סינמה שו"ת פרק 10: אבי לודמיר מארח את מרקו כרמל

מרקו כרמל, מהיוצרים הפוריים והמגוונים בקולנוע הישראלי, מתארח בפרק העשירי של פודקאסט "סינמה שו"ת" בהנחיית אבי לודמיר. כרמל, שיצירותיו נעות בין הדרמות הכבדות כמו "פרא אציל" ו"אחותי היפה", לקומדיות נוער כמו "כמעט מפורסמת" ו"בוטיק פריז", מגלה בשיחה כיצד הפך מילד עולה מצרפת לאחד מעמודי התווך של הקולנוע הישראלי.

להאזנה בכל פלטפורמות ההסכתים – לחצו כאן

"הבסיס שלי זה קולנוע שוליים, כי כל מה שאני עושה באופן כללי זה קולנוע שמספר על השוליים של החברה," מסביר כרמל את החוט המקשר בין יצירותיו השונות. "הסודות של מישל זה על השוליים – משפחה ישראלית שיורדת לצרפת לאיזו שכונה, מהגרים, ומנסה איכשהו להשתלב ומסתבכת עם החוק."

כרמל מספר כי רוב סרטיו מבוססים על חוויות אישיות. "הסודות של מישל", סרט הביכורים שלו, משקף את ילדותו: "זה סיפור של אבא שלי, שנסענו לצרפת בילדות, קצת הסתבך, נהיה עבריין, נכנס לבית סוהר, וקצת גדלנו לבד ברחובות."

"אחותי היפה" מבוסס על סיפורה של סבתו. "זה קורה בפריפריה, בשכונה, וזה משפחה שהיא בשוליים של החברה… סיפור על אישה אחת שנחשבת קצת לחולת נפש, שמדברת עם קיר ושמאמינה באמונות תפלות. זה סיפור של סבתא שלי."

גם "פרא אציל", המבוסס על ספרו של דודו בוסי, קרוב לחוויות ילדותו: "זה לא היה רחוק מהאווירה שגדלתי בה. אני לא התעסקתי בסמים כי פחדתי מהם מאוד מאוד, אבל ברמה של המורכבות והשנאה העצמית היו לי תקופות מאוד מורכבות כאלה."

מהרחוב אל הקולנוע

את דרכו האמנותית החל כרמל בצרפת כחובב קומיקס מושבע ובהמשך כחבר בלהקה מקומית. "עליתי לארץ בגיל 12 והייתי פריק של קומיקס. יש לי עד היום אני אוסף קומיקס, יש לי משהו כמו 400 קומיקס בבית," הוא מספר. "חלמתי להיות קומיקסאי, ואיכשהו במקום להתגלגל לקומיקס התגלגלתי לבית ספר לקולנוע."

העלייה לישראל ולאחר מכן המעבר מאור עקיבא לתל אביב היו טראומטיים עבורו. "הייתי צריך להיוולד עוד פעם מחדש בתל אביב… פחדתי לדבר עם אנשים כי כולם היו או קיבוצניקים או אנשים אינטלקטואלים… פחדתי שיחשבו שאני טיפש."

למרות הקשיים, כרמל התמיד. הוא למד בקאמרה אובסקורה בלי בגרות, ובשנותיו הראשונות היה חוזר באוטובוס לאור עקיבא כל יום. "לא היה לי דירה, לא היה לי שום דבר בתל אביב. פשוט הייתי יושב בגינות, הייתי מביא ספרים, יושב ולומד אותם."

המפנה בגיל 42

לאחר שנים של עבודה בטלוויזיה, מ"רחוב שומשום" ו"חרצופים" ועד סדרות נוער, הגיע רגע המפנה בחייו המקצועיים. "קורה לך משהו בגיל 40-42, כשאתה כבר פחות או יותר מבוסס ועשית מלא פריים טיים… אתה מגלה שבעצם יש לך טלי, זה כאילו זכויות יוצרים, אבל אין לך שום דבר על השם שלך באמת," הוא משתף. "אין לך שום דבר שאתה אומר 'זה מרקו', ואז אמרתי 'אוקיי, עכשיו לא אכפת לי להיות אני, אני הולך לעשות פיצ'ר על אבא שלי'."

