמידיו מאומה פגע בנותיהם מאחורי גבם..תוך הפחדות חמישים שלא ניתן להעלות על הדעת. אתה כבר לא בישיבה....מה אתה יודע על הישיבה... אנחנו לומדים ומתחזקים ומתחזקים
מי הרשע האמיתי בכל הסיפור
אבי | 07-03-2020 20:25
מי שרשע באמת זה אותו אחד שלא עשה כהלכה שאמרה שלא להוציא החוצה סיפורים כאלו גן אם הכל אמת. הוסף לכך שמי שהוציא לאור (נתן פרהסיה) לכך הוא אדם שרוצה בכל מחיר להיחשב כשומר הנשים. כמוכ כבר הזכירו שלא הכל עבר כדרכה של הלכה דרך ביהד ואנו ניזונים מהמפרסם בעצמו, שיש לו עניין להיחשב כבעל סמכא בעניינים כאלה. ממ המפרסם עבר על גופי תורה מפורשים. להכשיל על הדרך גם אחרים וגם אותי עד שהבנתי את זה. יש חוקים ובימים מה מותר ומה אסור לעשות במקרים כאלו, והמפרסם עבר על כולם להתכבד הקלון חברו. זו האמת
13
לתלמיד לשעב
תגובה | 08-09-2015 16:01
המקום לסגירה והרש"ע לקבורה!!!
14
אני עדיין בישיבה
תלמיד לשעבר | 08-09-2015 19:39
הרב עזרא לא פגע באף אחת עושים לו מה שעשו לרב ברלנד ועוד.... וזה כבר התברר בקרוב. כואב לי הלב שרב כמו הרב שמואל אליהו גורם לנו לכל הרע הזה. מה הפריע לך כבוד הרב אליהו?
15
יש רק שלושה תלמידים בשיעור א
תלמיד מאורות הארי | 08-09-2015 19:58
המצב לא מי יודע מה טוב.......... בלשון המעטה..........
16
למדתי בישיבה
| 09-09-2015 11:35
הרב עזרא מעולם לא התיימר להיות פוסק. בשאלות פשוטות בהלכה היה עונה ומציין למקור בדרך כלל פסקי תשובות או ספרי הגר״מ אליהו. (זה שלא זכר תמיד מקור מדוייק לא הופך אותו לעם הארץ) במוסר חסידות וכתבי הראי״ה הוא בקי והיה מעביר חמש שיעורים בשבוע ולפעמים יותר. הוא ידע ללמוד גמרא וגם לימד כמה פעמים בישיבה. לפני שנתיים הוא רצה להתחיל שיעור כללי בגמרא בישיבה, שהוא יעביר את השיעור אבל הישיבה מצד התלמידים לא היו בשלים לזה הוא העביר רק שיעור אחד או שתים. מעבר לזה הוא אדם ביל מידות שלא רואים כל יום מאיר פנים לכולם בחיים לא ראינו אותו כועס, דואג לכולם, שואל בשלומם, עובר בבית מדרש נותן לזה חיוך ולהוא קריצת עין.. השיעורים שלו היו עמוסים בידע שהוא שפך (הוא מדבר מהר) בינתיים שום דבר לא הוכח על אף שהטענות קשות מאוד נגדו לא היה בית דין!!! הרבנים שכביכול היו הבית דין שנים מתוכם לא דיינים ואולי אפילו בלי ידע בסיסי בהלכות עדות וכד׳ ( לפי שאלות ששאלתי אישית את אחד מהם) בקיצור אין לנו אלא לחכות שהדברים יתבררו לפי דרכה של תורה! ובינתיים נעשה שפיכות דמים לו ובעיקר למשפחתו שגם אם הוא חטא מה הם אשמים. לגבי כותב הכתבה קצת קשה שרב בישראל מאשים אותו בעדות שקר בגלל שהוא סתר עדות של אשה. ועוד האשמות שלא יתבררו בבי״ד. בקלטת שהוא כביכול מודה במיוחס לו הוא מודה על דברים שמותרים לדעת חלק מהפוסקים. כמה שאלות לאוויר בלי לדון אף אחד מהצדדים. אבל קשה לי שהרב שמואל הודיע שאסור להשתמש בשם אביו לכשרות ואחרי שבוע פתח כשרות משלו... ויש עוד כמה שאלות שזה לא הזמן. שוב בלי לדון אף אחד רק להעלות נקודות. ויה״ר שנזכה שהאמת תצא לאור ע״פ דרכה של תורה ונחזור כולנו לאבינו שבשמיים!
