אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

חיבור פוליטי לחרדים: 'בשורה גדולה' או 'טשטוש השקפתי'

טעות גדולה היא המחשבה שנשתרשה, שכל הויכוח הוא רק ביחס לעתיד חבלי ארצנו יהודה ושומרון ומתוך כך, אם אלי ישי ורבניו מתנגדים לנסיגה אין בעיה להיות איתם במפלגה אחת. יש עוד שאלות גדולות וחשובות לא פחות שמחייבים ייצוג מיוחד להשקפתנו בכנסת ישראל.

יחד: 'בשורה גדולה' או 'טשטוש השקפתי'
  זהירות מטשטוש הרעיונות. הרב קופלד (באדיבות המצולם)

בשבועות האחרונים הציבור הדתי נחשף למתקפת הסברה, על חשיבות המהלך של הח"כים יוני שטבון ואלי ישי. אחד המסרים הבולטים והדומיננטיים, הוא על 'הבשורה הגדולה' של איחוד הציבור הדתי לאומי והצבור החרדי. כמו למשל במאמר של הרב אבינר באתר סרוגים (כא שבט): "יש נרתעים ממפלגת יחד…יש חוסר אמון מובנה. כל זה היה נכון אם היה כאן איחוד טכני לבדו, איגוד תועלתני גרידא. אבל יש הרבה יותר מזה: אידיאה, שמסביבה התאחדו: התורה! התורה במפלגה זו אינה מילה ריקה, סיסמת בחירות. היא אמת. (ובסיום דבריו:) כי זאת המפלגה אינה סתם אירוע פוליטי, אלא אירוע היסטורי-רוחני, הזדמנות לה חיכינו, ואותה לא נחמיץ".

ברצוננו לברר קצת את העניין, ואולי נעיז ונאמר: 'לעשות סדר בדברים', לעיונו של הציבור.

'ארוע הסטורי'?!

במישור המציאותי כולנו יודעים שהסיפור לא התחיל מהחלטה של רבנים ותלמידיהם או סתם אנשים טובים, לאחד סוף סוף את שני הציבורים הנ"ל. אלא הכל התחיל משני אנשים – אלי ישי ויוני שטבון הי"ו – שעזבו את מפלגותיהם וחיפשו מסגרת פוליטית חדשה כמו הרבה פוליטיקאים במצבם, ומזה נוצרה מפלגה זו. אין זה ראוי וודאי לא מכובד 'להלביש' על התארגנות פוליטית כזאת, משמעות של תיקון היסטורי שנעשה כביכול מתוך 'אסטרטגיה רוחנית מחושבת ועמוקה'.

בנוסף לזה ועדיין במישור המציאותי, הרי אין כאן באמת אחדות בין (כל) הציבורים הללו. רובו ככולו של הציבור "בשני הצדדים" נשאר במקומו, כך ביהדות התורה על רבניה ואנשיה וכך בש"ס על רבניה ואנשיה וכך בציונות הדתית על רבניה ואנשיה. רק מעטים עד מאד, אם בכלל, מהציבור החרדי (והמעט הזה מגיע כמעט רק מש"ס) 'מתאחדים' עם חלק מועט של הציבור הדתי לאומי. ואם תאמרו שזה פתח שיניע תהליך מקיף יותר – תרשו לי לפקפק עד כדי לשלול אפשרות כזאת, לא רק מצד ההיתכנות המעשית, אלא בעיקר מהצד האידאולוגי וכפי שיוסבר.

שנאת חרדים?!

ל'בשורה הגדולה' הזו ניתנה בכמה מאמרים והודעות לציבור הכותרת: 'חבר אני לכל אשר יראוך'. יש המחדדים ואומרים שעד עכשיו במקום חברות, היתה שנאה בין הציבורים האלו. כמו שכותב הרב אבינר באתר סרוגים (יז טבת): "אכן זו הצרה הגדולה: עד שלא נעקור את שנאת החרדים, לא נגיע לשום מקום! מדברים דיבורים גבוהים של אהבת ישראל, שכולנו אחים, אך בד בד שונאים את החרדים! התקשורת משקרת יומם ולילה ביחס לחרדים, והדתיים-הלאומיים בולעים את כל השקרים האלה". וכך בקיצור אמר בראיון לערוץ 7 (א שבט) הרב משה הגר: "מדובר, עבורי, בהתחלה של תנועה יהודית תורנית אמיתית אשר שוברת סופסוף את מחיצות האיבה בין הכיפות הסרוגות לבין הציבור החרדי".

האם כך הוא המצב שיש בזה 'עקירת שנאת חרדים' ו'הפלת חומות איבה'?

אמנם לצערנו, יש בציבור הדתי לאומי אנשים ונוער שחשים איבה לציבור החרדי, כשם שיש אנשים בציבור החרדי שחשים כך כלפי הציבור הדתי לאומי, וכך קיים יחס לא טוב כזה בין אנשים בכל המגזרים כלפי אנשים ממגזרים אחרים.

אבל עם כל הצער, ברור לכל שאת המציאות הלא טובה הזאת, המהלך של שטבון וישי לא ישנה! אנשים כאלו יתכן שאפילו כועסים על המהלך של שטבון ובכל מקרה ודאי שהמהלך שלו לא יכול להשפיע עליהם.

