צה"ל מתיר לפרסום את עיקרי התחקירים על המחדל של ה-7.10. צה"ל מפרסם היום ארבעה תחקירים עיקריים, על הקונספציה שהתפתחה מאז צוק איתן, על התנהלות אמ"ן, על הקרבות להחזרת השליטה בעוטף עזה והתחקיר הזה על הדיונים בין בכירי מערכת הביטחון בליל המתקפה.

אותם דיוני ליליים שהחלו בשעות הערב של שמחת תורה והסתיימו בשעות הקטנות של הלילה ללא החלטות קונקרטיות ועם כוונה להמשך הדיון בבוקר, חרצו למעשה את גורל היום הראשון של המתקפה ואת חייהם של 1,500 הרוגים וחטופים, ועוד אלפי פצועים.

מה קרה בלילה של ה-7.10?

שלבי התחקיר מנסים מצד אחד לעקוב אחרי ההתנהלות, קבלת ההחלטות והבנת המודיעין באותו לילה, בכפוף לשמירה על ביטחון המידע. המסקנה הראשונית של התחקיר מעלה כי גופי המודיעין, בכלל הדרגים, כשלו במתן התרעה.

בצה"ל מתירים לפרסם כי במהלך הלילה עלו סימנים שונים שעל בסיסם הוצג עיסוק חריג של חמאס לצד סימנים אחרים שהעידו על שגרה. לחלק מהסימנים החריגים, היו גם הסברים אחרים, או סימנים מחלישים

אחד האירועים המרכזיים שכבר נחשף, היה הפעלת כרטיסי הסים הישראליים על ידי חמאס. בתחקיר רואים בכך אירוע חריג, אך מציינים כי הוא כבר קרה בעבר, אולי כדי "להרדים" את המודיעין הישראלי או לבדוק את היחס של ישראל למהלך. לפי התחקיר, השמשת הסימים שימשה זרז לתהליך המודיעיני-מבצעי באותו הלילה ולבדיקות והעמקות שנערכו.

בנוסף להפעלת הטלפונים, היו עוד שני סימנים המעידים על היערכות של חמאס לפעולה, אך אלה פורשו כסוג של תרגיל או כשגרה ולכן רמת הדחיפות שלהם ירדה ל"מרגיעה".

הרמטכ"ל הלוי וראש השב"כ בר (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במסקנה של התחקיר, כל אחד מהסימנים בפני עצמו לא העיד על פעילות משמעותית, חלקם אף התרחשו בעבר, אך צבר הסימנים יחד היה חריג. במהלך הלילה נעשו בדיקות רבות על ידי כלל גורמי המודיעין, אודות הסימנים שנאספו, במטרה לאמת או לשלול כוונה לפעילות התקפית של חמאס. בחלק מהבדיקות הסימנים נשללו, ובחלקן נשארו סימני שאלה. בכל מקרה, הסימנים לא פורשו ככאלה העלולים להעיד על אירועים בטווח זמן מידי.

התחקיר מעלה כי יש תחומי מודיעין נוספים שניתן היה לעשות בהם שימוש במהלך הלילה כדי להעשיר את המידע ואת תמונת המודיעין, אך לא נעשה בהם שימוש. בנוסף, עולה כי היה מידע שהגיע למערכות המודיעין ולא לקמ״נים ולמפקדים וכן מידע שהגיע לחמ״לים ולקמ״נים אך לא למפקדים. בהינתן והייתה מתגבשת תמונת מלאה של המודיעין שהגיע למערכות, יתכן וניתן היה לעלות מדרג התרעה ליוזמה נקודתית התקפית של חמאס, אך לא למלחמה.

אז איך המערכת לא קפצה?

את הסיבות לכך שלא הועלה התרעה לכל אורך הפיקוד, מסבירים בתחקיר הצה"לי במספר גורמים:

הקונספציה לפיה חמאס נמצא בתקופת רגיעה, וכי המיקוד שלו הוא באיו"ש, גרמה לכך שאת המידע ניתחו גורמי מודיעין שאינם מהזירה הנכונה. בנוסף לא התקיימה הערכת מצב מודיעינית סדורה עם כל הגורמים הרלוונטיים באף דרג מודיעיני.

