נתונים מפתיעים: המכון לרפואה משפטית מפרסם היום (שלישי) את נתוני ההתאבדויות בישראל מאז פרוץ המלחמה מלפני כשנה וחצי.
מהנתונים עולה כי מאוקטובר 23' ועד סוף שנת 2024, אירעו 217 מקרי חשד להתאבדות בישראל בעוד שבשנים 2023-2017 היו בממוצע 242 מקרים לשנה. יצוין, כי נתוני המכון מהווים כשני-שליש מהמקרים בישראל, ולא כוללים פטירות בבתי חולים ובצה"ל.
לדברי ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ קטי שיטרית (הליכוד), יו"ר השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות של הכנסת, "רבים מקרב האוכלוסייה שנחשפה לזוועות אירועי ה-7.10 סובלים מפוסט טראומה. לפי מחקרים, 50% מאלה החווים את פוסט הטראומה עלולים להגיע למצב של דיכאון, וחלקם אף יחוו "דיכאון עמיד".
שטרית הזהירה כי ״מחשבות אובדניות על רקע מלחמות ופיגועי טרור מתפרצות מספר שנים לאחר האירוע, למרות שהתחלואה הנפשית היא כבר בשנה הראשונה. בדיוק עקב כך – ישנה חשיבות עליונה לזהות ולטפל במקרים של דיכאון כבר כעת, ולהקדים תרופה למכה בטרם יעלו חלילה מחשבות אובדניות״.
עליה חדה בפניות מצוקה למוקד ער"ן
עוד פורסם היום כי לפי נתוני משרד הבריאות, כ-500-400 אנשים מתאבדים מדי שנה בישראל, וכ-7000 ניסיונות התאבדות מדווחים בשנה, שהגיעו לחדר מיון.
פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הדגיש כי אכן יש עליה חדה בפניות מצוקה לקווי המוקד כער"ן, אך במקביל ירידה משמעותית בפניות טלפוניות על רקע כוונה אובדנית.
סא"ל יגל שרעבי, ראש ענף חוסן ארגוני בצה"ל, הוסיף כי כרבע מיליון חיילים עברו "ימי עיבוד" לאחר הלחימה, כדי למנוע הדחקה ופיתוח חריף של הלם-קרב, תהליך המחייב את כל חיילי היחידה, זאת, מלבד טיפול פרטני. סא"ל כרמל קלה, ראש הענף הקליני בחיל הרפואה, הוסיף את פעילות מרכז הטיפול ועיבוי צוותי המקצוע המיועדים לחיילי המילואים.
עו״ד אפרת אטון, מנכ״לית "לב בטוח" המעניקה סיוע נפשי לשורדי המסיבות ובני משפחותיהם, היא הזהירה כי "רואים עלייה במקרי הקצה והחירום בקרב השורדים ובני משפחותיהם שהוא מעגל שקוף שאפילו לא נלקח בחשבון. אנו חוששים שהגל המשמעותי עוד לפנינו, בעקבות הימשכות המלחמה וימי הזיכרון".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