אכן, עם כל הצער על (כל) שנאה בין יהודים, אין כאן ענין אידאולוגי עקרוני! ומה שיותר ברור וחשוב לומר בקול צלול שמעולם לא היתה חלילה גישה תורנית של יחס איבה לחרדים. ויותר מזה כיון שאנשי תורה מקיימים את ההדרכות של התורה וחז"ל, ודאי קיימנו – ותמיד, את הכותרת הנ"ל 'חבר אני לכל אשר יראוך'. זה בא לידי ביטוי למשל, באופן המתואר יפה בדברי הרב אבינר באתר סרוגים (יג שבט) בהסבירו על חשיבות התארגנות זו: "אנו רואים שבבית-כנסת מתפללים יחד חרדים ודתיים-לאומיים – אז למה לא בכנסת?! וכן יושבים באותם שיעורים, ותלמידי חכמים יושבים באותו בית-דין, לומדים אותם ספרים, ומצטטים זה את זה בתשובותיהם". אכן 'למה לא (באמת גם) בכנסת' כדבריו?

למה לא באותה מפלגה?

ובכן, קודם כל במישור העקרוני כלפי בכלל מה שקורה בעם, האם מי שחבר עם מישהו, חייב להיות איתו באותה מפלגה? וכי אין חברים, ואפילו טובים, שאחד שייך לליכוד ואחד לעבודה, או אפילו ליש עתיד? הרי בין החיילים בצבא יתכן למשל שאדם מצביע למפלגת 'מרצ' יהיה חבר עד כדי מסירות נפש עם מישהו שמצביע ל'בית היהודי'!

וכך גם בענין "חבר אני (בתוספת:) לכל אשר יראוך", וזה לא סתם כפי שנבהיר . אמנם אנחנו בהחלט חברים ואוהבים ומרגישים קירבה עם הציבור החרדי היקר והחשוב. ואם מדובר על לומדי תורה שבינינו, הרי הם מכירים את החיבורים והשו"תים החשובים של גדולי התורה שלהם, ומתוך כך ודאי גם מוקירים ומכבדים מאד. ובכלל אנו מעריכים ומכבדים את הדברים הטובים שיש בציבור זה: יראת שמים חזקה, לימוד תורה רחב היקף בהתמדה מרשימה, מפעלי חסד, הקפדה על צניעות ועוד דברים טובים. וגם אם יש לנו לגבי חלק מהדברים הנ"ל ויכוח על מיקוד ומינון ועל הדרך שבה זה נבנה (ואכמ"ל), זה לא מפחית את האהבה וההערכה שיש.

ולמרות כל זה, ולמרות שכאמור מאז ומעולם היה כל זה ברור לנו, עובדה היא שלא היינו איתם במפלגה אחת, כמו שודאי יודע גם הרב אבינר וכך גם משמע מהשאלה שהוא מציג בהמשך מאמרו הנ"ל: "אם זה כל כך פשוט, למה לא חשבו על זה לפני כן?" יסוד התשובה על שאלה זו הוא, שלמרות האהבה והכבוד הנ"ל ובלי שום סתירה והפרעה להם, יש לנו עם הציבור החרדי מחלוקת השקפתית בעניינים גדולים וחשובים.

הויכוח עם העולם החרדי

ועל מה הויכוח? קודם כל בהזדמנות זו יש להוציא מטעות שנשתרשה בתוכנו מזה זמן רב, כאילו כל הויכוח הוא רק על היחס ליו"ש ושאלת הנסיגה חלילה, ומפני זה חושבים הרבה שכל מי שהוא נגד נסיגה מיו"ש הוא כבר בהשקפה שלנו. זוהי בוודאי טעות גמורה שהרי ויכוח השקפתי זה התחיל הרבה לפני שאלת יו"ש ואפילו לפני הקמת המדינה.

הוויכוח הוא על משמעותה האלוקית של המדינה ראשית צמיחת גאולתנו, על בכלל חשיבות ממלכתיות יהודית עם חקלאות, כלכלה וכל המכשירים הלאומיים, על ערך וחשיבות צבא ישראל ועל ערך וחשיבות מצות השירות בצבא זה. כל אותה השקפה שברר מורה דור הגאולה הגדול, הרב קוק זצ"ל. והוא מתייחס גם לאי הבנת חשיבות עניינים אלו אצל החולקים עליו, כפי שכתוב בתחילת ספר אורות: "כי למשיג רק את השטח הגלוי (כוונתו גם לגישה התורנית שחלקה עליו) לא יחסר שום דבר יסודי בחסרון ארץ וממלכה וכל תכני אומה בבנינה".

הנה למשל הרב שלום כהן ראש מועצת חכמי התורה של ש"ס אמר לפני זמן קצר בפומבי שלדעתו לא צריך בכלל צבא יהודי, (אולי כוונתו) מעין מה שהיה כשהיינו בתחילת הדרך של יציאת מצרים: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". אבל לדעתנו צריך צבא יהודי וכשהוא נלחם "בדרך הטבע" ומנצח בעז"ה, זה קידוש השם גדול. ולדעתנו יש עקרונית חיוב לשרת בו גם למי שלומד תורה, כמו שאמר רבנו הרצי"ה בשיחותיו פעמים רבות: "אין פטור רק דחיה".

והוויכוח הוא גם – ולא פחות מכך, על הבנת התהליכים שקורים בדור זה, על איך להבין בעומק וברוחב את העמדות השונות בציבור הישראלי, מתוך הקשבה עמוקה למה שנאמר ונכתב ונמצא בלבבות האנשים בדור, וגם זה על פי הגישה הנדרשת להתבוננות במציאות שקבלנו מהרב קוק במאמר הדור, ובכל תורתו הרחבה ועמוקה.