סיבה תשתית יותר היא חלוקת האחריות במחקר בתחום ההתרעה – ללא חפיפות בין הגופים השונים, כך שלא היו מנגנוני ביטחון למקרה ואחד הגופים מפספס נתונים מודיעיניים. בנוסף טשטוש הגבולות בין האיסוף לבין המחקר והשפעת השיח המבצעי, גרמו לכך שגורמי איסוף עסקו במחקר במקום שכל אחד יתעסק בתחום שלו.

סיבה מאכזבת שקשורה לתרבות הארגונית באמ"ן הביאה לכך שאנשים עבדו מרחוק באמצעות מערכות תקשורת מוצפנות, וכך החמ״לים ומרכזי המודיעין ביחידות עסקו בתיווך ולא בניהול עבודת המודיעין.

בשורה התחתונה, היעדר הבנת מיידיות ודחיפות הפעולה הובילה לכך שחלק מהפעולות והערכות המצב נקבעו לשעות הבוקר, כשכבר היה מאוחר מדי. היה רצון להגן על מקורות מודיעיניים יקרי ערך שהיו מסייעים להתרעה על מתווי טרור, ובכך לשמור על חיי אדם. מול הנתונים שעלו בלילה, לא עלה צורך לחריגה בסיכון מקורות והייתה הבנה שהפעולות המבוצעות מספקות מענה מתאים לאיום כפי שהובן בזמן אמת.

לוחמים בקיבוץ כפר עזה (גילי יערי/פלאש90)

הדיונים הליליים לא הובילו למעשים

למרות כל האמור, על חוסר התרעות מצד הגורמים המודעיניים, . במהלך הלילה התקבלו החלטות על תגבור מוקדים וקיצור כוננויות עוד טרם קיומם של מופעים ייעודים במטה הכללי. אלה הותאמו להבנת האיום כפי שהוערך ולא כפי שידוע בדיעבד.

בצה"ל אומרים כי נוכח הנתונים שעמדו בפני המפקדים, ההחלטות שהתקבלו היו בהלימה לתמונת המצב. האוגדה לא נערכה לתרחיש המחמיר באופן מספק. שיקולי ביטחון מקורות השפיעו על החלטות להפעלת כוחות, אך לא נבחנו בצורה סדורה אל מול המנגנון המיועד לכך .

בהתאם להערכות המודיעיניות לפיהן אין התרעה למתקפה בטח שלא בסדר גודל כזה, דווקא היו מפקדים שכן הגדילו ראש ואף חזרו לגזרה, אם כי הם לא הורידו את ההתרעות למתקפה לדרגי השטח – פעולה שהתבררה כטעות פטאלית. רוב הפקודות שניתנו, של העלאת כוננות, בוצעו עוד לפני מתן הפקודה הישירה, אך לא בצורה נרחבת ולא בצורה מעמיקה, כך שהלוחמים במוצבים לא נערכו במתווה של 'כוננות עם שחר', וחלקם נלחם כשהוא בפיג'מה. מסיבת הנובה לא פוזרה, וההוראה לא ירדה לישובי העוטף להעלאת הכוננות ולהכנה למתקפה.

השיחה בין הרמטכ"ל וראש השב"כ מתוארת בתחקיר כך:

"במהלך הלילה מתבצעת הערכת מצב של מפקד פד"ם. לאחר שהרמטכ"ל עודכן, מתקיימת לבקשתו שיחת עדכון עם מפקד הפיקוד אליה מבקש ומצטרף ראש אמ"ץ. מתקיים עדכון המידע הידוע לשעתו וניתנו ההנחיות. הערכות המצב הנוספות נקבעו לשעות הבוקר המוקדמות ונאמר כי יוקדמו מול מודיעין מחדש שייכנס. מגמר הערכת המצב של אלוף הפיקוד ועד לפתיחת המתקפה לא עולה מודיעין נוסף".