וועדת הצעירים בכנסת קיימה היום (שלישי) דיון מעקב במצב חזרתם של צעירי הצפון ליישוביהם וחשפה נתונים מטרידים.

לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, 84% מצעירי יישובי הצפון טרם חזרו לביתם. כמו כן, 67% מהם לא מתכוונים לחזור כלל, או מתלבטים בשל חוסר ביטחון פיזי, כלכלי ותשתיות דלות באזור.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל פונו כ-16,000 צעירים בני 19–35 בהוראת הצבא ובאישור הממשלה ועוד כמה אלפים התפנו עצמאית. לפי מחקר שעשה רז מלכה, ממייסדי לובי 1701, מעל ל-70% מהצעירים מעידים על ירידה בחוסן הנפשי, מחצית מהצעירים פיתחו תסמיני פוסט טראומה.

"היינו 25 צעירים עד ה-7.10, נשאר רק אחד"

מלכה סיפר על המצב בקריית שמונה: "עד השביעי באוקטובר היינו 25 חברים בקריית שמונה, היום נשאר רק אחד. הצעירים שמוכנים לחזור מעידים על זיקה אידיאולוגית לאזור, אבל הרוב הגדול איבד תקווה לשינוי. אם הצעירים לא יחזרו – לא תהיה התפתחות אוכלוסין באזור ובסוף לא יהיה מי שיגור שם"

לדבריו, "חבר שלי מ"פ בהנדסה אמר לי 'אתה מבין שאם סבתא שלנו לא הייתה מגיעה למעברה בקריית שמונה היום היינו במקום אחר?'. בגיל 7 הגיעו לבית-הספר ואמרו לי פה תוקם רכבת. אני בן 25 וחוץ משלט אין לי כלום".

ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, הוסיף כי "בעבר הצעירים היו מפחדים לצאת מהפריפריה, דחפנו אותם לצאת למרכז שם האפשרויות בלתי נגמרות, ועכשיו מתפלאים שהם לא רוצים לחזור. בכדי שהם יחזרו צריך להציע להם מקום טוב יותר מקודם. אין כאן עסקים ואין בתי ספר. המדינה מסתמכת על התיישבות אידיאולוגית אבל עיר לא קמה בלי תשתיות". יו"ר הוועדה ח"כ נעמה לזימי השיבה כי "בלי שיתוף פעולה בין הרשויות למשרדי הממשלה בעיקר בנושא הצעירים אנחנו לא נראה התקדמות. הוועדה תתאם שולחן עגול בנושא".