מספר ערים בעלות חוף ים הקצו חוף אחד שישמש כ"חוף הנפרד", בין כל חופיה הפרוצים. חוף זה צריך להתאים לציבור שומרי התורה בישראל, ולא נדבר כרגע על כך שכמות ואורך החופים הנפרדים האלה הוא כ"עלה תאנה" לעומת מספרם של הרוחצים באוכלוסייה, כי אנחנו רוצים לעסוק בסוגיה אחרת בעניין החופים.

הרבה מהרוחצים והמבלים בימי הקיץ מקרב הציבור שומרי התורה הם משפחות צעירות ובגילאי ביניים שרוצים לבלות בים עם כל המשפחה, בוודאי כשמדובר על ילדים קטנים עם שני הורים שבסך הכל רוצים חוויה טובה. הם מגיעים לים עם בגדי ים צנועים ומכובדים, שלא מבליטים את האיברים שאמורים להיות מוצנעים, ורוצים לבלות יחד.

רוצים חוף צנוע

המשפחות האלו מחפשות בנרות "חוף צנוע" שהוא לא חוף נפרד, הם מבקשים לבוא לרחוץ בים בכבוד. ברור להם שהבעיה אינה המים, הרי ניתן ללכת בפריצות גם ברחוב, ואם לובשים בצורה צנועה ומכובדת המכבדת את לובשיה ניתן לשהות באותו החוף.

אולם למרבה הצער יש בארץ שני סוגי חופים, "חוף פרוץ" ו"חוף נפרד". כשלפעמים ניתן לחשוב שהכוונה בהפרדת ה"חוף נפרד" היא דווקא בין שומרי תורה ומצוות למי שמנסים לכנות אותם חילונים.

לאור בעיה זו צריך להסביר שיש טעות בשיח, הציבור שומרי התורה מחפש "חוף צנוע" ולאו דווקא חוף נפרד. כשהשיח יהיה נכון יותר המציאות תוכל לקבל תפנית, העיריות תקצנה מספר  "חופים צנועים" המתאימים למשפחות וכך כל הציבורים בישראל יוכלו לבלות בדרכם את ימי הקיץ הנפלאים הבאים בכל שנה.

==

נריה נווה הוא מהנדס ומרצה