בהתערבות חסרת תקדים, הודיעה היום היועצת המשפטית לממשלה כי היא חוסמת את יכולתה של הממשלה, לפטר את ראש השב״כ, רונן בר. זאת למרות שלפי חוק, פיטורי ראש שב"כ מבוצעים באמצעות החלטת ממשלה ולא על ידי ראש הממשלה לבדו.

במכתב תקדימי ששלחה היועמ"ש נכתב: "לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה כאמור, עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית שעומדת ביסוד החלטתך ואפשרותך לעסוק בנושא בעת הזו". בכך, למעשה, נוטלת היועצת את הסמכות המוקנית בחוק לממשלה בכללותה – ולא רק לראש הממשלה – לקבל החלטה על סיום כהונת ראש שב"כ.

היועמ"ש נימקה את החלטתה החריגה ב"רגישותו יוצאת הדופן של העניין; תקדימיותו; החשש כי ההליך נגוע באי חוקיות ובניגוד עניינים", ובקביעה המפתיעה ש"תפקיד ראש שירות הביטחון הכללי אינו משרת אמון אישית של ראש הממשלה".

זאת למרות כי בניגוד לתפקידים כמו היועמ"ש עצמה, שלהם ניתנה הגנה מיוחדת בחוק, ראש השב"כ ממונה ומפוטר בהחלטת ממשלה – כחלק מסמכויותיה הבסיסיות של הרשות המבצעת.

ההתערבות המשפטית החריגה מעוררת שאלות קשות לגבי גבולות הכוח של היועץ המשפטי לממשלה מול הממשלה הנבחרת. ויש שיצביעו על כך שמדובר בקביעה תקדימית שלפיה היועמ"ש יכולה למנוע מראש החלטות של ממשלה בעניינים הנוגעים למינויים ופיטורים במערכת הביטחון.

הרקע למשבר הוא החלטת הממשלה (ולא רק ראש הממשלה) לדון בסיום כהונתו של ראש השב"כ. נתניהו בהודעתו ציין כי "החלטתי להביא לממשלה הצעת החלטה" – כלומר, הוא הבהיר שמדובר בהחלטה שנדרש אישור הממשלה כולה עבורה, ולא החלטה אישית שלו.