דו"ח ביניים של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (שני) מציג תמונת מצב עגומה של מאמצי השיקום של יישובי הנגב המערבי בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר 2023.

חרף הקמת מינהלת תקומה והקצאת תקציבים חסרי תקדים, נחשפים בדו"ח ליקויים חמורים בעיכוב העברת התקציבים, היעדר תכנון יעיל והזנחת צורכי התושבים. בעוד הממשלה התחייבה לשיקום מהיר ואפקטיבי, ממצאי המבקר מצביעים על שורת כשלים שגרמו לדחייה משמעותית בפרויקטים קריטיים.

הבטחות לחוד ומציאות לחוד

באוקטובר 2023, ימים ספורים לאחר הטבח המזעזע, הוקמה מינהלת תקומה במטרה להוביל את מאמצי השיקום ולתת מענה מיידי לתושבים ולעסקים שנפגעו. בדצמבר 2023 אישרה הממשלה תקציב של 18 מיליארד ש"ח, אך נכון לפברואר 2025, חלק ניכר מהתקציבים המובטחים עדיין לא מומשו.

לפי הדוח, עד ספטמבר 2024 רק 90% מהתקציב השנתי היו בשלבי תכנון או ביצוע, אך בפועל, רק 3.9 מיליארד ש"ח הגיעו לשלב ביצועי. יתרת 2.5 מיליארד ש"ח נותרה בשלבי תכנון התחלתיים בלבד, מה שגרם לעיכובים חמורים בשיקום התשתיות ובפיתוח הכלכלי.

גרירת הרגליים והמאבק המשפטי

המחדל הגדול ביותר שנחשף בדו"ח הוא חוסר היכולת להגדיר באופן חד-משמעי את גבולות חבל התקומה, שמנע העברת תקציבים למיזמים קריטיים. אף על פי שהוחלט כבר באוקטובר 2023 כי היישובים בטווח של 7 ק"מ מרצועת עזה ייכללו תחת חבל התקומה, החלטה זו לא גובשה לכדי חקיקה מחייבת עד אוקטובר 2024, ועיכובים נוספים הובילו לכך שהליכי החקיקה טרם הושלמו גם בפברואר 2025.

כתוצאה מכך, פרויקטים מהותיים כמו הקמת וינגייט דרום, מרכזי תעסוקה ומפעלי עוגן נדחו שוב ושוב. בג"ץ נאלץ להתערב בעקבות עתירות של עיריות אופקים ונתיבות ויישובים נוספים, שדרשו להיכלל בגבולות החבל ולקבל תקציבים בהתאם.

התושבים נשכחים מאחור

מבקר המדינה מדגיש כי בזמן שהממשלה מתעכבת, תושבי יישובי העוטף עדיין מתמודדים עם מציאות בלתי נסבלת. למרות הבטחות למגורי ביניים נאותים, רבים מהם עדיין מתגוררים בתנאים ירודים. שיקום התשתיות קריטי לחזרתם של תושבים שנאלצו להתפנות, אך חוסר הוודאות והעיכובים המתמשכים גורמים למשפחות רבות לוותר על חזרה לביתם.

בתמונה נראה בית מהשכונה הזמנית למפוני בארי בקיבוץ חצרים, שנשרף עקב קצר חשמלי. למרבה המזל, הדיירים לא שהו בו בזמן השריפה. (צילום: משרד מבקר המדינה)

מחדל התקצוב והיעדר תיאום

דו"ח המבקר חושף ניגודים חריפים בין הנתונים שמסרה מנהלת תקומה לבין אלו של משרד האוצר. בעוד המנהלת דיווחה כי 99% מתקציב 2024 חויבו, משרד האוצר טען כי הנתונים אינם תואמים למידע שבידיו. חוסר התיאום בין הגופים מוביל לכך שהחלטות קריטיות נדחות שוב ושוב, תוך פגיעה ישירה בשטח.

מסקנה: ממשלה משותקת, תושבים ננטשים

דו"ח מבקר המדינה מהווה כתב אישום חמור נגד התנהלות הממשלה והמוסדות האחראיים על השיקום. יותר משנה לאחר אסון 7 באוקטובר, יישובי העוטף נותרו מוזנחים, תלויים בהבטחות ריקות ובמלחמות ביורוקרטיות. ללא טיפול מיידי בכשלים שנחשפו, קיים חשש כבד כי גם בעתיד הקרוב, ההבטחות לשיקום יישארו בגדר מילים בלבד, בעוד התושבים ימשיכו לשלם את המחיר.