יום הזיכרון בשבילי

ביום הזיכרון הכאב עולה על גדותיו. כאבו של עם, המקריב את דמו וחלבו במלחמת חייו. כאבם של אבות ואימהות, כאבם של אלמנות, יתומים ויתומות. כאבם של אחים ואחיות, סבים וסבתות, דודים ודודות. כאבם של חברים. אלפי משפחות שנפער חור נורא במרכז לבם. והכאב מחריד כל לב. איזה מחיר נורא אנו משלמים עבור החיים.

הכאב אינו סתם כאב. הוא כאבה של הערבות הישראלית במלוא הדרה. כל ישראל ערבים זה בזה. הערבות היא קודש קודשים. הערבות היא סוד נפלא, הטמון בעם ישראל, סוד קדוש ונורא.

מסירות הנפש של חללי מערכות ישראל, גיבורי ישראל הקדושים והטהורים, אשר חרפו נפשם למען תקומת ישראל, התעלו מעל חיי ההווה הארציים, עזבו את קטנותם של החיים, והפקירו את חייהם וגופם למען עם ישראל, אם בהכרה ודעה צלולה ואם במאוויי הלב – מסירות נפש זו שייכת לסוד הנורא של הערבות. זר לא יבין. מלחמות ישראל מגלות קומה קדושה בנשמתנו, קומת הגבורה והמסירות, קומת הערבות ואחדות ישראל.

הערבות היא סוד, כיון שבחיי היום יום איננו חווים אותה באותה עוצמה שאנו חווים אותה כעת. סודה של הערבות, שכולנו נשמה אחת. לכולנו רצון אחד. כולנו מתגעגעים לאותו מקום. כולנו מתפללים לאותה הכתובת. בשטף החיים אנו שקועים בטרדות ובבלבולים, בתהיות על זהותנו ועל מהות חיינו. כשנשמת ישראל האחת פועמת בקרבנו, כשהסוד מתגלה בתוכנו, כשאנו חשים את אהבת האומה ואחדותה, אנו מתנערים מכל הבלבולים, מיטהרים ומזדככים.

ביום הזיכרון אני מתמלא בושה. מול גילויי הגבורה והמסירות של גיבורי ישראל אני מתמלא בושה, על הקטנות שבחיים שלי, על חולשה ועצלות שמידי פעם מושלות בחיי, על הבלים ועניינים פעוטים שתופסים מקום בחיי. את הגבורה ואת הטהרה אני מבקש. את האהבה הגדולה, את המסירות והנחישות, את הנשיאה בעול, את הענווה.

יום הזיכרון איננו יום של שירי שכול, הנוסכים תוגה וחידלון בשומעיהם. יום הזיכרון הוא יום של כל ישראל ערבים, יום שמזכיר לנו מי אנחנו ומה גנוז בתוכנו.

את המשפחות היקרות אנו מחבקים. אין לנו מילים, ואין לנו יכולת להרגיש באמת את כאבכם ולהבין מה עובר עליכם עכשיו, או בכל זמן אחר.

הכאב והאבל שלנו כעם, המבכה את חלליו, מופנים כלפי אבינו שבשמיים, שרק לו הנחמה. ואנו רק יכולים לומר, שאנו רואים שכך השי"ת בונה אותנו, כך השי"ת מצמיח אותנו ומגדל אותנו, דרך ההתמודדויות דרך המלחמות, ודרך האבדות והכאבים. כך מתחוללת הגאולה, כך נבנה עם ישראל, כך מתבררים הבירורים. כך נצח ישראל מתברר ומזדכך.

זקוקים אנו מאוד לטהרה של יום הזיכרון. לאהבת האומה, לגבורה, לעוצמות הנפש והרוח המתגלות ביום זה. ביום זה מחיצות שבין איש לרעהו נופלות. הבה נשאיר את המחיצות נפולות על הארץ ונרמוס אותן ברגלינו. נתנקה ונתנער מכל מיני בלבולים והבלים, נהיה חדורים בגבורה ובמוטיבציה לפעול עם א-ל, ששים אלי קרב. נפעל עם א-ל להרמת קרן ישראל ולהרמת תורת ישראל. כחיילים בקרב לא נוותר על אף אחד. נהיה ערבים איש לרעהו. נהיה למגן ולמחסה איש בעד רעהו. נאהב איש את רעהו. את שכנו הקרוב ואת שכנו הרחוק. את הדומה ואת השונה. נהיה מורמים מעל קטנוניות ואינטרסים, ומעל שנאת חינם. נתקדם ביחד. נבנה ביחד. ניבנה ביחד. לא נירתע ולא ניחלש. נשאף שאיפות גדולות, נחלום חלומות, ניזום, נחדש, למען שמו באהבה. נבעיר בלבנו את אהבת ישראל ואת אהבת ד'. נחבר עולם תחתון עם עולם עליון. בענווה, באחדות, באהבה, בגבורה, בשמחה עליונה ובתפילה.

בבניין ציון וירושלים ניבנה, וננוחם.

==

הרב נתן שלו הוא רב הישוב מבואות יריחו.