"כל מקרה הוא מיוחד": סיפורן של משפחות האומנה | ראיון

  צילום:שאטרסטוק

"פוגש אותי בבטן." כך מתארת נעמי זריז את העבודה שלה, עו"סית במקצועה ומנהלת תחום במטה שירות האומנה במשרד הרווחה. כבר למעלה מעשור היא פעילה בתחום האומנה – סידור שמבטיח לילדים שאין להם אפשרות לגדול בביתם, בית חם, משפחה אוהבת, ותמיכה מקצועית.

המסע לתחום האומנה

נעמי מספרת שהעבודה עם ילדים בסיכון ליוותה אותה שנים רבות, בין היתר בשירות לאימוץ ועם ילדים נפגעי עבירות מין. תחום האומנה, לדבריה, תפס את תשומת ליבה עם השנים ככלי משמעותי להצלת ילדים ולתת להם הזדמנות אמיתית לחיים חדשים. "זה תחום שהתפתח מאוד בשנים האחרונות במשרד הרווחה" היא מסבירה, "ואני כבר עשר שנים בו."

בתפקידה כיום במטה השירות, היא עוסקת במדיניות ובהובלת תהליכים חדשים, תוך שילוב של טיפול במצוקות הילדים והתקווה הגדולה שביכולת להשפיע על חייהם לטובה.

נעמי זריז. באדיבות המצולמת

מי הן משפחות האומנה?

"הן מכל מגוון האוכלוסיות – חילוניות, דתיות, חרדיות, ערבים, נוצרים, חד-הוריות. זהו מרקם משפחות שונה ומגוון, שמתחבר במטרה אחת – לתת חיים טובים לילדים שזקוקים לכך" מסבירה נעמי.

המניעים להצטרפות למשפחות אומנה מגוונים: חלק מגיעים מתוך רצון להעניק, חלק רוצים לחנך את ילדיהם לנתינה ולערבות הדדית, אחרים מוצאים בזה דרך להגשים חלום שלא צלח בקלות בדרך אחרת – כמו אימוץ. דתיים עשויים לדבר על החסד והמצווה שבכך, אך לכולם משותפת אותה המטרה הגדולה.

"כל מקרה הוא מיוחד," אומרת נעמי, "אבל הזכות הגדולה היא לראות את הבוגרים של האומנה – את מי שהצליחו להשתלב בצבא, בלימודים, במשפחה. לראות איך חיים של ילדים שהיו במצוקה יכולים להשתנות לחלוטין."

האתגר הוא לא פשוט, במיוחד עם ילדים מורכבים יותר, בעלי צרכים מיוחדים, או בגילאים גדולים שקשה למצוא להם בית. "כשאנחנו מצליחים למצוא להם משפחה – זו תחושת סיפוק עצומה" היא משתפת.

נעמי מתארת את התהליך המורכב שעוברת כל משפחה אומנת – החל מהבדיקות וההכנה, דרך ההתמודדות עם הכאב והסערות בבית, ועד לקבלת הילד ולהכרתו כחלק ממשפחה אמיתית. "כל ילד מביא איתו סיפור חיים קשה, לפעמים פגיעות, חוסר אמון, קשיים רגשיים. המשפחה צריכה להראות סבלנות, אהבה, ולדעת שיש מנגנוני תמיכה – מנחות אומנה, עובדות סוציאליות, תוכניות טיפול אישיות."

הקשר עם ההורים הביולוגיים הוא נושא מורכב נוסף, שכן אומנם האומנה מוגדרת כסידור זמני, אך הילדים ממשיכים לשמור על קשר עם הוריהם, מה שיכול לעורר רגשות לא פשוטים.

הנתונים בשטח

נכון להיום יש בישראל כ-4,430 ילדים באומנה, כשכמחצית מהם נמצאים במשפחות קרובות כמו דודים, אחים, סבים, וזאת על פי חוק האומנה שמעדיף לשמור על קשר משפחתי ככל שניתן. שאר הילדים נמצאים במשפחות זרות, כולל כ-700 ילדים עם מוגבלויות שונות.

המערכת שואפת לסיים את תהליך האומנה באימוץ או בשיבת הילד להוריו לאחר שיקום, אך ההליכים המשפטיים ארוכים ומורכבים, לכן זקוקים לתמיכה רצופה.

אתגרים בזמן מלחמה

בשנה האחרונה, המצב הביטחוני הוסיף מורכבות לתחום: פינוי משפחות, מילואים, והמתח הכללי משפיעים על היכולת של משפחות להתגייס ולפתוח את ביתן לילדים. "גם בערכים של התנדבות ונתינה זה בא לידי ביטוי, ואנשים רבים התגייסו דווקא בזמן של מלחמה" אומרת נעמי, "אבל עדיין יש צורך גדול במשפחות נוספות."

נעמי מדגישה את החשיבות להעלות את המודעות לנושא האומנה. "אנחנו מזמינים כל מי שמתעניין לפנות, לשמוע, להתעניין ולהתנדב" היא אומרת. "יש כ-50 ילדים שמחכים למשפחה."

משפחות שמעוניינות לשקול פתיחת ביתן לילד או ילדה במסגרת אומנה מוזמנות לפנות למרכז המידע של משרד הרווחה בטלפון 118, או להיכנס לאתר משרד הרווחה לפרטים נוספים.