הרב הרשקוביץ, אל תשנה את התורה / תגובה

ברצוני להגיב על מה שפורסם כאן באתר "שישנם פוסקים שמתירים את הנטייה אך לא את המשכב הזכור".

אינני יודע מי הם הפוסקים שהרב הרשקוביץ מתייחס אליהם, אך בתור מי שהתעסק רבות בנושא, לדעתי הנטייה אסורה. וגם לצערי בד"כ מי שאותם פוסקים שומעים הם את אלה שהשלימו עם הנטייה החד-מינית ואינם מעוניינים לשנות אותה, אך את הצד השקט והלא מניפולטיבי הם פחות שומעים.

מאחר ומעטים נכנסו לעובי הקורה, אתאר את הדברים כאן כדי שמי שעיניו בראשו יוכל להתבונן בהם.

מה הכוונה במשפט "הנטייה מותרת אך המעשה אסור"? לכאורה, כמו שגבר נמשך לאשה, ואין עם זה בעיה, כך גם גבר יכול להמשך לגבר ואין עם זה בעיה, אלא הבעיה היא עם מימוש הנטייה במעשה אסור של ביאה אסורה.

אלא שכל המעיין מעט במילה נטייה, יראה שהיא איננה דבר מופשט, אלא דבר מאוד ממשי. גבר בריא שיש לו נטייה לנשים, יהיו לו גם מחשבות על נשים והמחשבות יביאו אותו למעשים. מחשבות על נשים הוא מה שנקרא בהלכה "הרהורים אסורים", ברגע שלגבר יש נטייה לנשים, והוא נמצא בסביבת נשים, יהיו לו גם הרהורים על משכב עם נשים. והתורה אמרה "לא תתורו אחרי לבבכם", כלומר, צריך לדחות את ההרהורים ולא להתעמק בהם ולהנות מהם. וכאן אפשר להקשות- אז גם גבר יכול לדחות את ההרהורים על גברים, ופה בדיוק הנקודה- כל "הומו" שסובר שהנטייה מותרת, יגיד גם שאין בעיה לחשוב על גברים ושזה בלתי נשלט, כשם שהנטייה היא בלתי נשלטת, המעשה לעומת זאת כן נשלט.

משל לאדם שיש לו נטייה לכעס והוא כל הזמן עצבני. והוא יאמר שהתורה התירה 'נטייה לכעס' אך לא מימוש שלה בהכאת אדם. אך הנטייה לכעס תבוא לידי ביטוי במחשבות של כעס ובשנאה שנאסרו בתורה.

ומי שיתבונן יותר, יגלה שהתורה כן אסרה על נטיות אסורות, מהפסוק "והלכת בדרכיו" ולכן אסור לכעוס, לקנא ולהתאוות לדברים אסורים כמו רצח, ממון, אשה שאינה שלך וגם גבר.

ומה נעשה עם מאמר חז"ל שאומר שאדם יכול להתאוות לחזיר אך לא לאכול אותו- שם מדובר על מצוות שאינן שכליות, כמו שעטנז, מאכלות אסורות וכו', אך אם אדם יתאווה להרוג אנשים אחרים, ויגיד שיש לו נטייה כזו, לא נראה לי שאוניברסיטת בר-אילן יתנו לקבוצה כזו של אנשים לעשות מפגן שנטיית הרצח מותרת אך המעשה אסור.

בקיצור- כל נטייה מביאה לתאווה והיא איננה דבר סטטי.

וגם אם האמירה "הנטייה מותרת והמעשה אסור" היא נכונה, ההמון אינו מבין את החילוקים הישיבתיים האלה, ומבחינת הציבור, אליבא דרב הרשקוביץ התורה מקבלת את הנטייה ואת המחשבות ואת המעשים. והאוניברסיטה הדתית 'בר-אילן' בעצם נתנה הכשר דתי למעשה אסור ונטייה אסורה.

הרמח"ל מביא בספרו "מסילת ישרים- סדר ויכוח" את דבריו של רבי פנחס בן יאיר "מכאן אמרו חכמים תורה מביאה לידי זהירות, זהירות לידי זריזות וכו'", דבריו של רבי פנחס בן יאיר מגיעים לאחר דברי חז"ל שאמרו שאסור לאדם להרהר ביום הרהורים אסורים כדי שלא יבוא לידי טומאת קרי בלילה. הרמח"ל מסביר שדווקא מכאן למד רבי פנחס בן יאיר את דבריו. השכל הרציונלי לא היה יכול לדעת שזה אסור, אלא רק התורה, כי התורה לא מדברת רק על המעשים אלא גם על המידות והמחשבות ורואה למרחוק את ההשפעות שלהם. מי שלא מבין זאת, לא הבין מה זו תורה. לכן אולי לפי השכל הרציונלי הנטייה מותרת, אך לפי התורה גם היא אסורה וגם המעשה הבא בעקבותיה.

לכן, אני מבקש מכל האנשים שהתורה חשובה להם, אנא מכם, אתם יכולים לסייע לאנשים כאלה, לתמוך במי שרוצה להיחלץ מזה, וגם לאהוב את מי שהחליט שזה לא ניתן לשינוי, אבל בבקשה ממכם- אל תשנו את התורה, אל תעקמו אותה כדי שתתאים לנטיות השונות של בני אנוש.