ההפיכה השלטונית שמכונה "דיפ סטייט" אינה התרחשוּת פתאומית, אלא תהליך שיטתי של הפקעת סמכויות מהשלטון הנבחר. היא אינה מאופיינת באלימות, אלא בנורמליזציה. לא בחריגה – אלא בפרשנות.

וכמו כל תהליך זוחל, הוא מתקשה לייצר רגע שיא אחד שבו אפשר לעצור, להכריז: "עד כאן", ולבנות מחדש.

זו הסכנה – אך גם נקודת ההזדמנות.

בפני מדינה שמוסדותיה הדמוקרטיים מתפקדים כסמלים בלבד, עומדות שלוש אפשרויות:

התמוססות הדרגתית, לפיה המצב הנוכחי ממשיך. סמכויות נמשכות מן הדרג הנבחר בהליך "תקני" – בג"ץ, יועמ"שים, תקנות פנימיות. הכנסת הופכת גוף חותם, הממשלה נעשית זרוע ביצוע של מערכת קבועה, והציבור מאבד עניין.

משבר חוקתי. יצחק עמית ויריב לוין (חיים גולדברג/פלאש90)

דמוקרטיות לא נופלות בקפיצה אלא בשחיקה

זהו תהליך מוכר מהיסטוריות של דמוקרטיות לשעבר. לא בקפיצה – אלא בשחיקה.

האפשרות השנייה היא רפורמה מבוקרת – מהלך חוקתי יזום, כולל הסדרה מחודשת של יחסי הרשויות. חקיקת חוקה, או לפחות "חוקי-על", המסדירים את גבולות ההתערבות של פקידות, שופטים ויועצים.

זה הפתרון האידיאלי – אך חסר סבירות פוליטית בעת הזו. המערכת שתחת ביקורת, היא גם זו שצריכה לאשר את תיקונה.

האפשרות השלישית והדרמטית יותר היא משבר חוקתי חזיתי – שבירת שווי המשקל המדומה באמצעות עימות חזיתי – בין הרשות הנבחרת לבין הרשות המשפטית או המנהלית. פעולה נחושה של הרשות המבצעת או המחוקקת שסותרת את פסיקת בג"ץ או את עמדת היועץ המשפטי, ומיושמת למרות האיסור.

זה תרחיש נפיץ – אך במצבים מסוימים, הוא הופך לבלתי נמנע.

האם משבר חוקתי הוא הכרח?

במצב רגיל – לא.

במצב שבו מנגנון הפיקוח הפך למוקד שליטה, ואין דרך מבפנים לשנותו – ייתכן שמשבר הוא לא רק בלתי נמנע, אלא חיוני.

משברים חוקתיים אינם סופה של מדינה. לעיתים הם ההתחלה היחידה האפשרית.

הם חושפים את קווי המתאר האמיתיים של מבנה הכוח, מחייבים הכרעה, ומאלצים את המערכת – על כלל מרכיביה – לחדד את מקורות הלגיטימציה שלה.

אם הממשלה הנבחרת, או כלל הציבור יבקשו להחזיר את הריבונות לידי הציבור, הדבר לא יוכל להיעשות  רק דרך שיח.

ייתכן שנדרש רגע של חיכוך, של התנערות ממוסדות שהפכו לעצמאיים יתר על המידה.

רגע שבו מדינה שואלת את עצמה – מי מחליט כאן?

ורגע שבו הציבור נדרש להשיב: אנחנו.

==

ליאור יאדו היא יועצת אסטרטגית-התנהגותית, מומחית לכלכלה התנהגותית, מנהלת משברים וקמפיינים ציבוריים.