"המתפקדים שלי לא הצביעו לי והכניסו את אורן חזן לכנסת"

חבר הכנסת לשעבר, משה פייגלין, העומד בראש תנועת 'זהות', במסגרתה הוא מתכוון להתמודד בבחירות הבאות לכנסת, מגיב לסערת אורן חזן וחושף את הסיבות, לכאורה, שהצליחו להכניס את חזן לכנסת.

"אתמול מצאנו עצמנו מסרבים בעקשנות לשטף בקשות למתן ראיונות בכל אמצעי התקשורת המרכזיים", כתב פייגלין במכתב ששיגר לפעיליו.

לדבריו: "זה לא פשוט. הבשורה שהבאנו לפוליטיקה והציבוריות הישראלית זקוקה כל העת לבמה. השיח החדש שעוררנו בהיותי חבר כנסת וסגן היו"ר – השיח הליברלי, החידוש הגדול של חירות הבאה מתוך הזהות ולא כפי שתמיד נדמה היה – שחירות נקנית מתוך אובדן הזהות, החשיבה המקורית, היושרה והיושר האינטלקטואלי, העמידה על עקרונותינו מתוך כבוד ושיח מכבד עם כל הדעות ועם כל סיעות הבית, העיסוק במגוון הרחב ביותר של צרכי הציבור מתרופות לחולים ועד לקציר האיברים בסין – כל אלה ביטאו בפועל את המהפכה האמונית שעליה אנו שוקדים, הרימו בכמה כיתות את המחנה הלאומי, את הליכוד ואת הכנסת כולה".

פייגלין סבור כי "אפשר לומר שההישג הגדול ביותר שלנו בעת כהונתי הוא – שלפניה, מקובל היה לחשוב שמנהיג מאמין יפגע בחירות הפרט בישראל. ואילו כיום – לא זו בלבד שהחשש הזה נמוג, אלא שיותר ויותר מבינים שמנהיג אמוני ישיב לנו את החירות שנשללה מאיתנו. והנה כל התקשורת משחרת לפתחנו ואנחנו מסרבים – מה קרה? לפתע הבינו העיתונאים שקיים קשר סימביוטי בין פרשיות חזן לבינינו".

פייגלין ציטט את העיתונאי בן כספית וכתב כי "אביו של חזן, ח"כ יחיאל חזן, הצליח להתגנב למקום 31 ברשימת הליכוד כנציג מגזר המתנחלים, רק כי המועמד שמולו היה פייגלין. המאמץ למנוע מפייגלין חברות בכנסת, הביא עשב שוטה כחזן למשכן. מקץ כמה קדנציות הצליח הבן להתמקם במקום ה-30, רק כי המועמד מולו, על משבצת "צעירי הליכוד", היה מזוהה עם פייגלין. נו, גם זה הצליח. שניהם, האב ובנו, נבחרו לייצג אותנו בגלל הפחד הקמאי ממשה פייגלין. אני מעדיף עשרה פייגלינים בכנסת, על פני חזן אחד." (בן כספית, 'מעריב').

פייגלין התייחס לסיבה בגינה הוא סירב להתראיין עד כה: "סירבתי להופיע. לא בא לי לחפור בכל הגועל נפש הזה. כשזה הרקע לראיון – לא אקדם את המהפכה האמונית אלא אסיג אותה לאחור. לכן סירבתי. אבל מאחורי כל הפרשיה הדוחה הזו, מסתתרת תובנה שנסתרה מן התקשורת, תובנה מאוד חשובה לחברי 'זהות', תובנה שמביאה אותי עכשיו לשבת ולכתוב לכם את הדברים".

"תראו", כתב פייגלין, "זה שהאב ובנו שימשו למעשה בובות בכדי לדחוק אותי ואת שי מלכה, זה ידוע ולא מפתיע איש. מבוכת חזן תיעלם במהירות מהכותרות, אבל ה"צרה" הגדולה באמת כבר לא בכנסת ותפסיק להפריע לנו עם כל מני עקרונות וחידושים מוזרים. שיקול פוליטי לא כשר, ומאוד מסריח, אבל מוכרחים להודות – גם מאוד הגיוני ואף אחד מהעיתונאים, לא באמת מתפלא. "אלא מאי, כל המהלך הזה של החלפת החזון החדש ברולטה וזנות – לא יכול היה להתרחש ללא עסקנים מן ההתנחלויות שבחשו באינטנסיביות מאחורי הקלעים, מוססו את התמיכה בקרב המתנחלים והביאו לכך שהגרעין הקשה והאידיאולוגי, דחק אותי ואת שי למקומות לא ריאליים".