17
למדתי בישיבה
| 09-09-2015 11:35
הרב עזרא מעולם לא התיימר להיות פוסק. בשאלות פשוטות בהלכה היה עונה ומציין למקור בדרך כלל פסקי תשובות או ספרי הגר״מ אליהו. (זה שלא זכר תמיד מקור מדוייק לא הופך אותו לעם הארץ) במוסר חסידות וכתבי הראי״ה הוא בקי והיה מעביר חמש שיעורים בשבוע ולפעמים יותר. הוא ידע ללמוד גמרא וגם לימד כמה פעמים בישיבה. לפני שנתיים הוא רצה להתחיל שיעור כללי בגמרא בישיבה, שהוא יעביר את השיעור אבל הישיבה מצד התלמידים לא היו בשלים לזה הוא העביר רק שיעור אחד או שתים. מעבר לזה הוא אדם ביל מידות שלא רואים כל יום מאיר פנים לכולם בחיים לא ראינו אותו כועס, דואג לכולם, שואל בשלומם, עובר בבית מדרש נותן לזה חיוך ולהוא קריצת עין.. השיעורים שלו היו עמוסים בידע שהוא שפך (הוא מדבר מהר) בינתיים שום דבר לא הוכח על אף שהטענות קשות מאוד נגדו לא היה בית דין!!! הרבנים שכביכול היו הבית דין שנים מתוכם לא דיינים ואולי אפילו בלי ידע בסיסי בהלכות עדות וכד׳ ( לפי שאלות ששאלתי אישית את אחד מהם) בקיצור אין לנו אלא לחכות שהדברים יתבררו לפי דרכה של תורה! ובינתיים נעשה שפיכות דמים לו ובעיקר למשפחתו שגם אם הוא חטא מה הם אשמים. לגבי כותב הכתבה קצת קשה שרב בישראל מאשים אותו בעדות שקר בגלל שהוא סתר עדות של אשה. ועוד האשמות שלא יתבררו בבי״ד. בקלטת שהוא כביכול מודה במיוחס לו הוא מודה על דברים שמותרים לדעת חלק מהפוסקים. כמה שאלות לאוויר בלי לדון אף אחד מהצדדים. אבל קשה לי שהרב שמואל הודיע שאסור להשתמש בשם אביו לכשרות ואחרי שבוע פתח כשרות משלו... ויש עוד כמה שאלות שזה לא הזמן. שוב בלי לדון אף אחד רק להעלות נקודות. ויה״ר שנזכה שהאמת תצא לאור ע״פ דרכה של תורה ונחזור כולנו לאבינו שבשמיים!
