במשך יותר ממאה שנה, עוד לפני הקמתה של 'אגודת ישראל' כתנועה רשמית, אחזה ביהדות החרדית שנאה והתנכלות למפעל הציוני.

ההתנגדות החולנית לעלייה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, עלתה לעמנו במיליוני קורבנות בשואה, המשיכה עם האדישות החרדית להקמת המדינה. את הטעויות שעשו גדולי התורה של השנים האלה אנחנו משלמים עוד היום.

אילו היו האנשים האמונים על שמירת תורה ומצוות עולים לארץ בשנות העשרים והשלושים, ולוקחים חלק מרכזי ופעיל בהקמת המדינה, הכל היה נראה אחרת. לצערנו, החרדים החליטו לוותר, והשאירו את מלאכת הקמת המדינה בידיים חילוניות של בן גוריון ומפא"י מה שהוביל את השליטה במדינה לידיים מערביות-חילוניות בחלקן עוינות את התורה והמצוות.

האופי החילוני של המדינה הפך מתוצאה לסיבה העיקרית של החרדים בשכנוע העצמי מדוע אסור להם להכנס לתא הקברניט ולהחזיק בהגה השלטון במדינה, כשההסבר הרשמי היה חוסר הרצון להיות שותפים ואחראים לחילול השבת במדינה. רק לחשוב כמה ניתן היה לשנות בשנותיה הראשונות של המדינה במשפט, בתרבות, בצבא ובחינוך, אילו בשלטון היו יושבים עוד אנשים שהתורה ומסורת ישראל יקרים לליבם.

אבל הנה, רצה הגורל, ודווקא בגלל יאיר לפיד, החליטה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כי כעת ניתן לנציג המפלגה להתמנות לשר ולא רק כסגן שר. על פניו נראה כי מדובר בצעד טכני, זהו אירוע בקנה מידה לאומי שיכול להשפיע לעשרות השנים הקרובות. אחרי 50 שנה של ניתוק חרדי מהמדינה "סר פחד שלושת השבועות" ומתברר כי גם אנשי 'אגודת ישראל' יכולים לקחת אחריות קולקטיבית על מדינת ישראל, ובעצם להיכנס מחדש למעגל ההשפעה במדינה.

התמורות שעוברת היהדות החרדית בשנים האחרונות הן בגיוס והן בהשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה, נראה כי זהו השינוי המשמעותי ביותר, שתהיה לו השפעה בעתיד בהתקרבות של החרדים לתוך הציבור הישראלי.

ערב ראש השנה עושה מועצת גדולי התורה תשובה על חטא קדמון של יותר ממאה שנה.