כשילדים רעבים – אסור לנו לשתוק

בימים אלה, כשדו"ח הביטוח הלאומי מגלה שכמעט 900 אלף ילדים בישראל חיים מתחת לקו העוני, אנחנו ניצבים בפני משבר הומניטרי שקט. מתוך הילדים הללו, אלפי תינוקות תלויים בתרכובות מזון יקרות שהוריהם מתקשים לרכוש.

על פי דו"ח העוני של לתת, כ-50% מההורים נתמכי הסיוע נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור תינוקם או לצמצם בכמות המומלצת בעקבות מצבם הכלכלי. זהו מצב בלתי נסבל במדינה מתקדמת כמו ישראל, ועלינו להתעורר ולפעול לפני שהמצב יחמיר עוד יותר.

המשבר הנוכחי חושף פנים חדשות של העוני. מאז הקורונה, ובמיוחד מאז פרוץ המלחמה, אנו עדים לתופעה מדאיגה: משפחות שעד לא מזמן נחשבו "מסודרות" מוצאות את עצמן במצוקה כלכלית קשה. בצפון הארץ, חקלאים ועובדי תיירות איבדו את מקור פרנסתם. בדרום, בעלי עסקים נאלצו לסגור את דלתותיהם, ואנשי מילואים המשרתים חודשים ארוכים מתקשים לפרנס את משפחותיהם. המציאות החדשה הזו מחייבת אותנו לחשוב מחדש על מערכות הסיוע שלנו.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בצפון הארץ, מספר המשפחות שביקשו מאתנו סיוע זינק מ-100 ל-260 בתוך שנה אחת. גם באזורי המרכז, בערים חזקות כמו מודיעין ורמת השרון, משפחות שמעולם לא נזקקו לעזרה מוצאות את עצמן פונות לסיוע. המספרים הללו מייצגים סיפורים אישיים של משפחות שחייהן השתנו בין לילה.

הטרגדיה האמיתית היא שרבות מהמשפחות הללו מתקשות לקבל את הסיוע שהן זקוקות לו. מערכת הרווחה, שמותאמת בעיקר למשפחות המוכרות כנזקקות לאורך שנים, אינה ערוכה מספיק לקלוט את גל המצוקה החדש. משפחות רבות נרתעות מהפנייה לרווחה בשל החשש מתיוג חברתי, ונותרות ללא מענה, כשהן מתמודדות לבד עם מצוקה שהולכת ומחריפה. מדובר במשפחות שמעולם לא חשבו שימצאו את עצמן במצב כזה, והן מתקשות להתמודד עם המציאות החדשה.

כשמדובר בתינוקות, המצב מורכב במיוחד. תרכובות המזון אינן מותרות – הן צורך קיומי בסיסי. תינוק שזקוק לפורמולה אינו יכול להסתפק בתחליפים, והעלות הגבוהה של מוצרים אלה מציבה משפחות רבות במצב בלתי אפשרי. חוסר היכולת לספק לתינוק את המזון הבסיסי ביותר יוצר טראומה עמוקה הן להורים והן לילדים. התמודדות זו משפיעה על התפתחותם התקינה של התינוקות ועל בריאותם הנפשית של ההורים.

אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר שיתוף פעולה בין הגופים השונים העוסקים ברווחה. ארגוני המגזר השלישי והמוסדות הציבוריים פועלים לעיתים קרובות במקביל, ללא תיאום מספק, מה שמוביל לבזבוז משאבים ולחוסר יעילות במתן המענה. נדרשת חשיבה מחודשת על אופן שיתוף הפעולה בין כל הגורמים המעורבים. יצירת מערכת מתואמת ויעילה תוכל לספק מענה מהיר יותר ומקיף יותר למשפחות הזקוקות לסיוע.

בניגוד למה שנדמה בעקבות גלי ההתגייסות הספונטניים בזמני משבר, החברה הישראלית עדיין לא פיתחה תרבות של נתינה שוטפת ועקבית. אנחנו מצוינים במתן מענה למצבי חירום, אך מתקשים לייצר פתרונות ארוכי טווח. זו אחריותנו ליצור שינוי תרבותי עמוק שיעודד תרומה קבועה ומתמשכת. עלינו להפנים שהצורך בסיוע אינו נעלם עם סיום המשבר המיידי.

הגיע הזמן להבין שרעב של תינוקות אינו גזירת גורל. עלינו לפעול ליצירת מערכת תמיכה מקיפה, שתשלב בין משאבי המדינה לבין יוזמות חברתיות. כל יום שעובר, כל תינוק שאינו מקבל את המזון לו הוא זקוק, הוא כתם על החברה כולה. האחריות היא של כולנו, והזמן לפעול הוא עכשיו. המחיר החברתי והמוסרי של אי-טיפול במשבר זה גבוה מדי מכדי להתעלם ממנו.

==

הכותב הוא מנכ"ל הבנק החברתי למזון תינוקות