ניקח כדוגמא לזה את הפולמוס על "חוק הגיוס" שהיה. בקריאת גדולי התורה לבוא להפגנה הגדולה נגד הגיוס נאמר: "בראותנו נסיונות בלתי פוסקים של הממשלה, לעקור ולקעקע את לימוד התורה ואת יסודות הדת והאמונה בכל הדרכים ובראשם הגיוס בכפיה, אנו רואים בכך הכרזת השלטון על מלחמת דת כפי שנעשו על ידי המשטרים האפלים בהסטוריה".

עם כל הסתייגויותינו מהכפיה שיש בחוק, שגם ברור שהיא לא תועיל, וכי אנחנו יכולים להסכים לפרשנות נוראה כזו? לא רק מפני ראיית הגיוס כגזרת שמד, אלא גם מפני ראיית חוק כזה ואחרים כמלחמת דת כמו המשטרים האפלים בהסטוריה.

כפי שרואים הויכוח הוא דו-צדדי כלומר, גם הם מצדם אינם מסכימים עם השקפתנו. וזה לא חלילה מפני שהם לא טובים או לא צדיקים, אלא מפני תפיסה והשקפה שהם מאמינים בה כאמור מזה עשרות שנים. ולחשוב שפתאום בגלל רצון שלנו להיות איתם באותה מפלגה הם ישנו את השקפתם זה לדעתי קודם כל לזלזל בהם!!!

הרב משה הגר אמר בראיון הנ"ל בערוץ 7: "עד רגע זה, נאמני התורה מקרב הציונות הדתית ישבו על הגדר, מתוך רצון לבחון ולהבין את מהותה של המפלגה. אך לאור הצהרותיו החד-משמעיות של הגאון הרב מאזוז הן על גדולתו של הרב קוק, והן על מצוות השירות בצה"ל למי שאינו מקדיש את חייו ללימוד, הבנו כולנו שמדובר בשינוי משמעותי רוחני ואמיתי".

לגבי אמירתו על השירות בצה"ל הרי רשמית זו עמדת אנשי הציבור החרדים מאז ומעולם (אף שבסתר לא חושבים כך). אבל לגבי היחס לרב קוק, ראשית וכי אנו זקוקים ובקשנו אי פעם הכרה בגדלות הרב קוק שהיתה ברורה כפי שידוע לכל גדולי הדור בזמנו?! ויותר מזה בימינו, בכלל כל מי שמצוי בעניין יודע, שבעשרות שנים האחרונות הציבור החרדי בפרסום ובהסברה, מכיר ומודה לגמרי בגדלות הרב קוק. אבל גם אם רוצים להתפעל מהכרת הרב מזוז בגדלות הרב קוק, האם זה – כדברי הרב הגר – 'שינוי משמעותי רוחני ואמיתי'? שינוי רוחני אמיתי יכול לבוא רק מתוך ישיבה וליבון משותף, ביננו לבינם ובין רבניהם לרבנינו. וזה לא נעשה עד כה, מפני שהם לא מעוניינים בכלל לשמוע על יסודות השקפתנו. מפני שלדעתם כפי שהם רגילים לחשוב, הם בהשקפתם המשך ישיר של השקפת התורה, ואילו הרב קוק – גם לדעת אלו שאכן מכירים בגדלותו, בהשקפתו על הציונות, הוא יחיד וחריג ואין צורך אפילו לנסות לברר על מה מסתמכת דרכו.

הישום הציבורי והפוליטי

ומהבנת הויכוח הזה, נגיע לתשובה על השאלה הנ"ל "למה לא (גם) בכנסת": כי להשקפה ייחודית זו שלנו, יש השלכות רבות על איך לדעתנו צריך לפעול בכנסת ישראל ובממשלה, בענייני הנהגת העם שעומדים על הפרק במהלך השנים. אפשר להביא בסיוע להבחנה זו גם את דברי הרב אבינר במאמר הנ"ל: "שוכחים את העיקר שאנו והחרדים יש לנו אותה מטרה, שהיא בנין התורה בארץ, רק אנו מחולקים בדרכים כיצד להגיע לכך". אני הקטן לא בטוח כלל שאנו מסכימים גם על המטרה, מכיון שכאמור הויכוח בינינו הוא על מהי מגמת בנין העם בארצו, איך מתגלה ה' בחקלאות יהודית וצבא יהודי וכלכלה וכו'. אבל כאמור אפילו לפי דברי הרב אבינר, מכיון ש"אנו מחולקים בדרכים כיצד להגיע לכך" הרי בשביל שנוכל לפעול בדרכים שאנו מאמינים בהם, לבטא עמדות אלו ולפעול להשפעתן על החיים במדינה ועל מהלך התפתחותה, אנחנו צריכים מפלגה 'שלנו' מפלגה דתית לאומית. וכל שכן לפי הבנתי שאנו חלוקים איתם גם על משמעות וציור המטרות שאליהם אנחנו שואפים. כמובן זה לא צריך למנוע שיתוף פעולה עם הציבור החרדי ונציגיו, למען מגמות שאנו שותפים איתם, בעיקר בשמירת הצביון היהודי של המדינה – בחקיקה בתקציבים ועוד, וכך אכן גם היה בפועל במשך השנים.

טשטוש השקפתי

וכעת שהציבור ובעיקר הנוער שומע על 'הבשורה הגדולה', ועל ש'חבר אני לכל אשר יראוך' הוא העיקר ולכן מחייב להקים מפלגה משותפת, מה הוא אמור להבין מזה? ראשית, שכנראה עד עכשיו לא היינו 'חבר אני לכל אשר יראוך'. כלומר כולנו כולל עולם התורה וגדולי התורה שלנו? ואולי הוא מבין חלילה גם, שכולנו כלומר שוב כולל אנשי התורה, היינו באיבה לחרדים וכדי לתקן את זה עלינו בהכרח להקים איתם מפלגה אחת?