"המלחמה של נתניהו מובנת. אולם תוכניתו לא הייתה עולה בידו אילו הגרעין הקשה של יש"ע, גרעין שבא לליכוד בעקבות המרחב שיצרה הבשורה האמונית במפלגת השלטון ובמקום להתיצב מאחורי הבשורה האמונית, בחר להילחם בה".

"כן חברים, לא נעים להגיד, אך הציבור שמתוכו החלה להתבשר הבשורה, הציבור שהביא לכנסת את החידוש שריתק את כל קצות הקשת מתוך הערכה רבה – אותו ציבור בדיוק הוא זה שהביא עכשיו לכנסת ישראל את הכבוד המפוקפק החדש. מה בעצם קרה ולמה חשוב לי היום, כשזכינו לעזוב את הליכוד ולהקים סוף סוף את המכשיר הפוליטי שלנו, לשוב ולדוש בימים ההם?".

פייגלין מוסיף כי "יש כאן לקח שחשוב שניקח הלאה ולא נחזור על אותן טעויות. כשהקמנו את 'מנהיגות יהודית', חיפשנו במשך כשנתיים את הדרך הפוליטית לקדם את רעיונותינו. כשבחרנו ב'ליכוד', התפקדו מיד אנשי 'זו ארצנו' שהמאפיין העיקרי שלהם היה ה'אאוטסיידריות' – עולים חדשים, מתנחלים שלא הסתדרו עם הממסד של יש"ע וסתם אנשים בעלי נפש חופשייה. לא עניינו אותם, לא סילבן ולא כץ, לא דנון ולא אלקין. הם רצו מנהיג אמוני והתפקדו מיד בכדי שיוכלו לבחור בו. מבחינה זו לא היה שום הבדל בינם לבין כל קבוצה אחרת בליכוד. כל ליכודניק החבר בקבוצה כל שהיא, לא מעלה על דעתו לסמן בטופס ההצבעה שלו, גם את ראשי הקבוצות האחרות. הוא מבין שהוא נבנה ממנהיגותו של ראש הקבוצה ויש לו רק מטרה אחת, להביא את ראש קבוצתו לראש הפסגה. לגרעין הקשה של 'זו ארצנו' – זה היה ברור לגמרי. ממש לא עניין אותם מה יהיה מיקומו של שר כזה או אחר ברשימה – העיקר שנקדם מנהיגות אמונית למפלגת השלטון ולמדינה".

"ואז נזרע זרע הפורענות שאת תוצאותיו ראינו לפני חצי שנה. לפתע פסק זרם המתפקדים החדשים. הגרעין הקשה של 'זו ארצנו' פשוט מיצה את עצמו. בלי לחשוב הרבה, התחלתי לנדוד ערב ערב בין ההתנחלויות בכדי לשכנע את יושביהן להתפקד לליכוד. המחשבה היתה, שמי אם לא הציבור הזה, הוא האוונגרד החדש שממנו תצמח המנהיגות העתידית של מדינת ישראל. הקיבוצניקים עשו זאת במחצית הראשונה של המאה העשרים, והמתנחלים יעשו זאת במחצית השניה".

"לא היה קל לשכנע את המפד"לניקים לעבור לליכוד – אבל בעבודת נמלים של שכנוע סיזיפי, תוך גיוס כל האשראי שהיה לי מימי 'זו ארצנו' – הצלחתי להביא את הציבור הסרוג אל הליכוד. כ – 20,000 איש התפקדו דרכנו ולמעלה ממחצית מהם היו ברי הצבעה כל העת. תשאלו אם כן מדוע אני קורה לכך 'זרע הפורענות'?. התשובה היא שאני אומנם פקדתי את הציבור האמוני לליכוד בכדי לייצר מנהיגות יהודית למפלגת השלטון ולמדינה. אך בפועל כל שעשיתי היה להעביר את המפד"ל אל תוככי מפלגת השלטון. בסך הכל יצרנו עבורם מרחב יעיל יותר ומכובד יותר – לעסקנות הישנה. את המתפקדים שבאו אחרי הגרעין הראשון של אנשי 'זו ארצנו', עניינו סילבן וכץ יולי ואלקין – הרבה יותר מה"חלומות של פייגלין. הם כמובן סימנו גם פייגלין, אבל כלל לא עלה על דעתם שלא לסמן גם ח"כים "לאומיים" אחרים. הרי צריך לשמור על קשר טוב עם השר ההוא ועם חבר הכנסת ההוא".

