כאשר שומעים בימים האחרונים והערב את המילים "צה"ל נערך לכיבושה של העיר עזה" לעיתים נדמה שמדובר במסר שהוא הצהרתי בלבד. כדי ללמוד על המילים הללו ומה עומד מאחוריהן, ננסה להביא את תמונת המצב כפי שהיא משתקפת ברצועת עזה ובירושלים מחד ובוושינגטון מאידך.

לשם השתלטות על רצועת עזה נדרשו בזמנו שש אוגדות עם עשרות אלפי לוחמים ששהו על השטח בו זמנית. נקודה לפי תוכנית כיום מדובר על חמש אוגדות ובהם אוגדה 162 בחלק הצפוני, לצידה אוגדה 99 ואוגדה 98, במרכז הרצועה אוגדה 36 ובדרום הרצועה אוגדת עזה אוגדה 143.

לצידן של האוגדות גויסו 12 צוותי קרב חטיבתיים ולצידם עוד שלוש חטיבות מרחביות שתפקידם לשמור על הפרימטר, על הגדר ועל הישובים עצמם כאשר בשיא הפעילות אמורים להיות בפועל 130 אלף לוחמי מילואים כשחלקם יפעל בעזה והשאר מילואים שיפוזרו בגזרות אחרות כמו יהודה ושומרון לבנון וסוריה.

לפי תוכנית צה"ל שפועלת כבר מזה שלושה שבועות במקביל לשינוע האוכלוסייה מופעל חיל האוויר וחיל ההנדסה כדי להקריס בניינים כשכוחות החיר והשריון פועלים מסביב לעיר כדי להכין את התשתית והקרקע לכניסה מהירה וחלקה. לפי ראיית הצבא ובראשה הרמטכ"ל התוכנית תהיה עצימה אך ידרש זמן כדי להביא להביא את הכוחות לכל הנקודות בכל רחבי העיר עזה ובנותיה זאת כדי לא לסכן הן את החיילים ולא בוודאי את החטופים.

כך לכל צוות שיפעל באזור עזה יתלווה אליו כוח מילואים שקשור ליחידת השבויים והנעדרים( השו"ן) כדי לוודא שלא יפגעו בחטופים. נציין שרק אמש ציין הרמטכ"ל שהחמאס הוכרע וכי הפעולות שנעשות עכשיו הם כדי להשלים את הפעילות בשטח. הימים הבאים יראו לנו את הכיוון.