אבל מה שיותר חמור מהבנת 'האשמה העצמית' הזו, הוא – וכך אולי יבינו רבים, שאולי בשביל 'האחדות הזו' עלינו לוותר על הויכוח. ואין כוונתי לויתור על ההתנצחויות, אלא על הבירור שיש בזה שעסקנו בו, על בהירות ההשקפה שראינו בה חשיבות כל כך יסודית ואף קריטית להמשך תהליך בנין העם והמדינה.

הנה הרב אבינר כותב באחד המאמרים הנ"ל: "יש שלא מבינים שהחרדים שייכים למחנה הפנימי של האומה, כלומר: יראת שמים. לא מבינים את הערך העצום לאומה של לימוד תורה, גם אם אין זה לימוד תורה של 'התורה הגואלת'".

כאמור אני מדבר על אנשים אצלנו שבהחלט מבינים את הערך העצום לאומה של לימוד תורה, שבשבילם לא פחות מלתומכי ישי ושטבון – כלשון הרב אבינר עליהם: "התורה אינה מילה ריקה, סיסמת בחירות. היא אמת". אבל הם למדו מרבותינו להבין שזה חסר מאד מאד אם 'אין זה לימוד של 'התורה הגואלת'! הרי בשביל חשיבות לימוד 'התורה הגואלת' קם כל בית המדרש שלנו, ובנה לעצמו מסגרות ייחודיות, וכאמור לעיל מתוך כך וגם למען זה, גם ברובד הפוליטי.

לכן נמשיך להיות 'חברים לכל אשר יראוך' ועם זאת להוביל במדינה את השפעת השקפתנו המיוחדת, בתקוה שנזכה באמת לדיון עם כל יראי ה', ויתקיים בנו 'אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע' ונרבה קידוש שמו יתברך בעולם.

לסיכום הדברים

טעות גדולה היא המחשבה שנשתרשה, שכל הויכוח הוא רק ביחס לעתיד חבלי ארצנו יהודה ושומרון ומתוך כך, אם אלי ישי ורבניו מתנגדים לנסיגה אין בעיה להיות איתם במפלגה אחת. כאמור יש עוד שאלות גדולות וחשובות לא פחות שמחייבים ייצוג מיוחד להשקפתנו בכנסת ישראל.

מדובר על תקופה מיוחדת שבה אנו נצרכים לרומם את קרנה של התורה, תורה גדולה, תורה מאירה, לא תורה מצומצמת כמו שהיתה בגלות שמנותקת מן החיים ומהעולם ומתוך כך נוצרת השקפה שכמעט אין ערך אלוקי למערכות הגדולות של החיים: עם ומדינה, כלכלה וצבא, תרבות ויצירה ועוד.

לעומת זאת, תורת בית המדרש שלנו היא תורה היודעת לתת מענה לדור צמא למים. תורה שיודעת לדבר אל עם ישראל המחפש את הגדלות, את הערכים, את העוצמה הגדולה שטמונה בו ואיננו יודע כיצד להוציאה לפועל! אנו רואים זאת יותר מתמיד בכל התהליכים העוברים על עם ישראל בשנים האחרונות ותפקידנו להאיר את האור הגדול, את אור התורה.

==

הרב יחזקאל קופלד הוא רב הישוב דולב ומשמש כראש כולל בישיבת ההסדר במודיעין.

 

