רב-סרן יניר מוסקוביץ, מ"פ בפלוגה ג' של פיקוד העורף בגזרת נס ציונה, משרת כבר כמעט 15 שנה במילואים. הבוקר, כאשר טיל איראני פגע בשכונת מגורים בנס ציונה – הוא הוקפץ מיד אל הזירה. אך כשנודע שמדובר בפגיעה ישירה סמוך לבית אבות המאכלס כ-60 דיירים – האירוע קיבל אופי אחר לגמרי.

"נזק בינוני לשכונת מגורים", הוא מתאר את מה שפגשו ברגע ההגעה. "היו שם אזרחים מבולבלים, כמה מחברי ארגוני החירום כבר בשטח, ואנחנו לקחנו אחריות על הזירה. ביצענו הערכת מצב ראשונית, חילקנו את הכוחות, והתחלנו לבדוק את הבתים שנפגעו – גם במוקד הפגיעה וגם בסביבתו."

למרבה המזל, מרבית האנשים נמצאו כשהם שוהים במרחבים מוגנים או שזה עתה יצאו מהם. חלקם היו בהלם, אחרים עם פציעות קלות. אך האתגר המרכזי היה אחר.

"פינוי של מוסד מורכב – בית אבות עם קרוב ל-60 דיירים בגיל השלישי, חלקם סיעודיים", מספר מוסקוביץ. "אנשים שלא יכולים לנוע בעצמם. כל האופרציה של איך ואיפה לשנע אותם נעשתה בעזרתנו, יחד עם הנהלת בית האבות ומשרד הבריאות."

פינוי מבית האבות בנס ציונה. (קרדיט: דובר צה"ל)

הצוותים במקום נאלצו להתמודד עם אתגר לוגיסטי ורגשי כאחד. "החיילים פגשו אוכלוסייה שבטבע שלה פגיעה יותר. זה היה אירוע מורכב – גם רפואית, גם נפשית, וגם מבצעית."

בשלב מוקדם, התחילו הכוחות במיפוי מדויק של הנוכחות בזירה – מי נמצא, מי חולץ, ומי עדיין חסר. "יש לנו מכלול אוכלוסייה שמנהל את המידע יחד עם הרשות המקומית, שהיא רשות חזקה מאוד", מסביר מוסקוביץ. "העבודה הצמודה אפשרה התאמה מהירה בין מי שמתגורר בכל בניין לבין מי שזוהה ושהה במרחב המוגן."

מסתבר כי רק חמישה ימים קודם לכן, התקיים תרגיל משותף עם הרשות המקומית בנושא בדיוק כזה – פינוי מוסד סיעודי. "התרגיל עשה את ההבדל. החיילים כבר היו בקבוצות וואטסאפ משותפות עם הרשות, הכירו את הנהלים, ידעו בדיוק עם מי לדבר. זה יצר שפה משותפת שמאוד עזרה היום."

מעבר לפעולה המבצעית, מוסקוביץ מספר גם על רגעים אישיים:

"היו דיירים שראו חיילים – ונצצו להם העיניים. ישבנו איתם, החזקנו להם את היד. זה היה רגע מאוד חזק. אנחנו מדברים הרבה על חוסן לאומי – ופה זה הורגש בצורה הכי מוחשית. החיילים פשוט ישבו איתם, דיברו, הרגיעו, תמכו."

פינוי מבית האבות בנס ציונה. (קרדיט: דובר צה"ל)

בסוף היום, הוא מציין בגאווה את ההתגייסות של אנשיו:

"60 חיילי מילואים, חלקם אחרי יותר מ-140 ימי שירות מתחילת השנה, קפצו ב-3 לפנות בוקר והיו איתנו עד 11 בלילה. הם מבינים את החשיבות, מבינים את התרומה לחוסן הישראלי. זה לא מובן מאליו."