פייגלין חושף כי "כשביקש שי מלכה מאנשיו של יולי אדלשטין לכרות ברית פוליטית (דיל) ולתת ליולי את אותו מספר קולות שניתן לקבל ממנו בכדי ששני הצדדים יתקדמו יחדיו – סירבו אנשי אדלשטין.  "מדוע" – שאל שי – "הרי משה ויולי מסתדרים מצוין?" "נכון" – ענו – "אבל החברה שלכם מצביעים ליולי בכל מקרה, אז למה שנבזבז הון פוליטי יקר על סחורה שנקבל בחינם?" והם צדקו. כך יצא שהמתפקדים שפקדתי קידמו את כל הח"כים לפני. כי להם היו את הקולות שלי ולי לא היו את הקולות שלהם".

"והיתה גם התופעה הכואבת עוד יותר ביש"ע. עסקנים מיישובים בגב ההר שמתוך קנאה וצרות עיין (היומרה לפעול בשם האידיאולוגיה האמונית הציבה תמיד מראה לא נעימה בפני מועצת יש"ע ועסקניה) הורו למתפקדים ביישוביהם באופן מפורש שלא להצביע למשה ולשי. כך קרה שהיחיד שהצביע נגד התקציב בשל שחרור המחבלים, היחיד שנלחם נגד מסירת הנגב לבדואים (גם הנגב הוא ארץ ישראל) היחיד בליכוד ובבית היהודי, שהצביע נגד החוק המשווה ערכית – נישואי הומוסקסואלים לנישואים רגילים, היחיד שעלה באופן קבוע להר הבית (גם הר הבית זה ארץ ישראל), ועוד ועוד – קיבל ביש"ע פחות קולות מדנון (חביב העסקנים) ומי שישב חודשים ארוכים בכלא בזמן ההתנתקות, קיבל ביש"ע פחות קולות מ….. אורן חזן והכל כמובן מתוך אידיאולוגיה צרופה ואך ורק לשם שמים". עכשיו אתם מבינים מי ולמה הביאו לנו את הנציג המכובד הזה אל כס סגן יושב הראש.

בסוף דבריו מבהיר פייגלין את הסיבה בגינה הוא בחר לפתוח את הפה.

לדבריו: "ראשית בכדי שנבין שהמטרה של הנהגת המדינה קרובה הרבה יותר משנדמה. עם 20,000 מתפקדים כבר יכול היה להיות לנו ראש ממשלה אמוני – אילו הסרוגים רק רצו בכך. זה הכל בידיים שלנו, וליתר דיוק – בראש שלנו. ושנית – לא אלמן ישראל. בורא עולם יודע היטב מה שהוא עושה ובאמת כבר מזמן חשנו שדרך הליכוד החלה להרחיק אותנו מהמטרה במקום לקרב אותנו אליה. עכשיו – משהקמנו את 'זהות – תנועה ישראלית יהודית', אסור לנו לחזור על הטעות. אנחנו חייבים לזכור כי בסיס המתפקדים שלנו חייב להיות כלל הציבור הישראלי ולא רק המגזר הסרוג. כפי שלמעלה ממחצית ממאות המייסדים שלנו אינם דתיים כלל, כך צריכים להיות גם המתפקדים ולבסוף – הבוחרים. כל האוריינטציה חייבת להשתנות. אנחנו אוהבים את המתנחלים ומעריכים אותם מאוד, גם הם מוזמנים בשמחה להצטרף. אך לא הם קהל היעד המרכזי שלנו. היעד שלנו הוא תל אביב. אם נצליח בתל אביב ננהיג את המדינה. אם ניכשל – גם את אחוז החסימה לא נעבור".