עוד נצחון לבית הדין הרבני נגד ארגוני הנשים - סרוגים

עוד נצחון לבית הדין הרבני נגד ארגוני הנשים

בג"צ שוב סרב להתערב בעתירה של ארגוני הנשים נגד רשימת מנועי החיתון שמנהלים בתי הדין הרבניים. עתירה דומה נמחקה לפני שלושה שבועות

author-image
עוד נצחון לבית הדין הרבני נגד ארגוני הנשים
  נצחון לבית הדין הרבני. (פלאש90)

באחד מפסקי הדין האחרונים שעליהם חתם אמש (א') הנשיא בדימוס גרוניס הוא הצטרף לעמדת הנשיאה נאור שמחקה עתירה בנושא דומה לפני כשלושה שבועות. גרוניס ביסס את עמדתו על הנחיות חדשות בנושא שפרסם לאחרונה הראשון-לציון הרב יצחק יוסף.

תחילת הפרשה באישה התגרשה בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בהסכמה בלא שהתקיימו דיוני הוכחות לעניין עילת הגירושין. לטענתה, התברר לה כי נרשמה לגביה מגבלת נישואין "לבעל ולבועל" בתעודת מעשה בית הדין שניתנה על ידי בית הדין הרבני. זמן רב אחרי סידור הגט הגישה האישה לבית הדין הרבני האזורי בירושלים בקשה לתיקון תעודת מעשה בית הדין שניתנה בעניינה ולמחיקת ההערה המגבילה שצוינה עליו, ובקשתה נדחתה. האישה הגישה ערעור על ההחלטה לבית הדין הרבני הגדול, אשר החליט להעביר את התיק לבירור חוזר בבית הדין האזורי בפני שלושה דיינים. אלא, שעל פי בקשת האישה בוטל הדיון והתיק נסגר.

לאחר סגירת התיק עתרה האישה יחד עם עוד ארבעה ארגוני נשים לבג"ץ נגד בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית לישראל (בג"ץ 5676/12‏) בטענה שבתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לברר טענות ניאוף שכלל לא הועלו על ידי בני הזוג בהליכי גירושין בהסכמה ולהטיל אגב כך הגבלות על צד שלישי, שאיננו צד להליך המתנהל בבית הדין הרבני.

העותרים הדגישו, כי יש לפרש את סמכויות בית הדין הרבני בדרך שתצמצם ככל הניתן את הפגיעה בזכויות יסוד. לדבריהם, בירורה של טענת ניאוף שלא לצורך פוגע בזכות לפרטיות, בצנעת הפרט ובזכות לחיי משפחה. כמו כן, הם טענו כי הדבר פוגע בשוויון בין בני הזוג, משום שתוצאותיו של ניאוף לפי ההלכה חמורות יותר ביחס לנשים. בנוסף, טענו העותרים כי אף בהנחה שנתונה לבתי הדין הרבניים הסמכות לערוך בירורים לצורך הטלת מגבלת נישואין "לבעל ולבועל" בהליכי גירושין בהסכמה, הרי שהאופן שבו מתנהלים הליכים אלו אינו עולה בקנה אחד עם כללי הצדק הטבעי.

בתי הדין הרבניים – באמצעות היועץ המשפטי לשיפוט הרבני עו"ד הרב שמעון יעקבי, והרבנות הראשית לישראל – באמצעות עו"ד ד"ר חני אופק ממחלקת בג"צים במשרד המשפטים, השיבו כי יש לדחות את העתירה מאחר שחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) מקנה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט ייחודית בענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, לרבות בעניין כושרו של אדם להינשא והמגבלות החלות עליו בהקשר זה לפי דין תורה. המשיבים ציינו כי לפי תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים, מוסמך בית הדין הרבני לקיים דיון גם בהליכי גירושין בהסכמה, שבמהלכו יברר את נסיבות המקרה ו"ידרוש הוכחות כפי שימצא לנכון". המשיבים דחו את טענות העותרים הנוגעות לרישום מגבלת הנישואין ברשימת מעוכבי נישואין וטענו שניהולה של הרשימה נעשה אף הוא בסמכות ומוסדר בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. הרישום נועד למנוע מרמה ולהבטיח שהחלטות בתי הדין הרבניים תהיינה אפקטיביות.

במסגרת הדיון בעתירה הציע בג"ץ – בהרכב בראשות הנשיא (בדימוס) גרוניס, והשופטים ניל הנדל ודפנה ברק-ארז – כי תנוסחנה הנחיות שיסדירו את הליכי הבירור לצורך הטלת מגבלת נישואין "לבעל ולבועל".