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
25 תגובות - 25 דיונים מיין לפי
1
למציאות בשטח יש כח גדול. השינוי בציבור החרדי יבוא מלמטה
שמאי | 17-02-2015 8:47
לא מבין מה מקור ההנחה ששינוי יבוא רק לאחר בירור אמוני מעמיק בינינו לבינם ובין רבנינו לרבניהם. לפעמים לשטח יש כח מאוד גדול. השפה המדויקת פחות חשובה - לא חשוב לי שידברו קוקניקית (אגב, לפעמים לקיחת השפה של הרב קוק בלבד אצלנו היא בעיה קשה). השינוי בציבור החרדי קורה מלמטה לנגד עינינו. אפשר לומר שניסיון החיבור הזה הוא בינתיים ניסיון נפל, יכול מאוד להיות. אבל יש כאן פתח למהלך גדול יותר, שבגלגול זה או אחר יכול להביא בסופו של דבר גם לבירור משותף בין הרבנים. כאמור אפשר להסתייג מהיישום הנוכחי של זה במפלגת יחד, ויש ממה להסתייג. אבל גם הכיוון החיובי של הציבור הדתי לאומי לצאת מהמגזריות - גם הוא לא מיושם בצורה אידאלית בבית היהודי, והתומכים בבית (הישרים ביניהם) מודים בכך, אלא שטוענים שהכיוון הוא נכון וחשוב, ואת השגיאות צריך לתקן. אין סיבה לא ללמד זכות גם כאן.
2
תודה רבה הרב יחזקאל על:
איתי | 17-02-2015 9:02
תודה על הסברה עמוקה ובהירה על מציאות מורכבת. תודה על מענה לכל התוקפים והמבזים ציבור גדול של אנשים. אבל בעיקר, תודה רבה על כך שאינך מבזה במאמר אף רב!! לצערי זה מצרך נדיר היום. כל מחלוקת הפכה להיות "לשם שמיים" ו"להצלת האומה" ולכן ניתנה רשות למשחית להשחית. כל ר"מ במכינה וישיבת הסדר מסביר למה רבנים גדולים טועים ומנותקים- והכל "בשביל התורה". והנה אנו רואים שאפשר לכתוב בצורה עניינית, לא מתלהמת, לא מבזה, לא מתנשאת, לא פוגעת. זה מדהים שאפשר לא להסכים, ויחד עם זה לא לבזות! הלוואי שרבים ילכו בדרכך. תודה
3
שלום לכבוד הרב: ברצוני לשאול האם דברים דומים ניתן לשאול
| 17-02-2015 9:08
על החיבור בין הציבור החילוני לדתי לאומי? האם אין הבדלים השקפתיים תהומיים? האם אין איבה בחלקים מהציבור?
4
הבנו. ינון מגל, רונן שובל, אילת שקד
| 17-02-2015 9:43
(ואם היה אשכנזי חילוני ימני נוסף, היה מתקבל בברכה היה מתקבל בברכה), הם כן. אבל הרב מזוז לא. הבנו היטב מה עומד מאחרי זה
5
מבחינתי יחד היא הגשמת חולם ישן שלא חלמתי שיכול להתגשם
תומך יחד שהגשימו לו חלום | 17-02-2015 9:50
הליכה משותפת של חרדים ודתיים לאומיים זה הרי היה חזונו של הרב קוק בתנועתו דגל ירושלים. היתה לנו בקום המדינה חזית דתית מאוחדת של כל המפלגות הדתיות שהניבה 16 מנדטים! וזה עוד בימי מפא"י האדומים והחשוכים. ועם כל זה שחרור מהתווית האשכנזית כל כך של הציונות הדתית והבנה שגם מי שלא גדל בבני עקיבא ובמוסדותיה במושבים ובשכונות הוא לא פחות ציוני דתי מהם.
6
ל- 1
א | 17-02-2015 10:01
השאלה היא מה העיקר ומה הטפל. ב"יחד", העיקר חרדי. אם מוציאים את מרזל, שאיננו יכול להיחשב לציונות דתית (הרב כהנא התנגד לכלל של להרבות באהבת חינם, שהוא לב ליבה של הציונות הדתית, כמובא בכתבי הרב קוק, ובהסברתו של הרצי"ה שצריך אהבה ואמונה, והאהבה קודמת), נשאר ברשימה ציוני דתי אחד. אם נסתכל על העובדה הזו בעיניים חרדיות, הרי ששטבון הוכנס למטרות אלקטוראליות - גריפת קולות מהציבור הדתי לאומי. אין כאן שום שינוי בשטח כפי טענתך, ובודאי שלא בהנהגה, כפי שהרב קופלד ביאר. ההבדל היסודי והתהליך המדהים בבית היהודי הוא שהתורה הגואלת נמצאת במרכז. הציונות הדתית, הכיפה הסרוגה נמצאת בראש, ומדהים הוא שישנם אנשים ללא כיסוי ראש (משני המינים...) שמוכנים להצטרף למהלך. הייתי שמח מאוד שדמויות חרדיות (הרב אמסלם, אולי אלי ישי בעצמו?) היו מצטרפים לבית היהודי מתוך ההכרה הזו, אבל כידוע זה לא קרה, וכנראה שלא בחינם - הבדלי ההשקפות עמוקים מאוד.
7
נראה לי שיש במאמר עצמו טשטוש
| 17-02-2015 10:09
