אם הוא לא הולך בתלם - מה זה אומר עליי כהורה?

השאלות הכואבות שכל הורה שואל כשהילד מתרחק – ואיך מוצאים דרך חזרה לקשר

קיימים רגעים מכוננים בחייו של הורה שבהם משהו במעמקי תודעתו מתחיל להתבהר.
לא בהכרח במעמד דרמטי או בפרץ רגשי חד, אלא דווקא באותם רגעים יומיומיים לכאורה פשוטים:
שיחה קצרה עם המחנך, משפט שנאמר בטריקת דלת, מעבר ליד מקום שפעם עורר שמחה בילדם והיום הוא חולף על פניו בעיניים כבויות.

ברגעים אלה מתחילה להדהד שאלה מטרידה: מה התרחש כאן? כיצד הגענו למצב הזה? אולם מאחורי השאלות הללו מסתתרת שאלה עמוקה ומכאיבה יותר, שכמעט אין אומץ לבטא אותה בקול: "מה משמעות הדבר ביחס לזהותי כהורה?"

כאשר הילד מתחיל להתרחק מהמסגרות הדתיות והחברתיות המוכרות, משהו בזהות ההורית גם נפגע.
ההורה מוצא את עצמו מתמודד עם חוסר ודאות בכל הנוגע ל"דרך הנכונה", עם קשיים בגישה אל הילד, ועם תחושה שהוא מאבד את היכולת לזהות הן את הילד והן את עצמו במעמד ההורי. ככל שההורה מנסה להיאחז במוכר ובבטוח, כך הפחד והחרדה מתעצמים, ומתעוררות השאלות הקשות: האם נכשלתי בתפקידי? איפה טעיתי בדרך? מדוע לא הצלחתי לזהות את הסימנים מוקדם יותר?

התהליכים הפסיכולוגיים שההורה חווה כוללים לעיתים קרובות דיאלוג פנימי קשה של האשמה עצמית.
"אני מרגיש שנכשלתי כהורה", "אם הייתי נוכח יותר", "אם הייתי פחות נוקשית במגבלות", "אם הייתי מזהה את הסימנים מוקדם יותר" – אלו הן דוגמאות לסוג המחשבות הפוקדות הורים בתקופות אלה.

הדיאלוג הפנימי הזה, הנעוץ ברגשות אשמה וחוסר וודאות, עלול ליצור מחסום נוסף ולהקשות על ההורה לגשת אל הילד באופן אותנטי וחם. כיצד ניתן להתקרב אל הנער כאשר כל נוכחות הורית מעוררת זיכרונות כואבים ותחושות של כישלון הדדי?

הדינמיקה המשפחתית המורכבת

חשוב להדגיש כי תופעה זו אינה מוגבלת למשפחות עם בעיות תפקוד ברורות.
היא מתרחשת גם במשפחות חמות, אוהבות וקשובות. לעיתים, הקושי נובע דווקא מרצון הורי חזק להגן, לחנך ולהחזיק את הילד במסגרת בטוחה ומוכרת. אולם הנער עובר תהליכי התפתחות מורכבים, ובמהלך התהליכים הללו עלולים להיווצר פערים בין הציפיות המשפחתיות לבין הצרכים הרגשיים והאישיים של הנער.

כאשר הילד "סוטה" מהנתיב החברתי והדתי הצפוי, גם ההורה עלול לחוש שהוא מאבד את הבסיס הבטוח של זהותו ההורית. תחושה זו אינה רק כואבת רגשית – היא גם עלולה לייצר קיפאון מבחינה פרקטית.
קשה לקבוע גבולות חינוכיים כאשר ההורה חש אשמה עמוקה, וקשה להפגין אמון בילד כאשר האמון העצמי של ההורה עצמו נפגע.

מעגל השתיקה והריחוק

תוצאה אפשרית של דינמיקה זו היא שגם ההורה, ללא כוונה מודעת, עלול להתרחק רגשית מהילד.
ריחוק זה אינו נובע מאדישות או מחוסר אהבה, אלא ממנגנון הגנה פסיכולוגי שמטרתו להימנע ממפגש עם הכאב וההאכזבה. אולם בדיוק בנקודה הזו – בנקודת השבר הכאובה הזו – טמונה גם ההזדמנות לתיקון ולחידוש הקשר.

הגישה החינוכית החדשנית

בשנים האחרונות התפתחו גישות חינוכיות וטיפוליות חדשניות המבינות את המורכבות הרב-ממדית של התופעה. גישות אלה אינן מתמקדות אך ורק ב"טיפול בבני הנוער", אלא מאמצות ראייה הוליסטית הכוללת את כלל מערכת היחסים המשפחתית. המטרה אינה להוציא את הנער מהמסגרת המשפחתית, אלא להחזיק אותו בתוכה תוך חיזוק ההורים והקשר ביניהם.

בית תימורה כמענה מקיף להורים ומחנכים

מתוך הכרה בצורך למענה מקיף לא רק לנערים אלא גם לסביבתם החינוכית והמשפחתית, הוקם בשנת 2024 בית תימורה – מרכז ידע והכשרה מתקדמת לצוותים המקצועיים הפועלים במסגרות השונות של עמותת תימורה. המרכז משמש כמרכז ייעוץ והדרכה להורים, אנשי חינוך וטיפול, המתמודדים עם נערים ונערות שאינם מקבלים מענה מותאם במעגלי המשפחה, בית הספר והקהילה.

בית תימורה מאגד את הידע והמחקר שנצברו במשך 25 שנים של עשייה חינוכית-טיפולית של עמותת תימורה ומשמש כמרכז תמיכה והכשרה לצוותים ולהורים. מטרתו המרכזית היא להפיץ את מודל ההוראה ההורית ולהטמיע את תפיסת העבודה הייחודית של עמותת תימורה בקרב אנשי מקצוע, הורים וקהילות.

מודל החינוך הדינמי

בלב תפיסת העבודה של בית תימורה נמצא מודל החינוך הדינמי המבוסס על עבודה מתוך קשר.
גישה חדשנית זו מעניקה לאנשי החינוך ולהורים את היכולת לראות מעבר להתנהגות החיצונית של הנער,
לזהות את הצרכים הרגשיים העמוקים שלו ולתת מענה מדויק ומותאם.
ההורה אינו מתבקש להיות "מושלם", אלא מוזמן להיות נוכח ואותנטי במפגש עם הילד, גם כאשר התהליך כולל קשיים ואתגרים. 

במקום לשאול קודם כל "כיצד משנים התנהגות בעייתית", מתמקדים בקונפליקט עצמו – ובכך יוצרים מרחב בריא לצמוח בו. התפיסה מבוססת על עקרונות יסוד של החזקה רגשית, הקשבה עמוקה, הכלה ללא תנאים, ובניית קשרים משמעותיים בין האדם לעולמו הפנימי והחיצוני.

המסר המרכזי

בסופו של דבר, כל נער או נערה זקוקים לדעת שהם עטופים ואינם לבד במסע ההתבגרות.
גם כאשר אין תשובות מוכנות וברורות לכל השאלות, יש מי שמחזיק איתם את המרחב בתוך השאלות ומלווה אותם בתהליך הגדילה. באותה נשימה, גם ההורים זקוקים לשמוע מסר דומה – שגם הם יכולים לקבל תמיכה וכי התהליך הפנימי שהם עוברים חשוב ומשמעותי לא פחות להצלחת הקשר.