ואכן, ביום 1.3.2015 חתם הראשון לציון הרב הראשי לישראל ונשיא ביה"ד הגדול, הרב יצחק יוסף, על הנחיות שניסח עו"ד הרב שמעון יעקבי בתיאום עם פרקליטות המדינה, לעניין הליך לקביעת הגבלה על בני זוג גרושים להינשא בעתיד. לפי ההנחיות, אם נוכח בית הדין בהליך גירושין על פי טענת צד מן הצדדים, או על פי עדות במעמד הצדדים, כי על פי דין תורה אי אפשר לקבוע ב'מעשה בית דין' לגיטין כי בני הזוג או אחד מהם מותרים לכולי עלמא לאחר סידור הגט בלא שיתקיים בירור בנושא, יודיע להם בית הדין כי הבירור יתקיים אחרי סידור הגט, אם בני הזוג ירצו להינשא מחדש זה לזה או אם אחד מהם ירצה להינשא עם הצד השלישי. הוראה זו תירשם ב'מעשה בית הדין', ובמקרה שכזה בני הזוג יירשמו ברשימת "טעוני בירור" ולא ברשימת "איסור לבעל ולבועל".

כמו כן, לפי ההנחיות לא תירשם מגבלת נישואין בתעודת מעשה בית דין וברשימת מעוכבי החיתון ברבנות הראשית, אלא לאחר שיתקיים בירור בדרך של העלאת טענות והבאת ראיות. במסגרת הבירור תינתן זכות טיעון לבני הזוג וכן לצד השלישי שעלול להיות מושפע מתוצאות ההליך. כמו כן, תינתן לבני הזוג ולצד השלישי האפשרות לבקש את הקדמת הבירור, כך שההכרעה לא תידחה למועד שבו יבקשו להינשא מחדש זה לזו, או שאחד מהם יבקש להינשא לצד השלישי. בתוך כך, יוכלו לבקש כי הבירור ייערך בפני שלושה דיינים, ולא בפני דיין יחיד.

הנשיא בדימוס גרוניס ציין בפסק הדין כי חתימת ההנחיות החדשות בידי הרב יצחק יוסף יצרה שינוי במצב המשפטי בסוגיה, לאור הצבת אמות מידה מוגדרות לאופן שבו יש לנהל את הליכי הבירור, תוך התחשבות בזכויותיהם של צדדים שלישיים שאינם בפני בית הדין הרבני. לכן אין מקום לדון עוד בסוגיה בגדרה של העתירה שהוגשה.

משום כך בג"ץ מחק את העתירה וקבע כי טענותיהם העקרוניות של העותרים שמורות להם, היה ויחליטו לשוב ולפנות לבית המשפט בעתיד בעתירה חדשה לאחר שייבחן יישומן של ההנחיות החדשות.

לפני כשלושה שבועות מחק בג"ץ בהרכב בראשות הנשיאה נאור והשופטים דנציגר וסולברג (בג"ץ 2805/14) עתירה שתקפה את חוקיות רשימת מעוכבי הנישואין ואת חוקיות הנחיה מלפני כ-40 שנה של היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרון ברק, לעניין דרך ניהול רשימת מעוכבי הנישואין. עתה מתברר שבג"ץ עקבי בסירובו להתערב בסוגיית מנועי החיתון לפי דין תורה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כותרת מטעה. בגץ התערב ועוד איך.
קראתי עד הסוף | 13-04-2015 23:46
בגץ כפה על בתי הדין לשנות את התנהלותם ולפרסם נהלים. על פניו, עצם קיום הנהלים מונע מבתי הדין לפסוק איסור במקום שישנו איסור כזה, אם הפסיקה מנוגדת לנהלים. היועמשים וביחוד מחלקת הבגצים בפרקליטות הם נציגים של בגצ. גם הטובים שבהם, ויעקובי הוא ודאי אחד מהם, הם חלק מהמערכת הרקובה הזו.
2
מענין שארגוני הנשים שונאים את בית הדין וההלכה חוץ מ....
מתעב פמיניסטיות | 16-04-2015 1:30
הדין הדתי של המזונות כמובן!!!! לכן הן נלחמות בבתי הדין רק כסמכות ולא בדין הדתי עצמו, כי אם יהיה דין אזרחי נשים תאלצנה לשלם מזונות באופן שוויוני לפי חוק המזונות האזרחי הקיים בישראל שלא חל על יהודים ומי שיש לו דין אישי כמו מוסלמים ונוצרים. אבל אם יבוטל הדין הדתי הן יאלצו לשלם ומזה פוחדים בארגוני הנשים פחד מוות אז הן מעדיפות לבלוע את הדין הדתי ולהלחם בערכאה בלבד. צבועות חובבות ממון ורודפות בצע.