א - כבוד הרב מטשטש את ההבגלים בין הזרמים השונים במגזר החרדי. אין דין הרב מזוז כדין הרב שלום כהן. הרב מזוז הוא ציוני. חרדי ציוני. ממשיך דרכו של הרב כלפון. הרב שלום כהן הינו אנטי ציוני. חוסר היכולת להבחין בין זרמים שונים בציבור החרדי הוא טשטוש. ב - כבוד הרב מטשטש את ההבדל בין תלמידי הרב קוק שבבית היהודי (שביניהם עצמם יש הבדלים) לבין תלמידי הרב סולובייצ'יק והרב ריינס) 'הדתיים הנורמליים'. הפער גם ביעדים וגם בדרך בין הזרמים הללו עשויים להיות גדולים יותר מהפערים בין 'החרדים הנורמלים' (כוונתי לחרדים המעוניינים לקחת חלק במדינה - צבא, אקדמיה, עבודה וערבות כלפי כל היהודים ולא רק כלפי המגזר, מתוך הזדהות אך לא מתוך תפיסה שהיא חלק מהגאולה). ג - עוד, והוא העיקר. הטור מטשטש את העובדה שהבית היהודי הוא מפלגה הכוללת גם אנשים המחללים שבת בפרהסיא. האם הפער בינינו לבינם איננו רחב ועמוק יןתר מאשר המחלוקת על התורה הגואלת (שאיש איננו מכחיש את קיומה) שקיים בין (כאמור, רק חלק מהדתיים שב)בית היהודי לבין הרב מזוז ותלמידיו.
8
במחילה מכבוד הרב אבל יש כאן טעות יסודית בהבנת המציאות
אלון | 17-02-2015 10:17
ידוע ומפורסם כי בציבור החרדי-ספרדי התחולל שינוי עמוק בעשרות השנים האחרונות בהשפעת מפלגת ש"ס, במקור כמעט כל רבני ספרד תמכו בציונות, בעליה ארצה מתוך גישה שורשית עמוקה יותר אשר לא הוציאה מחוץ לגדר את אלו ששמרו פחות מצוות אלא תמיד השאירה על כנה את אהבת ישראל, ועל כן לא נרתעו משיתוף פעולה עם התנועה הציונית (הרב וודאי לא צריך שאני אצביע על הספרים "אתחלתא היא"). אלא, שבעקבות העליה ארצה וכפי שקרה בכל העולם המודרני, החל תהליך של עזיבת הדת, מה שגרם לדתיים החזקים יותר לאמץ אט אט את ההשקפה הליטאית הבונה חומות סביב הדת. וכך בעצם עשרות שנים רוב הבנים של הציבור החרדי-ספרדי חשו ניכור מהמדינה, בניגוד לאביהם ובניגוד מוחלט לסביהם שהתפללו וייחלו להקמת המדינה. אבל כל עוד הרב עובדיה יוסף זצ"ל היה בחיים הוא היה גורם מאזן, אפשר לשמוע ולקרוא את דבריו לגבי הקמת המדינה, ויחד עם זאת השקפה חרדית על הערך העליון שבלימוד תורה. כך יכלו לדור יחד הרב מזוז והרב שלום כהן, אבל תמיד הרב מזוז בענין זה היה מחובר יותר להשקפה הספרדית השורשית (כפי שבדברים אחרים הוא הקפיד על כך, כמו דרך הלימוד והגייה, כנראה כי הוא עלה בשלב מאוחר יותר מג'רבא יחסית לאחרים) מה שבא לידי ביטוי בחיבור והערכת גדולי תורה דתיים לאומיים, שמחה על הקמת המדינה (גם אם מסיבות הלכתיות הוא לא מברך על ההלל) והערכה עצומה לחיילי צה"ל, מה שלא נכון ביחס לרב שלום כהן, שנולד לתוך ישיבת פורת יוסף הירושלמית שהכיר מלידה את ההשקפה החרדית-ליטאית. אז נכון, הוא לא דתי-לאומי, ולא שולח את תלמידי ישיבתו להתגייס, אבל הוא תומך באמת בגיוס בחורים שלא מסתדרים בישיבה, ולא כפי שהרב ציין נכון שברוב הציבור החרדי הפסק הזה הוא רק כלפי חוץ אבל באמת משתדלים למנוע כמה שיותר גיוס מכל אחד. בתוך מי ששירת בגדוד "נצח יהודה" אני יכול להעיד בעצמי, שלחבר שלמד בכיסא רחמים הרב מאזוז בירך אותו והוא גם ביקר בישיבה תוך כדי השירות ולעומתו חבר מפורת יוסף הרב שלום כהן ניסה להניא אותו עד הרגע האחרון מלהתגייס. אז לכן כל ההשוואות למה שאמר או סובר הרב שלום כהן אינן במקומן. במחילה אולי הרב לא הכיר מציאות כזו, אבל אני בתור דתי-לאומי ספרדי, שאצלם בתי הכנסת לא מחולקים בין ציונים לכאלו שאינם, ולכן הכרתי יותר את הציבור החרדי, בניגוד לציבור הדתי לאומי שחי ביישובים ומבחינתו כל החרדים אותו הדבר, תמיד ידעתי שיש לנו הרבה במשותף עם הזרם של ישיבת כסא רחמים (אגב, הרב עמאר והרב אמסלם גם הם לימדו בישיבה וזה יכול להראות על ענין זה) אז נכון, המצב הפוליטי גרם שיוני שטבון רצה להיות במפלגה דתית יותר (הוא לא נפלט אלא פרש ברצונו מחילוקי דיעות), ואלי ישי עזב בגלל השתלטות של דרעי על המפלגה, אבל המציאות היא שנוצרה הזדמנות להתחבר למען המטרות המשותפות. וכן! המטרות ברובן המוחלט הן משותפות, יש כאן חיבור אידאולוגי עם ציבור שכנראה הרב לא הכיר לעומק וכרך אותו יחד עם הציבור החרדי-אשכנזי/משתכנז, הרבה יותר משיתוף המטרות שיש לי עם פרופסור אשר כהן וכדומה. (בלי לזלזל בו אישית חלילה אלא רק כדוגמא)
9
האם לדעת הרב דתיים שלא ר
| 17-02-2015 10:22
10
"חבר אני לכל אשר יראוך"
משה | 17-02-2015 10:36
