אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

דוד וכטל עושה סדר בין הגיור ל'חוק הגיור'

כיוון שסוגיית הגיור, שהייתה ועודנה סוגיה ששייכת לבתי המדרש ולתלמידי החכמים, עולה ונידונה ברשת, וכיוון שיש מי שמנסה להפוך אותה לעניין שתלוי ברייטינג ובדעת קהל, ראיתי לנכון להאיר כמה נקודות שנשכחות בדיון התקשורתי סביבה

דוד וכטל עושה סדר בין הגיור ל'חוק הגיור'
  צילום ארכיון (Yossi Zamir/Flash 90)

על הגיור

אודה ואבוש: אינני רב או תלמיד חכם ומעט מאוד תורה למדתי, ובכל זאת כיוון שסוגיית הגיור, שהייתה ועודנה סוגיה ששייכת לבתי המדרש ולתלמידי החכמים, עולה ונידונה ברשת, וכיוון שיש מי שמנסה להפוך אותה לעניין שתלוי ברייטינג ובדעת קהל, ראיתי לנכון להאיר כמה נקודות שנשכחות בדיון התקשורתי סביבה. את הדברים שמעתי אצל רבותיי.

1. "כנפי השכינה"

כשמוציאים סוגיה רוחנית / הלכתית מחוץ לכותלי בית המדרש, כשהופכים אותה להיות עוד דבר ש'ראוי ליצור שיח פורה סביבו', הסכנה הראשונה היא איבוד האטמוספירה הנכונה והראויה שמשליכה על כל הדיון. בכל השיח סביב מעמדם של הגרים הפוטנציאליים, האם הם זכאים להקלות בגיור, כן או לא, כמעט ולא מדברים על הנקודה העיקרית של הגיור, הלא היא: 'כניסה תחת כנפי השכינה'. הגיור איננו שינוי פורמלי בתעודת הזהות של המתגייר, הגיור איננו תהליך בירוקרטי טכני שנועד לזכות אדם בנקודות מס וכדומה, הגיור הוא בטח לא הדרך בה עוזרים לאדם להתחתן. הגיור הינו שער הכניסה היחידי לאומה הישראלית ושייכות לקדושתה.

אם יש גוי הגר בארצנו אשר חושק להפוך ליהודי מהסיבות הלא נכונות, זו סכנה גדולה וראוי לפקח על דרכיו. אבל אם ישנם אנשים, חלקם אף דתיים, שמעוניינים לעזור לאותו גוי במילוי משאלתו האסורה, על אלה אתמהה. "כשיבוא הגר להתגייר בודקים אחריו שמא בגלל ממון שיטול או בשביל שררה שיזכה לה, או מפני הפחד בא ליכנס לדת, ואם איש הוא בודקין אחריו שמא עיניו נתן באישה יהודית ואם אישה היא בודקין אחריה שמא עיניה נתנה בבחורי ישראל. ואם לא נמצאת להם עילה מודיעים להם כובד עול התורה וטורח שיש בעשייתה…כדי שיפרשו…" (שולחן ערוך, יורה דעה, רס"ח, י"ב).

2. "זרע ישראל"

הדוגלים בהקלות בגיור מכוונים את דבריהם בעיקר אל אלו שעלו לארץ במסגרת 'חוק השבות' אשר רואים בעצמם יהודים, למרות שאינם בנים לאם יהודייה. כיוון שהאב הינו יהודי, קוראים להם המקלים: אנשים מ"זרע ישראל". וזאת יש לדעת – מבחינה הלכתית אין מושג כזה. אדם מישראל שבא על גויה, "הבן מן הגויה איננו בנו" (רמב"ם, הלכות איסורי ביאה, י"ב, ז'). אם למשל נולדה לאותה אב שחטא עם הגויה, בת, כשתגדל הבת יוכל לשאת אותה האב לאישה, במידה ותתגייר. רוצה לומר: מבחינת תורת ישראל לאבא יהודי אין שום קשר עם ילדיו מאישה גויה.

את השימוש בביטוי "זרע ישראל" לוקחים המקלים מתשובה שכתב הרב עוזיאל זצ"ל. בתשובה הזו, כדי להקל בגיור של ילד של אב שחי עם גויה, כתב הרב עוזיאל ש"רחמי האב על בנו" וכיוון שהוא מאוד רוצה שבנו יגדל להיות יהודי נאמן, ראוי להקל בדבר ולגייר אותו בקטנותו. ודאי שאין כוונתו של הרב עוזיאל זצ"ל להתיר גיור של עשרות אלפי קטינים, שבבוקר יטבלו ולכאורה יהפכו להיות יהודים כשרים, ובצהריים ישבו לאכול חזיר בבית אימם שאינה יהודייה ואינה מתכוונת לעזור לילדיה להיות יהודים, כאילו לא קרה דבר.