סרט הביכורים שלו, "הסודות של מישל" (2007), היה פריצת דרך. בתקציב של 4 מיליון יורו ועם שחקנים גדולים מצרפת כמו גד אלמליח, יצר כרמל סרט שהופץ ב-165 בתי קולנוע בצרפת ונמכר ל-35 מדינות בעולם. "אני ביימתי שם כשהיד שלי מתחת לשולחן… אני רעדתי מפחד, הייתי הכי בודד בעולם בפריז."

בהתבוננות לאחור, כרמל מרגיש שהסרט יכול היה להיות טוב יותר. "אני חושב שזה סרט תמים. אם הייתי עושה אותו כסרט שלישי, הוא היה יצירת מופת. כשאתה עושה סרט ראשון, אתה מאוד נזהר לא לפגוע באנשים ואתה מנסה להיות בסדר עם כולם, וזה לא נכון."

"דרך המוות אנחנו חיים"

אחד הנושאים המרכזיים ביצירתו של כרמל הוא המוות. כשנשאל על כך, הוא משיב: "אני חושב שמוות זה בעצם דרך להתחיל לחיות. דרך המוות אנחנו חיים."

ב"ארוגם ביי", סרטו האחרון, הוא מתייחס לפתגם צבאי: "במותם ציוו לנו את החיים". "רציתי להראות מה זה החיים האלה," הוא מסביר. "ב'אחותי היפה', כשהאחות נפטרת, רק אז רמה מתחילה לחיות ומתחילה גם להיות חברה שלה… יש משהו במוות שנותן לחיים איזושהי מתנה, להבין ולעשות משהו מחדש."

"ארוגם ביי" זכה למשמעות נוספת לאחר 7 באוקטובר. "הסרט צולם ב-2022. הבכורה שלו הייתה בשני באוקטובר בפסטיבל חיפה, בכורה ענקית מדהימה. הסרט אמור לצאת אחרי זה לבתי קולנוע… ופתאום נהיה שביעי באוקטובר." כרמל מספר שהסרט קיבל משמעות אחרת, כי "הוא מדבר על הטראומה של לחיות בישראל ועל הטראומה של אחרי הקרבות."

פרויקטים עתידיים

כרמל חושף שהוא עובד על מספר פרויקטים במקביל, כשהבולט ביניהם הוא "פנתר כפול" – סרט על הפנתרים השחורים שיעלה לאקרנים באוגוסט ולאחריו תשודר סדרה מורחבת בינואר 2026.

הסרט, שנכתב ע"י יואב שוטן, חושף את הסיפור האמיתי של יעקב אלבז, שהנהיג את הפנתרים אך למעשה היה משתף פעולה ופרובוקטור של משטרת ישראל. "הסרט מתרכז רק ביעקב אלבז ובאיזה שוטר… שתי דמויות אמיתיות. ובסדרה אנחנו בעצם מתעסקים בכל הפנתרים."

בין הפרויקטים הנוספים: סרט על משולש רומנטי בין שני ילדים מאור עקיבא למיליונר מקיסריה, "קזינו וינטג'" – סיפור חיים בקזינו לא חוקי, סיפור על שלוש נשים שמנסות להשתחרר מגבר אלים, ו"אספרסו כפול" – המשך ל"הסודות של מישל", על אביו שבגיל 70 מחליט לעשות עוד שוד.

"הקולנוע הישראלי הוא אדיר"

כשנשאל על הקולנוע הישראלי העכשווי, כרמל נלהב: "אני חושב שהקולנוע הישראלי הוא אדיר." בין הסרטים שהשפיעו עליו הוא מונה את "חולה אהבה משיכון ג'" של שבי גביזון, "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז, ו"החייל הנעלם" של דני רוזנברג.

מרקו כרמל ממשיך ליצור, לחדש ולאתגר את עצמו, כשהוא נאמן לנרטיב המרכזי שמלווה את יצירתו – נרטיב של שוליות, התמודדות עם טראומה, והפיכת המוות למקור של משמעות וחיים.