על מחלוקות השקפתיות אפשר להתגבר. כל אחד נשאר בדעתו, ופועלים בדברים המשותפים. לצערנו בקדנציה האחרונה (כן, זו עם הבית היהודי בקואליציה) נעשה כ"כ הרבה נזק לעולם התורה, שיש הרבה הרבה מה לפעול בתחום המשותף. בסופו של דבר, אין ספק שיש כאן מחלוקת יסודית: למי אנו יותר קרובים: לחרדים או לחילונים? האם אנחנו יותר דתיים או יותר ציונים? אז אני בהחלט מציע שכל דתי לאומי שמרגיש עצמו יותר ציוני מדתי ויותר קרוב לחילונים - יצביע לבית היהודי, וכל דתי לאומי שמרגיש עצמו יותר דתי מציוני ויותר קרוב לחרדים - יצביע ליחד, והאמת והשלום אהבו.
11
בגין, שרון, רפול, ביבי
| 17-02-2015 11:25
עוד לא למדנו את הלקח? בהתנתקות אני החלטתי שעל פולטיקאים ימנים חילונים אני לא סומך. ימין שלא מגיע מתורה, אי אפשר לסמוך עליו.
12
אבל כבוד הרב - מפלגת 'הבית יהודי' פוגעת בעולם התורה
מאור | 17-02-2015 11:26
ישי ושטבון, בנוסף לדעותיהם הנחרצות בענייני א"י ושלילת ויתורים, גם דבקים בדרך התורה על כל המשתמע מכך..לעומת זאת מפלגה שמונהגת ע"י אדם שמצטלם בפומבי עם נשים ללא שמירת נגיעה - איננה מפלגה תורנית! צר לי!
13
אני חושב שהרב פשוט לא מכיר את המציאות מספיק
מצביע יחד | 17-02-2015 11:35
העולם החרדי הפך להיות משהו מאוד ברור. ללא מזמן היה מאמר ביתד נאמן שדיבר על החרדים החדשים. זה אלו שהולכים ללמוד מקצוע, אלו שיוצאים לעבוד. הרבנים בבתי המדרש החרדיים לא מדברים על זה שזו אופציה, לכן הם מרגישים לרוב כ'מחוץ למחנה'. אני נראה חרדי, גר בבני ברק, והלכתי לעשות תואר. אני לא מסכים עם כל דבר בהשקפה החרדית, אני גם לא מסכים עם כל דבר בהשקפה הדתית הלאומית, ואף ציבור לא באמת מקבל אותי. מאידך, נוצר צורך, שהוא כנראה יותר פוליטי מאשר ציבורי, בציבור הדתי הלאומי שתהיה מפלגה שאכפת לה גם מתורת ישראל, לא רק מארץ ישראל ועם ישראל, לכן גם תקומה חשבו לפרוש, ולכן היו מתנגדים למפלגה עוד קודם. המפלגה הזו תהיה מפלגה יוצרת מציאות, היום, רוב ה'חרדים המודרניים' הרבה פחות 'חזקים' מבחינה דתית מהחרד"ל, זה יצור להם בית משותף, זה יצור את הגשר הזה שאפשר להיות באמצע, לא כאן ולא כאן, אבל לאהוב את שני בתי המדרש. אני לא בטוח שזה מה שיקרה, אבל אני בהחלט מקווה שזה יקרה. החלוקה החד-משמעית בין הציבור הדתי-לאומי לחרדי, גם נבעה מההזדהות הפוליטית, לאיזו מפלגה אני מצביע. בפעם הקודמת הצבעתי לרב אמסלם, כי חשבתי שהוא ייצג את החרדים שלא בהכרח ספונים כל היום בבתי המדרש, את אלו שמתקשים להכניס את ילדיהם למוסדות החינוך החרדים הקלאסיים, והוא לא הצליח. הפעם אצביע ליחד, כי אני רוצה לאהוב גם את זה וגם את זה, ואני מאמין שזה יתן בקרוב זיהוי לציבור הזה, ואליו אני רוצה להשתייך.
14
2 הערות
יוסף | 17-02-2015 13:48
ראשית, הניתח ההסטורי אינו נכון. ישי טען שרצה לפרוש לביתו והרב מזוז דחף אותו ללכת למהלך. אם הרב לא מתכוון לומר שיש כאן שקר מוצהר (וכך אני מקווה) - כדאי לרב שיתקן את דבריו המוטעים. שנית, לאחר סיכום דברי הרב עולה שנכון לחבור ליש עתיד (כפי שעשתה הבית היהודי, מתוך אידיאל -!- כפי שהבהירו בנט והרב רונצקי) מאשר לחבור לחרדים. בזה אין טשטוש האידיאל. אשמח מאד לתגובת הרב.
15
בשורת הבית היהודי "קול באישה ערווה" !!!!!!!!!!!!!!!!!!!
| 17-02-2015 16:08
זה הג'ינגל, זה הטרנד, זה הבית ה"יהודי". וורצמן השיק תכנית "תנ"ך בגובה הביוב". זה התורה של הבית היהודי?? הרב קוק היה מתנגד לכך מכל וכל. שלא תטענו שאתם "ממשיכי דרכו", או נציגי בית המדרש שלו. איזו עזות לטעון שאתם ממשיכי דרכו?
16
מי המטשטש
אבי | 17-02-2015 18:50
הרב,אתמול במהדורה שניה,אחרי ששודר בשבת,הודיע בנט שלגבי חד מיניים המפלגה תומכת בהכרה לא בזכויות כן! כולל משכנתא ועוד.זו הכרה דפקטו במשפחת סדום ועמורה ה' ירחם.אז מי המטשטש? היכן היית עד הבחירות שהמפלגה זיגזגה השכם והערב בחוקים מעין אלו?
17
מדוע הרב קופלד טועה ומטעה
שלמה | 17-02-2015 19:51
1. פסק הרמב"ם (הלכות מלכים) שאין ממנים שום מינוי רק אנשים יר"ש, האם מחללי שבת בפרהסיא כמו ינון מגל התומכים במשכב זכור וכיו"ב, עונים על הגדרה זו? 2. איזו דוגמא יש לנוער שמנהיג מפלגת "התורה הגואלת" מראה סימני חיבה בפרהסיא לנשים פרוצות בטלויזיה? 3. כשביתך תחלל שבת כמו אילת שקד (ח"ו)- תבין שאתה בשגגה חוטא ומחטיא, וכבר שמעתי מהגר"א שפירא זצ"ל, שחלילה למנות חילונים כח"כ
18
חבר אני לכל אשר יראוך.-כך אומר הכתוב
משה ממבוא חורון | 17-02-2015 20:14