18
למדתי בישיבה
| 09-09-2015 11:35
הרב עזרא מעולם לא התיימר להיות פוסק. בשאלות פשוטות בהלכה היה עונה ומציין למקור בדרך כלל פסקי תשובות או ספרי הגר״מ אליהו. (זה שלא זכר תמיד מקור מדוייק לא הופך אותו לעם הארץ) במוסר חסידות וכתבי הראי״ה הוא בקי והיה מעביר חמש שיעורים בשבוע ולפעמים יותר. הוא ידע ללמוד גמרא וגם לימד כמה פעמים בישיבה. לפני שנתיים הוא רצה להתחיל שיעור כללי בגמרא בישיבה, שהוא יעביר את השיעור אבל הישיבה מצד התלמידים לא היו בשלים לזה הוא העביר רק שיעור אחד או שתים. מעבר לזה הוא אדם ביל מידות שלא רואים כל יום מאיר פנים לכולם בחיים לא ראינו אותו כועס, דואג לכולם, שואל בשלומם, עובר בבית מדרש נותן לזה חיוך ולהוא קריצת עין.. השיעורים שלו היו עמוסים בידע שהוא שפך (הוא מדבר מהר) בינתיים שום דבר לא הוכח על אף שהטענות קשות מאוד נגדו לא היה בית דין!!! הרבנים שכביכול היו הבית דין שנים מתוכם לא דיינים ואולי אפילו בלי ידע בסיסי בהלכות עדות וכד׳ ( לפי שאלות ששאלתי אישית את אחד מהם) בקיצור אין לנו אלא לחכות שהדברים יתבררו לפי דרכה של תורה! ובינתיים נעשה שפיכות דמים לו ובעיקר למשפחתו שגם אם הוא חטא מה הם אשמים. לגבי כותב הכתבה קצת קשה שרב בישראל מאשים אותו בעדות שקר בגלל שהוא סתר עדות של אשה. ועוד האשמות שלא יתבררו בבי״ד. בקלטת שהוא כביכול מודה במיוחס לו הוא מודה על דברים שמותרים לדעת חלק מהפוסקים. כמה שאלות לאוויר בלי לדון אף אחד מהצדדים. אבל קשה לי שהרב שמואל הודיע שאסור להשתמש בשם אביו לכשרות ואחרי שבוע פתח כשרות משלו... ויש עוד כמה שאלות שזה לא הזמן. שוב בלי לדון אף אחד רק להעלות נקודות. ויה״ר שנזכה שהאמת תצא לאור ע״פ דרכה של תורה ונחזור כולנו לאבינו שבשמיים!
19
לאדם שלמד בישיבה
| 09-09-2015 16:59
התירוצים שהוא סיפק שהבחורים לא בשלים ולא מסוגלים להכיל שיעור גמרא הוא המציא.... בישיבה יש אברכים ובחורים שיכולים ללמד אותו איך לומדים גמרא. לא פעם אחת וגם לא פעמיים לא היה מצליח להביא מקורות ואסמכתא לדברים שאמר... הוא היה טועה המון במקורות בהלכות ולא ממש ידע לתת את הדעת לדיון הלכתי. משך שנים כל הח'ברה דנו אותו לכף זכות ואמרו כמה שהוא מצניע את עצמו...איזו ענווה... הוא לא כעס אף פעם - בוודאי...על מה יש לכעוס הוא הפך את כולם לבדיחה. הוא רגע אחד למד עם בעל חברותא או העביר שיעור לאברכים או לכלל הישיבה ורגע אחד פגע בצורה נוראית בנשים שלהם... לגבי המשפחה- לישיבה אין ולא יהיה שום דבר רע עם המשפחה. הם לא מוכנים לקבל ,לשמוע או לדבר עם אנשים שחושבים שהדברים נכונים. לגבי בית הדין- הוא בעצמו מינה את הרב גד והרב אנגל להיות בית הדין שלו. הוא הודה, אשתו הודתה, נשים העידו... להגיד לא לחרוץ את דינו ושהוא עדיין טלית שכולהתכלת ללא מום...זה להמשיך לצחוק על אנשים!!!!!!!!!!!!!!!
20
התלמיד שעדיין בישיבה-אתה לא בישיבה-רק מתחזה
| 09-09-2015 17:02
אתה לא באמת בישיבה....ואם אכן אתה בישיבה...תבדוק עם חברייך לספסל בבית המדרש...תשמע ממקור ראשון ואז תכתוב...
21
לשוטה שקורא לעצמו תלמיד
תלמיד באורות האר"י | 17-09-2015 12:57
זה אותו אדם שמטקבק ומגבב את אותן השטויות הודעה אחר הודעה. אילו היית בישיבה היית יודע עד כמה מעשי הרש"ע חמורים. אני זוכר טוב מאד את השיעור בגמרא שהוא העביר לפני כארבע שנים, זה היה שיעור לילדים שזה עתה התחילו ללמוד גמרא. זה היה מביש. ודע לך שהרב שפוצץ את הסיפור הוא לא עזב את הישיבה אף לא לרגע. הוא תומך ומחזק עד כמה שידו משגת, מה רצית שהוא יעשה? ישאיר את המוגלה בתוכנו רק כי אין תקציב לישיבה?! תתבייש ורוץ לבקש מחילה מהרב שמואל.