סיפור ישראלי הקשור ברומן על רקע מלחמה תמיד מרגש. כאז כן עתה. תוסיפו לכך את  התקופה שבה עוסק הסיפור, התקופה שקדמה להקמת המדינה, תקופת המחתרות מחד, ותקופת העליות לארץ ישראל אחרי שואת אירופה מאידך "הרבה אישכנזים באו ארצה, והם מתחילים עכשיו לערבב אותנו בני ספרד" כדברי הסבתא בסיפור ובהצגה.

וברקע הסיפור. סיפורה המטלטל והנוגע ללב של לונה, מי שכונתה בפי כל "מלכת היופי של ירושלים", בת למשפחה ירושלמית ספרדית מזה דורות רבים.

לונה מתאהבת בדוד האשכנזי, שחזר משירות צבאי במסגרת הבריגדה היהודית באירופה. היא נישאת לו למרות התנגדותן של אמה וסבתה, ומתפכחת כשהיא מגלה שאמיתות החיים רחוקות מדמיונות הנעורים ושלאהבה פנים רבות ומפתיעות.

הבסיס לכל הסיפור הוא סיפרה של שרית ישי לוי  אבל בשונה מהספר ומהסידרה- כאן בחרו הבמאים והמחזאים לדלג על הרבה קטעים קשים ולהביא לקרשי הבמה את היופי של החיים.

זאת באמצעות תפאורה נפלאה, בגדים מתאימים וסיפורים קטנים ומצחיקים. להפוך את הקשה לרך ונעים.

שרית ישי לוי  שכתבה את הספר מספרת שהספר נכתב בדם ליבה, ובאהבה רבה למשפחתה לשושלת ולמורשת ממנה הגיע.

"נולדתי בירושלים דור שמיני למשפחה ממוצא ס"ט, משפחה ישראלית שורשית בכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה. במשך שנים נמנעתי מלייחס את הסיפור שאני מספרת לאוטוביוגרפיה האישית שלי ושל משפחתי, מתוך כוונה שהקורא יפליג לתוך הספר וימצא בו את עצמו. ואכן, מאז יצא הספר לאור, בפגישותיי עם קוראים בארץ ובחו"ל בהרצאות שאני מעבירה, אני שומעת מקוראים רבים את המשפט: "זה כאילו הסבת לשולחן בבית משפחתי וסיפרת את סיפורה".

אין דבר מרגש מזה כשקורא מזדהה עם הסיפור שכתבת ומרגיש כאילו הוא נכתב עליו. אולם עתה עם עיבוד הספר למחזה ובעקבות שיחה מרגשת שהייתה לי עם השחקנים, הבמאי והמחזאיות, אני מרגישה כי הגיע הזמן להתוודות:

הספר אמנם אינו אוטוביוגרפי אך הוא נכתב בהשראת דמויות, סיפורים, אגדות והגדות שהכרתי מימי ילדותי ונעורי" מספרת שרית ברגש ומוסיפה:

"הדמויות המרכזיות בספר מבוססות ברובן על אנשים אמיתיים, אך הן שונות מהן מאוד ולא אחת הלחמתי שתי דמויות מהמציאות לדמות אחת מהדמיון. הסיפור, המיסטיקה וההווי הירושלמי המתקיימים בספר הם בחלקם סיפורים ששמעתי מפי אימי, אבי, סביי, סבותיי, ובני משפחתי האהובים. חשתי כאילו אני חיה בהן, חשה את הסיפור בגופי וחוזה אותו בעיניי.

כאילו הייתי שם בסמטאות הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בתקופת התורכים במאה ה- ,19 כאילו אני מהלכת בסמטאות שוק מחנה יהודה בתקופת המנדט ומריחה את ריח התבלינים ואת ריחו של הפרי הנרקב"  היא אומרת.

ההצגה עשויה בחן, ברוך ובקלילות רבה בין המעברים הרבים. זו לא רק הגאווה למשפחה יוצאת ספרד, זו גם ההתנגדות למחתרת, לשינוי בחברה והכל בטוב טעם.

תיאטרון בית לסין מביא לנו 100 דקות נפלאות ומתובלות היטב עם משחק מצוין של כלל השחקנים.