למדתי במרכז הרב,לדעתי ר' אברום היה חותם בשתי ידיים על יחד,וכנ"ל הרב ישראלי,וכנ"ל הרב צבי יהודה זצ"ל ..תשאל את תלמידו הגדול..
19
ההבדל בחיבור עם חילונים
| 17-02-2015 20:29
בניגוד לאידאליזציה שנשמעת בהקשר לחיבור עם החרדים ביחץ תוך אמירות שנוטות למזער את ההבדלים ההשקפתיים, הרי שהחיבור עם החילונים נעשה במוצהר כהשתתפות טכנית למען מטרות משותפות ותוך הסכמת הח"כים החילונים בבית היהודי לקבל את השקפתה הדתית של המפלגה בהכרעות בכנסת. מתן זכויות לחד מיניים ללא הכרה בנישואיהם, הוא אמנם דבר שלילי גם בעיניי אך אין להכחיש שיש לכך תמיכה רבנית. עמדת הסיעה לא נקבעה כתומכת בכך, ישנה רק ההתבטאויות של ח"כים על דעת עצמם. ובכל מקרה לא צפוי שהדבר יגיע להכרעה ממשית בכנסת הקרובה (אלא אם תקום ממשלת אחדות שהבית היהודי ממילא יהיה חסר השפעה)
20
אני דווקא רואה יחד אמיתי. הכרה של כל אנשי יחד במהלך ה
| 17-02-2015 22:00
אלוקי של שיבת ציון. מי שמכיר את רבני הספרדים יודע שגם הם חיים כך בפשטות. הכרה בהיותינו חלק אינטגרלי ממדינת ישראל, ולא רק בשביל תקציבים כמו ההשקפה החרדית ליטאית. הכרה בכך שאחדות המחנה הדתי היא הכרח , ולכן יחד וחבר אני לכל אשר יראוך אין זה טשטוש אלא אמת בוערת, כמובן מתוך ראיית הטוב והמאחד שיש לנו כציבור מאמין עם כל יהודי, גם עם הבית היהודי.
21
טשטוש
סט | 17-02-2015 22:37
דברי הבל
22
הרב טועה ומטעה לחלוטין וזאת מתוך ידיעה אישית ומוחלטת
אמונה פשוטה | 18-02-2015 3:26
מי שהרים את היוזמה לתנועת יחד הוא לא אחר מאשר הגאון הרב מאיר מאזוז שליט"א. הוא היזם וכך גם הצהיר במפורש אלי ישי. ועוד רב הנסתר על הגלוי שתדעו ללא ספק שהרב מאזוז הוא צדיק אמיתי מצדיקי הדור. טוב יעשו ת"ח שיזהרו בדבריהם כי כל דיבור מיותר הרי זה הנפת יד נגד גדולי הדור וחבל כי התוצאות ידועות. בברכה רבה
23
יישר כוח גדול לרב
זאב גינזבורג | 18-02-2015 12:02
שכתב באורח רציני ומכבד, ועסק בדברים באופן שורשי והרים את השיח לבירור היסודי שנדרש כאן. ומשמח לראות שגם רוב המגיבים והחולקים הגיבו באופן רציני ולא בסגנון טוקבקי מתלהם (חוץ ממגיב 21, חבל שקלקל). אולי יצא לנו מכל זה בירור אמתי על דרכה של תורה.
24
הרב מסביר למה חשוב לשמור על בידול ולא טוב להתאחד...
רפאל | 18-02-2015 14:42
ולא להתאחד עם החרדים אלא רק עם החילונים...
25
הרב קופלד היקר, ברשותך מס' הערות
שבברל | 19-02-2015 10:52
1. יש הרבה חרדים שתומכים במפלגת יחד: חרדים ספרדים, חרדים מודרניים, חרדים לאומיים, רוב החב"דניקים ולא מעט ברסלבים. זהו אירוע היסטורי של ממש. 2. אלי ישי אולי פועל ממניעים פרסונליים, אבל הרב מזוז ממש לא. ואל תשכח שיש בינו לבין דרעי פער אידאולוגי גדול. שטבון לא פועל ממניעים פרסונליים. 3. גדולי ישראל מעדות המזרח, וחלק מגדולי החסידות, גילו בד"כ יחס חיובי לעולם החול ולעניין הלאומיות, כאשר הוא במקומו הנכון. תופעת החילון בה נתקלו בראשית ימי המדינה, פגעה ביחס זה וכעת הוא מתחיל לשוב למקומו הנכון. 4. עם כל הביקורת הקשה שהיתה לרצי"ה כלפי ה"צדיקים שאינם מאמינים", היה לו חיבור עמוק מאד לעולם החרדי. לצערי חלק גדול מתלמידיו ירשו בעיקר את הביקורת הקשה ופחות את החיבור הטבעי. אצל תלמידי תלמידיו זה אולי לא שנאה, אבל זה כבר ניכור של ממש. 5. "חבר אני לכל אשר יראוך" גם אם הם לא מאמינים בתורה הגואלת (הרצי"ה אומר זאת במפורש). אתה באמת חושב שהציבור שלנו מרגיש קירבה לחרדים באופן בסיסי יותר מאשר לחילוניים? 6. במחילה, הרצון של יש עתיד לגייס את החרדים הוא לא כדי לחבר אותם לתורה הגואלת, אלא הוא חלק מהמגמה לטשטוש זהותה היהודית של המדינה. בדיוק כמו שלפיד סולד מהמתנחלים המשיחיים הוא סולד מהחרדים הטפילים. 7. הנוער יושפע הרבה יותר מהלייטיות המופגנת של בנט מאשר מכל השפעה אחרת שהזכרת. וההשפעה הזו גם חמורה הרבה יותר. 8. מבחינה תרבותית, תלמידיך במודיעין, כמו רוב בני הצה"ד, ינקו הרבה מהתרבות החילונית, וכמעט מאומה מהתרבות החרדית. האחדות עם החרדים היא אמירה חינוכית חשובה כלפי תלמידינו, מהו החיבור הטבעי לנו, ומהו החיבור שאנו עושים רק מתוך אמונתנו בסגולת ישראל ובמאמר הדור, שהוא פנימי יותר.