3. קבלת מצוות

בתשובה לשאלה שנשאלה על ידי רב מקהילת גלאזגו, ביחס לגיור קטן שאביו יהודי, ענה הרב קוק זצ"ל שכל הדילמה האם להחשיב את דעת אביו של הילד ביחס לגיור ולגייר את הקטן, מתחילה רק אחרי ש"אנו יודעים שבגדלותו יקיים את המצוות, דבאמת הלא קבלת המצוות היא עיקר של הגירות, שהרי היא מעכבת… אבל בעניין שהדבר מתברר שאין דעתם כלל לקיים ולהיזהר מאיסורי תורה, מאי מהני (מה מועיל) מה שהם מוסרים אותו לגירות… שכיוון שחסרה קבלת המצוות אין זו גירות כלל" (דעת כהן, קמ"ז).

הניסיון להפוך את המחלוקת בנושא הגיור למחלוקת בין רבני הציונות הדתית לרבני הציבור החרדי לא רציני ולא אמיתי, מי שמרוויח ממנו בעיקר הוא מי שרוצה לשים את הדיון ההלכתי הזה למשפט הציבור ולשאלה של דעת קהל. שירות בצבא, או תרומה אחרת למדינה, עוד לא הופכת אדם להיות ראוי לתואר 'יהודי'. וכמו שלא היינו מעלים על דעתנו לגייר את כל הדרוזים, למרות שהם חיילים מעולים ומוסרים את הנפש עבורנו, כך גם לא ראוי להוסיף את התירוץ הזה כשבאים לדבר על הגיור של אלו ששייכים ל"זרע ישראל".

4. "אנן שליחותייהו דקמאי עבדינן"

(את שליחות הראשונים אנו עושים)

מיום שהפסיקה 'סמיכת' הדיינים בישראל, לפני אלפי שנים, נותרנו כולנו בלי רשות לדון על פי דין תורה ואין לדיינים רשות להוציא ממון. הדברים היחידים בהם ניתנה הרשות לדיינים לדון הינם: "הדברים המצויים תמיד ויש בהם חיסרון כיס" (חושן משפט, א', א'), והטעם להיתר הוא "שלא תינעל דלת בפני לווים" וכדי ש"תינעל דלת בפני עושי עוולה". בדברים הללו נחשבים דייני כל הדורות כשלוחים של הדיינים הסמוכים בדורות הראשונים.

על השאלה – מה פתאום שנחשיב גם גיור כדבר שניתן לעשות בזמננו, והרי הוא איננו שכיח וגם אין בו חיסרון כיס – עונה הר"ן שלהכניס אדם תחת כנפי השכינה זה דבר כל כך חשוב ולכן הוא נחשב כדבר שכיח. והוסיף מרן הבית יוסף שמכל מקום צריך שיהיה גם כן חיסרון כיס למתגייר. הרב קוק זצ"ל מסביר את דברי הבית יוסף וכותב: "צריך לומר שזה שיפסיד הגר את זכותו חשוב גם כן כחסרון כיס. וכל זה לא שייך כי אם בגר שעתיד לקיים מצוות, שברור לנו שהוא אצלו חסרון גדול מה שלא יתגייר, אבל בנידון דידן, שעל פי הערכה יעבור על דברי תורה, אין כאן חסרון כיס…" (דעת כהן, קמ"ז).

כל היכולת שלנו לקבל גרים תלויה בזה שעבורם הכניסה תחת כנפי השכינה וקיום המצוות הינם הכרח של ממש, שחייהם אינם חיים והם חשים "חסרון כיס" אמיתי בכך שאינם יהודים. האם מאות אלפי הגויים, שיש מי שרוצה לגייר, עונים על ההגדרה הזו? האם הם קרובים אליה באיזושהי צורה? ובכלל, ידוע לכל שידיהם של דייני הגיור אינם מלאות כל כך ושהתור ללשכותיהם לא ארוך… למה אם כן צריכים להקים מושבים נוספים של דיינים שיגיירו?

אלו שרוצים לעזור ולמנוע התבוללות של מאות אלפי גויים בתוכנו ראוי שישקיעו את מרצם באפיקים חיוביים, ראוי שיעסקו בחינוך, שיעצימו את הזהות הישראלית בקרב בני הנוער שלנו, עד שהמחשבה על חתונה עם גוי תהיה רחוקה ומוזרה. גיור המוני, על בסיס היתרים יחידניים ויוצאי דופן, רק יעצים את הבעיה, הוא לא יקרב את הגאולה אלא רק יכניס לתוכנו נשמות לא לנו, נשמות שבסוף בכל מקרה לא יהיו חלק מאיתנו. אי אפשר לפעול בפזיזות ומתוך ייאוש ומחשבה שמצב הדור כנראה לא ישתנה ולכן חשוב לסתום פרצות ולא חשוב איך… "דורנו דור נפלא" וה' יאיר עינינו בתורתו לדעת איך לפתור בעיות בלי ליצור חדשות.

