(ראיין: הרב מרדכי ציון)

ש: מה לומר לאנשים שתמכו ב"יחד" והנה המפלגה זו לא עברה את אחוז החסימה? הם מיואשים!

ת: לא צריך לפתח משבר פוסט-אלקטורלי ולהגיב בצורה מופרזת. סך הכל המפלגות האחרות אינן בריטים או תורכים אלא יהודים טובים שרוצים טובת האומה. ראה: המחנה הדתי 24 והליכוד 29 !

ש: אם כך היה אפשר להצביע עבורם מראש?

ת: לא. לכתחילה אדם חייב להתאמץ ככל כחו, אבל דיעבד אם הדברים אינם מסתדרים כפי רצונו, עליו לדעת שהכל לטובה. להיות מנוצח בקרב, זו בעיה, אבל זו לא טרגדיה. להיות מנוצח בלי קרב, זו הטרגדיה. על כל פנים אין לפתח פינוק רגשי הדורש שתמיד הכל יהיה כרצון האדם.

ש: אך האם אין כאן משבר?

ת: יש להבחין בין משבר אוביקטיבי, כלומר דבר שהוא בניגוד לרצון האדם, מה שקורה כל יום, לבין משבר סוביקטיבי, כלומר כיצד האדם מגיב, ולהיזהר שלא יהיה מעבר לפרופרוציה.

ש: המסר הלאומי-דתי של "יחד" היה שיש להוסיף יראת שמים טהורה. וכי מסר זה אינו נכון?

ת: ודאי שמסר זה נכון לעד ולנצח נצחים, לכן טוב שלחמו עבורו, גם אם לא הצליחו מיד. לפעמים יש קרב קצר טווח ולפעמים יש קרב ארוך טווח. מי שלא מתפשר עם האמת, עם האידיאל, לפעמים מפסיד בקרב אך סופו לנצח במלחמה.

ש: זה הפתגם: "הפסדנו בקרב אך לא הפסדנו במלחמה"?

ת: כן. בשנת ת"ש פורסמה בלונדון כרזה של הגנרל דה-גול: "צרפת הפסידה בקרב אחד אך צרפת לא הפסידה את המלחמה". כמובן מצבנו רחוק אלפיים אמה ממה שהיה אז. האידיאל של "יחד" הוא אמת, רק צריך סבלנות.

ש: וזה תלוי במה?

ת: בעם. העם הוא הקובע את נציגיו. העם הוא הקובע. הגאון הרב ישראל פורת, תלמידו של מרן הרב קוק מסר בשמו: "בא ראה כמה גדול כוחה של כנסת ישראל לפני המקום, שהוא מקיים בה 'רצון יראיו יעשה'. בשעה שעמדו ישראל לפני שמואל ושאלו להם מלך, היה הדבר רע בעיניו, וצווח כנגדם: ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרותיכם ותאמרו לו, כי מלך תשים עלינו (שמואל א י יט), וקרא לפניהם פרשת המלך כדי לאיים עליהם וסיים: וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם, ולא יענה ד' אתכם ביום ההוא (שם ח יח). בכל זאת כשלא שמעו בקולו ואמרו: לא, כי אם מלך יהיה עלינו, אמר הקב"ה לשמואל: שמע בקולם והמלכת להם מלך.

הנסיון הראשון לא עלה יפה, ונעשה נסיון שני, ודוד נמשח למלך ולא עברו ימים מרובים וד' אמר: אם ישמרו בניך בריתי ועדותי זו אלמדם, גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך. ולא עוד אלא שמלכות בית דוד נעשתה לפינת יקרת בדת ישראל, ש'כל שאינו אומר ברית ותורה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים, לא יצא ידי חובתו' (ברכות מט), שאין נחמה גמורה אלא בחזרת מלכות בית דוד (רמב"ם פ"ב מהלכות ברכות). הא למדת, דבר שישראל נותנים נפשם עליו באמונה – הקב"ה מקיימו כידם" (עטורי תורה לרב א"י גרינברג בראשית 427).

אשרינו שיש לנו מדינה והיא תלך ותתעלה.