שר האוצר בצלאל סמוטריץ' חתם על צו הבצורת לשנת 2024, בעקבות כמות משקעים נמוכה בחורף האחרון וגלי חום קיצוניים. הצו נחתם בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות וביטחון המזון, ומטרתו לפצות את מגדלי חקלאות בעל שנפגעו – בהתאם לרשימות יישובים וגידולים שהוגדרו בצו.

הצו מתייחס לנזקים שנגרמו לתקופה שבין 1 ביוני 2024 ל-1 ביוני 2025, וכולל פיצוי בעלויות המים לחקלאים שנפגעו. האזורים שהוגדרו כאזורי בצורת כוללים שטחים בצפון, בבקעת הירדן ובדרום. הגידולים הכלולים בצו הם: חיטה, שעורה, תלתן, אפונה, בקיה, חמצה, חריע, קינואה ושיבולת שועל.

שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, אמר: "המשק החקלאי בישראל מתמודד עם אתגרים כבדים. בצורת איננה רק תופעת טבע – היא אתגר מתמשך לחקלאות, למשק המים ולביטחון המזון של מדינת ישראל". לדבריו, כחלק מהיערכות להתמודדות מתמשכת עם הבצורת, הוכנה תוכנית "ביטחון המזון 2050" והתקבלה החלטת ממשלה להגדלת התוצרת החקלאית בשליש בעשור הקרוב. דיכטר הודה למשרד האוצר על שיתוף הפעולה במניעת השלכות קשות על החקלאות המקומית.

לאחר בחינת המלצות ועדת הבצורת, אישר משרד האוצר את שיעור הפיצויים בהתאם להוראות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים, ולפי קריטריונים קבועים.

במקביל, ננקטו צעדים נוספים לתמיכה בחקלאים: תעריף החריגה למים שפירים הוזל ל-2.93 ש"ח למ"ק – ירידה של בין 25% ל-57% מהתעריף בשנה הקודמת. כמו כן, תעריף השקיית אדמות הכבול נקבע על 1.8 אגורות למ"ק מעל עלות ההפקה, בהתאם לתיקון מס' 31 לחוק המים, שהוקדם לתחולה מיולי 2025.

המחסור במים מורגש במיוחד באזורים כמו הגליל העליון ורמת הגולן, שאינם מחוברים למערכת המים הארצית ותלויים במקורות טבעיים, שבהם נרשמה ירידה של כ-30% בכמות המים לעומת השנה שעברה.

משרדי האוצר, החקלאות וביטחון המזון, יחד עם גורמים נוספים, ממשיכים לגבש מתווה תמיכה עבור יתר ענפי החקלאות שנפגעו ואינם נכללים בצו הנוכחי.