הרפורמה המשפטית החדשה: אלה סעיפי החוק העיקריים

  צילום מסך, מתוך סרטון

אחרי שנה וחצי של הפסקה, הרפורמה המשפטית חוזרת לקדמת הבמה הפוליטית, מה מציעה הקואליציה? מה צפוי להשתנות? כל הפרטים על החקיקה המוצעת.

הצעות הרפורמה החדשות עוסקות באופן מרוכז בשני נוסעים בולטים: הוועדה לבחירת שופטים, וחוק יסוד החקיקה. שני נושאים אלה נמצאים במחלוקת בוערת מאז ההכרזה על הרפורמה המשפטית ונמצאים בדיונים כבר שנים רבות.

השינויים המוצעים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים הם ככל הנראה היסודיים מאז הקמת המדינה, התיקון האחרון שבוצע בנהלי הוועדה היה ב-2008 כאשר הצעת חוק של חבר הכנסת (דאז) גדעון סער קבעה כי על מנת למנות שופטי עליון נדרשת הסכמה של 7 מתוך 9 חברי הוועדה. בצעה זו בעצם ניטרלה אתה הווטו המוחלט שהחזיקו בו השופטים על ידי הקניית ווטו דומה לקואליציה.

השינויים בוועדה לבחירת שופטים:

כעת בתחום הוועדה לבחירות שופטים מציעה הרפורמה החדשה שינויים רבים: ראשית שינוי בהרכב: במקום נציגי לשכת עוה"ד יכהנו שני עורכי דין – אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. נדרש להם ניסיון של 10 שנים בליטיגציה ואסור להם להופיע בבתי המשפט בזמן כהונתם.

מעבר לשינוי ההרכב מוצעים גם שינויים בנהלי בחירת השופטים: נדרש רוב של 5 חברים מתוך הוועדה, בערכאות נמוכות חייבת להיות הסכמה של לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד על מנת למנות שופט. בעליון נדרשת תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד כך שהדרג הפוליטי בוועדה הוא היחיד שמחזיק בווטו.

בנוסף לשינויים אלה יוקם נוהל חדש למניעת "דד-לוק" בוועדה, מצב של אי הסכמה אינהרנטי שמונע כל מינוי או התקדמות בהליכי מינוי שופטים. כחלק מנוהל זה יוקם מנגנון חדש למניעת שיתוק: במקרה של שני תקנים פנויים בעליון למשך שנה, כל צד (קואליציה/אופוזיציה) יציג 3 מועמדים והצד השני יבחר מהם אחד.

ולבסוף, יעוגן בחקיקת יסוד עקרון הייצוג ההדדי בוועדה, עד כה מינוי נציג אופוזיציה לוועדה היה נוהג ולא נוהל חוקי מחייב, כעת יובטח ייצוג האופוזיציה בחוק.

הצעת חוק יסוד "החקיקה":

בנוסף לשינויים המוצעים בנושא הוועדה לבחירת שופטים, מתווה הרפורמה בהסכמה כולל בתוכו גם חקיקת יסוד מקיפה, שמבטיחה להסדיר את היחסים בין רשויות השלטון ואת מעמדם.

הדיון סביב חקיקת חוק יסוד החקיקה מתקיים בפוליטיקה הישראלית כבר עשרות שנים, וכעת לראשונה מונחת הצעה קונקרטית של החוק.

הצעתה המתווה כוללת בתוכה הגדרות רבות וחשובות לסדרי השלטון, חוק היסוד יגדיר "מה הם חוקי יסוד" יגדיר כי חוקים אלה יכולים לעסוק רק בנושאים לאומיים, סדרי שלטון, זכויות אדם ונושאים דומים.

האלמנט המשמעותי ביותר שמוצע הוא הסדרת היחסים בין בית המשפט העליון אל הכנסת כמחוקקת, החוק מציע כי ביקורת שיפוטים תוגבל וביקורת שיפוטית תוגבל: לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד (למעט במקרים של פגיעה בשוויון בבחירות), ביקורת על חקיקה רגילה תיעשה רק בעליון, בנוסף ידרש רוב של לפחות מחצית משופטי העליון לפסילת חוק והרכב שיעסוק בביקורת על חוקים יכלול 9 שופטים עליון לפחות.

חוק יסוד עתידי ל-"זכויות פליליות"

אלמנט נוסף בהצעת הרפורמה שלא פורט במלואו מציע גם חוק יסוד שיעגן את זכויות האזרח בהליך הפלילי. חוק זה צפוי לעגן זכויות חוקתיות העומדות לנאשמים ונחקרים ברוב העולם המערבי.