בעקבות אירועי החודש האחרון, ולאחר אירועי סוף השבוע, בהם אירוע הדקירה במצעד הגאווה והשלכת בקבוק תבערה לבית פלסטיני שגבה את חייו של תינוק בן שנה וחצי, פרסם ראש ישיבת 'עתניאל', הרב בני קלמנזון, מכתב לתלמידי הישיבה, ובו הוא מתייחס לרצת האירועים מחשיפת פרשת 'הרב מהצפון' ועל להצתת הבית, ומעלה מספר תמיהות.

"מתברר שלא מספיק להביע כאב וזעזוע כל יום – לפעמים צריך כמה פעמים ביום", פתח הרב קלמנזון.

לדבריו: "משהו לא טוב מתרחש אצלנו".

"כאשר רב אוהב ישראל חצה גבולות ופגע בתלמידיו – הופתענו. כאשר רבנים ומנהיגים ביטלו והשמיצו את החולקים עליהם – מחינו.
כאשר קראנו ש'רב' מהצפון עשה דברים שאם הם נכונים, הם מלמדים עד כמה יכול המין האנושי לרדת – הזדעזענו. כשאתמול שמענו על צדיק בעיני עצמו, שהוא בעצם רשע מרושע, שמנסה ל"טהר" את רחובות ירושלים בשם ה' ובאמצעות סכין ורצח – צעקנו".

הרב קלמנזון הוסיף כי "אנחנו מבדילים בין התופעה עצמה (שבה להלכה יש אמירה ברורה) לבין האהבה והכבוד לכל בן אנוש, ובתוכה הדעה המוצקה והברורה שאין לגרוע מזכויות ולפגוע באף אדם שנברא בצלם השם יתברך. כעת שמענו ש'צדיקים' נוספים שורפים תינוקות שלא חטאו בשם 'אהבת' ארצנו הקדושה – עד מתי?".

הרב קלמנזון התייחס לאמירה שנשמעה מספר פעמים בסוף השבוע האחרון לפיה מדובר במיעוט ובשוליים שאינם מייצגים ציבור שלם. "קל להתנער ולומר שמדובר בסוטים, במפלצות מכל סוג. הם מפלצות – ואנחנו הטובים והנורמטיביים לא קשורים לרצף הזה. הרצף מוכיח שמדובר במשהו יסודי שיטתי אצלנו. אני עדיין מחפש את הפגם היסודי. אשמח אם מי מכם יאיר את עיניי".

"האם איננו יכולים לאזן בין אמון באנשים ובתלמידי חכמים לבין ריאליזם? האם אנו חייבים לבחור בחוסר אמון באנשים או בעיוורון טוטאלי? האם אמונת חכמים חייבת לאפשר ל'רב' לפשפש בגופה של אשת איש? כמובן שאין מקום לבקר נשים אומללות שנוצלו בתמימותן. אבל יש להוקיע תפיסה ההופכת אדם לאלוהים בעיני מאמיניו. האם איננו יכולים לאזן בין התנגדות למשהו שנאסר בתורה, לבין הכלה, הבנה וסימפטיה אישית לאחר?".