הגיע הזמן להפסיק לפחד מהמילים: בישראל משתוללת עליונות לבנה, והיא שורפת את הדמוקרטיה מבפנים. מדובר בקליקה סגורה, פריבילגית, ששולטת ברחובות, בתקשורת ובמערכת המשפט, ומאמינה שהחוק נכתב אך ורק עבור "האחרים".

בשם "הצלת הדמוקרטיה", אותה קבוצה חוסמת כבישים, מציתה שריפות, תוקפת שוטרות ומשגרת אמצעי לחימה לעבר בית ראש הממשלה. אם אדם מן השורה היה עושה עשירית מכך – הוא כבר היה מבלה שבועות בחקירות שב"כ ואז מושלך לכלא. אבל כשזה מגיע לאנשי "קונגלומרט קפלן", השופטים והפרקליטים ממהרים להעלים עין, לשחרר למעצר בית – ולעיתים פשוט למחוק את התיק.

המערכת כולה מגויסת לשימור הפריבילגיות של אותם "לבנים": 'אליטה' בעיניי עצמה בלבד, בעלת שליטה תקשורתית, משפטית וכלכלית שרואה בעצמה מעמד של אצולה מודרנית.

זה לא מאבק על דמוקרטיה – זו מלחמת מעמדות, שבה קבוצה אחת דורסת את זכויות כל השאר תוך שהיא מטיפה לנו על "שוויון".

בישראל 2025 אין שוויון בפני החוק. יש חוק אחד לטייסים, לפרופסורים, ל"נכונים" – וחוק אחר לחלוטין למנקים, לפועלים, ולמי שמעז לחשוב אחרת. זה לא חוסר צדק – זו שחיתות ממוסדת, אקטיבית וידועה, אשר עטופה בסיסמאות יפות.

אותה שחיתות היא חלק ממנגנון ההפעלה של התקשורת, מערכת המשפט ואפילו המערכת הפוליטית.

במהלך החודשים האחרונים ראינו שוב ושוב: חשודים בשיגור פצצות תאורה לבית ראש הממשלה שוחררו כאילו לא קרה כלום; מנהיג מחאה שתועד נצמד באופן מיני לשוטרת, ואשר אצלו מתפס נשק ואמל"ח – שוחרר תוך ימים ומאז חזר להפגין; מאות מפרי סדר נתפסים, חלקם מודים במעשיהם, ובכל זאת לא מוגשים נגדם כתבי אישום.

מעבר לכך, ראינו התגייסות קולקטיבית להגנתם של אנשים שמעשיהם היו לא רחוקים מטרור או אלימות פוליטית. ראינו כיצד התקשורת מקרקרת סביב עברם הצבאי של הפורעים, גילם המופלג או כל תירוץ אחר על מנת לנקותם מאשמה, ראינו את מערכת המשפט נוהגת בהם בסלחנות אין כץ בעוד נערים מהציבורים הלא נכונים מוחזקים מוחבאים במרתפי השב"כ.

 אני חייב להודות, זה עובד להם. הלכלוך המוחלט של המושג דמוקרטיה, הפיכת המשמעות האמיתית של המושג שלטון החוק, הכפפת כל החלטת ממשלה לאותו שלטון אחוס"ליה, זה לא רחוק, הם קרובים להצליח.

כאשר אנשים רנדומליים ברחוב, חושבים שכפיפות מוחלטת של בית המחוקקים לבית משפט לא נבחר בו מוגדרים כסאות ממודרים ל"מזרחים" ו-"ערבים" היא דמוקרטיה, משמע שעובד להם.

העובדה שאזרחים חושבים, שזה שקציני צבא לשעבר וגם כאלה בהווה מאיימים בדרגות שלהם (ולפעמים גם בנשק) כנגד השלטון הנבחר בישראל, זה חלק מההליך הדמוקרטי. משמע ששטיפת המוח שוטפת.

העובדה שרחובות שלמים, שכונות, כבישים מרכזיים, נחסמים על ידי עשרות פורעים, הפכה לדבר שבשגרה בעוד בכל מדינה אחרת המשטרה הייתה מפעילה את כל כוחה לשמר את זכויות האזרחים, מראה עד כמה כאן יש זכויות רק לחברי ציבור העליונות הלבנה.

ישראל מעולם לא הייתה דמוקרטיה למופת, אפליה של יהודים ביהודים הייתה ועדיין דבר שבשגרה, אך הגל שאנחנו עומדים מולו לא מסתכם רק באפליה.

הוא משחית לחלוטין כל רעיון דמוקרטי, כל מחשבה של שיוויון, כל קונספט של צדק.

אם ישראל תמשיך כך, היא לא תשרוד. מיעוט יכול לשלוט ברוב לזמן מוגבל, אולי יותר ואולי פחות, אבל תמיד מוגבל.

ואם ההיסטוריה לימדה אותנו דבר אחר, היא לימדה אותנו את זה: זכויות ניתנות בהסכמה, או נלקחות באלימות. באופן אבסורדי, אנשי העליונות אשר מהדהדים את הסכנה מפני "מלחמת אחים" הם המנוע המרכזי שדוחף אליה.

עלינו לעצור את המנוע הזה כעת, לפני שיהיה מאוחר מידי. עלינו לדרוש מהממשלה, או המחוקק לעשות את מה שנדרש במדינה דמוקרטית. להחזיר את הצדק, את השיווין ואת שלטון החוק.

אחרת, המצב רק ימשיך להידרדר. ציבורים שלמים יודרו ממעגלי קבלת ההחלטות, ולא רחוק היום שתנועות העליונות הלבנה יגשימו את נבואתן של עצמם, ויביאו עלינו מלחמת אזרחים.