אפשר לעשות 'על האש' וזה נחמד ואפשר לעשות 'על האש' ולחולל מהפך.

אמש (ראשון), כאירוע גיבוש פנים לקראת השנה החדשה, יצאנו יחד משפחות גרעין 'תורת החיים' בנצרת עלית לפארק 'גרופית' בעיר, היה נחמד מאוד טעים וכיף והילדים נהנו מהפעילות. אך לא על זה באתי לספר.

בזמן שאנחנו הגברים התפללנו מנחה אני רואה מישהו עומד ומסתכל עלינו כשהוא מחזיק כלב גדול. כך כל התפילה – הוא עומד ומסתכל.

התלבטתי אם מדובר בבן מיעוטים או באדם תמהוני אחר שמתלבט על איזה מהילדים לשחרר את הכלב. לאחר התפילה התקרבתי אליו והוא ניגש אלי עם דמעות בעיניים.

הוא סיפר לי כי הוא גר בשכנות לפארק ומעולם לא נתקל בקבוצה כשלנו. הוא אמר כי קבוצות בני מיעוטים מגיעות הרבה והוא לא מאמין למראה עיניו – הוא אומר כי הוא מרגיש ממש 'ימות המשיח' וכי ריגשנו אותנו עד דמעות, כ"כ יפה היה לו לראות את המשפחות, את הילדים המתרוצצים ואותנו מתפללים. בסוף השיחה הוא רק ביקש כי נמשיך ונגיע הרבה.

חשבתי לעצמי בכמה מקומות 'על האש' יכול להיות כ"כ משמעותי כמו אצלנו – אשרינו שזכינו!

(הכותב הוא מנהל גרעין תורת החיים שע"י עמותת מרכז קטיף נצרת עלית)