==

דוד וכטל הוא תושב עלי העוסק בחינוך

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
13 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
למה הרב סתיו מייחס לעצמו בעלות על הציונות הדתית?!
חיים | 15-04-2015 12:51
2
כמה קושיות אליך
איתי | 15-04-2015 13:45
1. אם סוגיה זו היא תורנית והלכתית ואינך רב מדוע אתה מתבטא בה? מה אתה שונה מפופוליסט אחר ששמע קצת תורה אצל רבותיו? 2. האם אתה מקבל את החולקים על רבותיך בסוגיית הגיור כדברי אלוהים חיים או שיש להם מניעים זרים שלא נובעים מתורה? 3. למי המאמר נכתב? אם לתלמידי חכמים, הרי זו חוצפה להוריד את בית המדרש לתקשורת מפי מי שמעיד על עצמו שאיננו רב, ואם זה נכתב להמון, אולי מוטב להשאיר זאת למי שלמד את הסוגיה לעומק בעיון אמיתי ולא שמע כמה שיעורים באמונה אצל רבותיו. אם סוגיה זו שייכת לתלמידי חכמים, מוטב שתשאיר זאת להם. או שהקדמתך הייתה מהשפה ולחוץ?
3
תודה למר וכטל שהוסיף מידע מידע מדויק יותר
סתם אני | 15-04-2015 15:18
לגבי גיור. ולמס' 1: ממש לא משנה אם הוא רב או לא לצורך זה . (הוא מביא ציטטות של גדולים ממנו)
4
תגובה למגיב מספר 2
דוד וכטל | 15-04-2015 15:50
הקדמתי בתחילת המאמר שאני מרגיש צורך לכתוב עליו רק בגלל שהוא הפך להיות נושא תקשורתי. נוצר הרושם המוטעה כאילו המחלוקת היא בין חרדים לדתיים לאומיים וכאילו המחלוקת תלויה בשאלה האם אתה חושב שאנחנו בתהליך הגאולה או לא. המאמר באמת כתוב בצורה קצת פופוליסטית ולא מספיק מעמיקה, וזה נובע ממגבלות המדיה. מאמרים ארוכים מידי לא מקבלים במה. הרבנים התומכים בחוק ודאי לא צריכים אישור ממני לדבריהם. רק נאמר שמי שטוען שדעת החרדים בעניין נובעת מהשקפת עולמם על המדינה, בעצם רוצה לומר שיש לרבנים החרדים מניעים זרים והם אינם אומרים "דברי אלוקים חיים", כלשונך. אני רציתי לתת במה לדעת רבותיי, שלצערי לא מספיק נשמעת. המאמר לא נכתב עבור תלמידי חכמים. הם ודאי מכירים את כל מה שכתבתי ובכל זאת בחרו לחשוב אחרת. המאמר נועד לכל אדם שפחות בקיא בסוגיה ויכול לטעות ולחשוב שהרבנים הדתיים לאומיים הם בעד חוק הגיור. כיוון שנושא הגיור הינו נתון לחקיקה ונמצא בידיהם של פוליטיקאיים, והם וודאי מושפעים מדעת הקהל, יוצא לצערנו שדעת הקהל הופכת להיות משמעותית. לכן, גם אנשים שאינם רבנים, כמותי, או כאלו שבכלל לא לומדים, יכולים להיות בעלי השפעה. תודה על קושיותך. עזרו לי ללבן כמה דברים.
5
עוול להתייחס למשאת נפש של עולים רבים כאל רייטינג
רמי | 15-04-2015 17:06
דווקא הציטוט מהשו"ע (שםפק עד כמה הוא רלוונטי לדורנו ולחשש ההתבוללות הממשי שהכותב נוטה לזלזל בו) הוא זה שמרדד את הדיון כך עונים את המעוקות?? את מי שלמרות הסבל שעברו בגלות לא מבינים מדוע בארץ הקודש כדי להיות יהודים עליהם להתלבש כחרדים לאכול בד"ץ ולשלוח את בניהם לחינוך חרדי??
6
ה' ישמור ממגיב 5...
עלי | 15-04-2015 17:40
ספק עד כמה השו"ע רלוונטי לימינו... הבנו הכול. מקווה שתורת משה עוד שווה משהו... ומה זה הדמגוגיה על העולים המסכנים שמוכרחים להתלבש כחרדים.. למה אי אפשר לכתוב לעניין.
7
נראה שתגובה 6 נכתבה במרתפי הר המור או באיזו גבעה בעלי
רמי | 16-04-2015 0:31
