משרד החינוך פרסם היום (ב') את זוכי פרס ישראל למפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. השנה יזכו בפרס חיים טופול ואסתר הרליץ
בנימוקי הועדה בראשות רבה הראשי של תל-אביב, הרב ישראל מאיר לאו ובהשתתפות נשיא אוניברסיטת בר אילן הרב דניאל הרשקוביץ, לבחירתו של טופול, ציינו חברי הועדה, כי הוא אחד מעמודי התווך בתעשייה התרבותית בישראל מזה שנים רבות. פעילותו הבימתית המגוונת הנחילה כבוד רב למדינת ישראל. פעילותו הטביעה חותם על היסודות והתשתיות הבימתיות שהובילו להתפתחות התחום כולו והשפעתם ניכרת עד היום בהווי, בזמר, במשחק ובבידור הישראלי.
בנוסף חיים טופול יזם והקים את "כפר נהר הירדן", כפר נופש לילדים החולים במחלות חשוכות מרפא הנמצא בגליל התחתון. הוא חבר במועצת המנהלים של עמותת וראייטי ישראל – עמותה העוזרת לילדים ובני נוער עם צרכים מיודים ללא הבדל דת, גזע ומין.
טופול נולד בתל אביב ושירת במחזור השני של להקת נח"ל יחד עם אורי זוהר, ולאחר שיחרורם מצה"ל הקימו את להקת בצל ירוק בה כיכב גם גבי עמרני. בשנות השישים שיחק טופול בתאטרון בארץ ובחו"ל ובעיקר נודע כ'טוביה החולב' במחזמר 'כנר על הגג'. במקביל שיחק בסרט 'הטל צל ענק' וב'ארבינקא' של אפרים קישון, אולם דמותו הידועה ביותר בקולנוע הישראלי היא של סאלח שבתי. בשנות השבעים הופיע כתפקיד משנה בסרט ג'יימס בונד.
הדיפולמטית מעודדת ההתנדבות
בנימוקי הוועדה לבחירתה של הגב' אסתר הרליץ, ציינו חבריה, כי מאז קום המדינה בלטה הגב' הרליץ בפעילותה הציבורית , ההתנדבותית הדיפלומטית שלה – כחלוצה ההולכת לפני המחנה ולעיתים כפורצת דרך לנשים רבות שבאו בעקבותיה. תחושת השליחות שלה והרצון לתרום לחברה ולמדינה ליוותה ומלווה אותה בכל פעילותה, מצעירותה ועד עצם היום הזה. גב' הרליץ הייתה חברת הכנסת הראשונה שכיהנה בועדת החוץ והביטחון ובהמשך השנים כיהנה כשגרירת ישראל בדנמרק. אסתר יזמה והקימה את "אות הנשיא למתנדב" המוענק על פעילות התנדבותית של מבוגרים או של נוער, אשר תרמו תרומה ייחודית לטובת המדינהוהחברה בישראל. אסתר הרימה תרומה חשובה בתחומי ההסברה, התרבות וההתנדבות בקהילה.
אסתר הרליץ נולדה ב-1921 בברלין ועלתה עם הוריה בשנת 33'. כבר בגיל נעוריה הצטרפה להגנה על שכונת תלפיות בה התגוררה. בשנת 42' הייתה מהראשונות בישוב העברי להתגייס לחיל הנשים הבריטי שסייע במלחמה בגרמנים. עם תום מלחמת העולם התקבלה ללימודים בבית הספר לדיפלומטים של הסוכנות היהודית, ונפצעה קשה בראשה בפיצוץ בניין הסוכנות על ידי חבלנים ערבים.
בשנת 49' נשלחה לארה"ב, וב54' מונתה לקונסול בניו יורק ובבוסטון, אחרי שמונה שנים בארצות הברית, כשהרגישה אסתר מנותקת מההתפתחויות בארץ אושרה חזרתה לישראל. היא נטלה חופשה ממשרד החוץ והקימה ב- 1959 במפלגת העבודה מחלקה לקשרים בינלאומיים, במטרה לקשור קשרים עם מדינות באסיה ובאפריקה ערב עצמאותן. משרד החוץ היה מנוע אז מליזום פעילות כזאת.
באותה עת נבחרה אסתר למועצת עיריית תל אביב, דאגה להקמת ספריות בשכונות בשיטת המדף הפתוח ועסקה באירגון לימוד קרוא וכתוב לעולות חדשות. כעבור ארבע שנים ב- 1963, חזרה אסתר למשרד החוץ כדי לנהל את "מחלקת האורחים" הגדולה במחלקות המשרד. בתקופה זו הזמינה גולדה מאיר את ראשי מדינות אפריקה ואסיה. מלכים, נשיאים ונסיכים הגיעו לביקור מקצות תבל. עוזרים ומלווי אורחים רבים היו במחלקה, ביניהם סטודנטים ובני דיפלומטים שלמדו רבות על ארצות ודתות, מנהגים, אוכלוסיות ויחסים בינלאומיים.
שגרירה בדנמרק
ב- 1966 מונתה אסתר הרליץ לשגרירה בקופנהגן והיתה האישה – השגרירה הראשונה בשרות החוץ הישראלי. ביקוריה הראשונים היו בבית הכנסת ובמוזיאון המחתרת הדנית, מקום בו ניתן מקום רב להצלת יהודי דנמרק ב-1943. את אהדת יהודי דנמרק רכשה אסתר בהופכה את מטבח השגרירות לכשר.
בשובה מקופנהגן נבחרה לכנסת השמינית ברשימת המערך, והייתה האישה הראשונה בועדת חוץ ובטחון. היא עצמה בקשה לעסוק בענייני פנים. גולדה מאיר הציעה לה להקים "מרכז התנדבות" להתמודדות עם בעיות הנוער במצוקה. אסתר הרליץ מונתה ל"יועצת רוה"מ לענייני התנדבות" והקימה את המרכז ב- 1972 יש מאין. מאוחר יותר יזמה את 'אות הנשיא למתנדב', המוענק למתנדבים מדי שנה. היא עצמה זכתה ב"מגן ראש הממשלה לקידום ההתנדבות".
בערב יום העצמאות, ה' באייר תשס"א (2001), אסתר הרליץ הדליקה בהר הרצל את "משואת ההתנדבות".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
