ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה אמש (ראשון) בשלושה חודשים את הדיון על הצעת חוק של ח"כ דן אילוז (הליכוד), שמטרתה להחיל ריבונות ישראלית על ערי ויישובי עוטף ירושלים ביהודה ושומרון. כעת, אנו מפרסמים לראשונה כי ההתנגדות נקבעה בעקבות עמדתו הנחרצת של לא אחר מהשר לענייני ירושלים, מאיר פרוש מאגודת ישראל.

חוסר תיאום או אמצעי לחץ לתמיכה בחוק הגיוס?

אז מדוע פרוש מתנגד לחוק שאמור להיטיב עם העיר עליה אמון משרדו? על פי גורמים המעורים בנושא, ההתנגדות  מגיעה בעקבות עמדתו הנחרצת של יוזם החוק ח"כ דן אילוז נגד חוק גיוס מרוכך.

השר פרוש וחברי הממשלה החרדים לא אהבו את ההתבטאויות של אילוז בתקופה האחרונה לפיהם לא יתמוך בחוק שלא יכלול סנקציות כלכליות אישיות נגד מי שלא מתגייס ובעקבות כך החליט השר לעכב את ההצעה לעת עתה ולקחת את החוק של הח"כ מהליכוד כאמצעי לחץ לריכוך עמדותיו.

הצעד הזה מגיע במקביל לאיומים של ראש מפלגתו של פרוש, השר גולדקנוף, בהפלת הממשלה ובהצבעות נגד התקציב עד להעברת חוק גיוס מוסכם.

דן אילוז (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מצד שני יש גורמים הטוענים כי אין קשר לחוק הגיוס אלא למורכבות החוק והטלת הווטו של השר, קשורה לעובדה כי לא נעשו תיאומים עם הגורמים האחראיים.

חשוב לציין, החוק לא הופל, אלא נדחה בשלושה חודשים, כך שלא יעלה בכנס החורף ונדחה למעשה לכנס הקיץ, וזאת בעקבות ההתנגדות הנחרצת של פרוש. עוד חשוב לציין כי פרוש הוא איננו חבר בוועדה, אך בגלל שהוא השר לענייני ירושלים התמיכה שלו היא קריטית לקידום החוק, והדיון נדחה על מנת שהיוזמים והשר האמון על ירושלים יגיעו להסכמות.

לשכת השר פרוש: "אין קשר לחוק הגיוס, מדובר בחוק פופוליסטי"

מלשכת שר ירושלים ומסורת ישראל נמסר בתגובה: "אין שום קשר לחוק הגיוס. מדובר בחוק פופוליסטי שלא עבר שום תהליך בירור מקצועי והוגש ללא תיאום עם הגורמים הרלוונטיים ובראשם שר ירושלים ומסורת ישראל שהינו גם יו״ר ועדת השרים לענייני ירושלים רבתי, וכן ללא שיח עם גורמי המקצוע במשרדו. השר פרוש לא נדרש להוכיח את דאגתו לעיר ירושלים, אשר אותה הוא משרת במסירות מזה קרוב ל-50 שנה.

פרוש, ליאון אלקין ואילוז בישיבת שדולת ירושלים (יונתן זינדל/פלאש90)

אילוז: "גולדקנופף משחק בפוליטיקה קטנה עם אולטימטומים"

הצעת החוק שנתקעה: החלת ריבונות על עוטף ירושלים

ועדת השרים לחקיקה דנה כאמור בהצעה, המבוססת על תוכנית להקמת מטרופולין ירושלים, הכוללת את החלת החוק והמנהל הישראלי על היישובים הסובבים את העיר. לפי ההצעה, הרשויות המקומיות באזור יחוברו לאשכול מוניציפלי משותף עם ירושלים תוך שמירה על עצמאותן, ובמקביל יוחל החוק הישראלי באופן מלא על שטחן.

היישובים שיכללו במסגרת החוק כוללים את מעלה אדומים, ביתר עילית, גבעת זאב, אפרת, מבשרת ציון, גוש עציון, כפר אדומים, אלון, נופי פרת, קדר, מעלה מכמש, מצפה יריחו, מוצא עילית ובית זית. בתוך כך – בהצעה מודגש כי מעמדן של הרשויות הקיימות יישאר ללא שינוי, ולא יהיה כל שינוי במעמד התושבים – איש מהם לא יוגדר כתושב ירושלים. כל עיר ורשות ימשיכו לתפקד באופן עצמאי, בדיוק כפי שהן פועלות כיום.

בדברי ההסבר להצעה צוין כי ירושלים היא בירת ישראל מזה למעלה מ-3,000 שנה, וכי מעמדה המשפטי עוגן בחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל (1980). יוזם החוק אילוז טוען בדברי ההסבר כי העיר נחלשה בשנים האחרונות, בין היתר עקב הגירה של אוכלוסייה חזקה למרכז הארץ, וכי חיזוקה כמטרופולין יתרום להרחבת שטחי מגורים, מסחר ותיירות, לצד חיזוק התשתיות והרוב היהודי בעיר.