חברת דירוג האשראי Moody's פרסמה היום (ה׳) הודעת עדכון על פרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל, כאשר לדבריהם ״הפסקת האש של ישראל וחיזבאללה מצמצמת מקור אחד של סיכון גיאופוליטי, אחרים נותרו בעינם".
על פי ההודעה: ב-26 בנובמבר 2024, ישראל (Baa1, תחזית שלילית) ולבנון (C, יציבה) הסכימו על הפסקת אש למשך 60 ימים, שנכנסה לתוקף בבוקר ה-27 בנובמבר. במידה שהסכם זה יהפוך להפוגה מתמשכת, הוא יפחית מקור משמעותי של סיכון גיאופוליטי עבור שתי המדינות ולכן מהווה התפתחות חיובית.
לפי תנאי ההסכם, במהלך הפסקת האש בת 60 הימים, חיזבאללה ייסוג מהאזור שמדרום לנהר הליטני, והצבא הישראלי ייסוג מדרום לבנון. צבא לבנון יפרוס בהדרגה עד 10,000 חיילים באזור ויוטל עליו לוודא שחיזבאללה לא יוכל לבנות מחדש את התשתית הצבאית שלו שם. חשוב לציין שארצות הברית (US, Aaa, תחזית שלילית) וצרפת (Aa2, תחזית שלילית) ייקחו חלק בפיקוח על יישום מלא של ההסכם, יחד עם כוח האו"ם הזמני בלבנון (UNIFIL), דבר שמעלה את הסבירות להצלחתו בהשוואה להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם ב-2006, שנכשלה.
בנוסף, לפי דיווחים בעיתונות, ארצות הברית מספקת לישראל ערבויות במכתב נלווה, המאששות את זכותה של ישראל להגן על עצמה מפני איומים מחודשים, מה שמעניק לה למעשה חופש פעולה לתקוף בלבנון במקרה של הפרות של הסכם הפסקת האש או איום מידי. ההסכם, שיאפשר ללבנון להתמקד בשיקום ובחזרת של כ-875,000 עקורים, התקבל בברכה על ידי ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי, ולפי סוכנויות הידיעות, מפקדים בכירים של חיזבאללה בחנו אותו בשבוע שעבר.
הפסקת האש עם חיזבאללה עשויה לפתוח את הדלת להפסקת אש גם עם חמאס בעזה. לפי דיווחי עיתונות, ב-27 בנובמבר חמאס אותת על נכונותו לנהל מו"מ על הפסקת אש ותנאים לשחרור שאר בני הערובה הישראליים, אם כי היתכנות ולוח הזמנים אינם ברורים. מנקודת מבטה של לבנון, החברה מצפה שהסכם הפסקת האש יסייע לשבור הקיפאון המוסדי שמנע את בחירתו של נשיא מאחד מאז תום כהונתו של הנשיא לשעבר מישל עאון באוקטובר 2022. לדעת החברה, בחירת נשיא חדש על ידי הפרלמנט בלבנון והקמת ממשלה חדשה הם תנאים מוקדמים לקבלת תמיכה פיננסית בינלאומית למאמצי השיקום של לבנון.
נותר לראות האם הפסקת האש עם חיזבאללה תחזיק מעמד ותהפוך להסכם קבע שיספק לתושבים המפונים מצפון ישראל תחושת ביטחון מספקת לחזור לבתיהם. זה יהיה מבחן האפקטיביות המרכזי של ההסכם. כ-60,000 תושבים פונו מאז אוקטובר 2023, והחזרתם הייתה מטרה מרכזית של הפלישה הקרקעית של ישראל לדרום לבנון. בעבר החברה ראתה את ההסלמה עם חיזבאללה כסיכון מרכזי למעמד האשראי של ישראל; הורדת הדירוג שלנו ל-Baa1 מ-A2 בספטמבר התבססה בחלקה על הערכתנו שהסיכונים הגיאופוליטיים גוברים.
לדעת החברה, עדיין מוקדם מדי לקבוע אם סיכונים אלה יופחתו באופן משמעותי ויציב. משלת ישראל לא הציגה תוכנית אמינה לעזה שתביא לביטחון חזק יותר ויציב לישראל, והסיכון להסלמה עם איראן נותר בעינו. במסיבת עיתונאים בעקבות ההכרזה על הפסקת האש בלבנון, אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שלושה נימוקים להסכם, כשהראשון שבהם הוא שההסכם יאפשר לישראל "להתמקד באיראן", מבלי לפרט מעבר לכך.
בעוד שהסיכונים הגיאופוליטיים הנובעים מעימות צבאי נראים כאילו פחתו חלקית, הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים. לדעת החברה, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים ממילא במדינה, כמו עימות מחודש בין הממשלה למערכת המשפט על הרכב בית המשפט העליון, וניסיונה של הממשלה להעניק פטור קבוע משירות צבאי לחרדים, מהלך שרוב הישראלים מתנגדים לו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