מי שלבטח לא רלוונטי זה הכותב השו"ע מתמצת את ההלכה הפסוקה ה' ישמרנו מקצרי הראיה ומרפי השכל ויכולת העמקות ההלכתית המוצאים בו בקלות תשובות פשטניות לכל ספקותיהם אולי בגבעה בעלי שבה מתגורר הכותב לא מכריחים מתגיירים להתנהג כחרדים אבל במקומות רבים בארץ המצב שונה ולכן נדרש חוק הגיור
8
מאמר ענייני וממצה.
רפי | 16-04-2015 10:44
למגיב מס׳ 2 עם הקושיות וההתנשאות איפה התגובות שלך למה שנאמר בכתבה? וזה שיש מיעוט רבנים שחולקים על כל הרבנים האחרים לא הופך אותם לצודקים. נאמרו כאן דברים מהותיים בעניין הגיור שלא ענית עליהם אפילו ואותם רבנים שכה מעודדים את הגיור גם לא עונים עליהם. תשובה בסיסית לכמה מתוך אותם ״מתגיירים פוטנציאליים״ בכלל מאמינים בבורא עולם לא נענית.. כמה מתוכם מוכנים לשמור שבת? כשרות? נידה? אז תפנה את הקושיות שלך לרבותייך שיענו לך.. ולמגיב מס׳ 5 מי שמך לנציג של העולים שאתה יודע את משאת נפשם? אלו שבאמת חפצים בגיור יעברו אותו גם ברבנות, ״לגייר״ עוד חילונים רק יגביר את ההתבוללות..
9
אכן אינך תלמיד חכם
| 16-04-2015 11:53
כי אתה ניגש לסוגיה שבאה על רקע של מציאות מחודשת ושעת הדחק ומנסה לפתור אותה על סמך ציטוטים ממקורות ללא ירידה לשורש הדברים. גדו"י ניגשים לסוגיה בדחילו ורחימו ומנסים לדמות מילתא למילתא ולמצוא פתח דחוק שייפתור בעייה חמורה של התבוללות שקיימת בעמ"י. יש מי שמקל ויש מי שמחמיר אך כולם לא מסתפקים בציטוטים חלקיים ואומרים כזה ראה וקדש. המאמר שלך רדוד ועלוב ואינו ראוי כלל וכלל בתוך הדיון הטעון והקשה שמתנהל בין גדו"י
10
סוגיה לגדולי ישראל
יעקב | 16-04-2015 14:37
אני רק לא מבין למה מגיב 9 חושב שהרב סתיו והרב ריסקין מספיק גדולים בשביל להכניס 200 אלף גויים לעמ״י. זו סוגיה לזקני הדור.
11
למגיב 9
רמי | 16-04-2015 16:44
לא ראיתי בכתבה איפה הוא מתיימר לגשת לסוגיה? סה״כ הציג מספר נקודות שהן עיקר הדיון בנושא הגיור כעת שמשום מה אתה ורבותייך לא נותנים להם תשובה. ולפי דברייך, גדו״י (לא בדיוק מובן מי הם לדעתך) מחפשים ״פתח דחוק״ להכניס גויים לעמ״י ולהגביר את ההתבוללות (ישנם מספיק חילונים אשר אינם שומרי תורה ומצוות אך ברצונך להוסיף עוד). וכנראה עדיין לא הבנת שלא מתנהל דיון, גדו״י פסקו אך יש מיעוט רבני שמסרב לקבל את הפסיקה.
12
כתבת יותר מידי בעדינות...
יאיר | 16-04-2015 23:19
החטא היחידי של הכותב הוא העדינות בה הוא נקט. הסוגיה כאן מאוד פשוטה: כל גדולי ישראל מתנגדים לצורת הגיור המוצעת בחוק ועומדים מולם כמה רבנים, כאלה שעוד לא עברו את גיל שישים וחושבים שלהם יש מנדט על השכל ועל השאלה איך מצילים את עם ישראל. הפזיזות הזו לנסות לפתור כל בעיה בצורה כל כך מהירה היא תוצאה של הצעירות שלהם. גדולי ישראל הזקנים לא ממהרים לכבות שריפה אחת ולהדליק שריפה אחרת. במקום למנוע התבוללות הם יוסיפו להתבוללות כשעוד הרבה ישראלים יבינו שאפשר לגייר את החברה הרוסיה שלהם ולהתחתן איתה.
13
תגובה למס' 10 וגדולי הדור
משה | 31-05-2015 13:15
על פי ההלכה כל שלושה המבינים בדיני גיור הם בי'ד מספיק. הרבנות בארץ לקחה מונופול על ההלכה--ופוסלים אפ' גיורים של בתי דין אורטודוקסיים באר'הב.