שאלה: אחרי הרכבת הרשימה של "העם איתנו", מה לחשוב על המפלגה?

תשובה: כמו קודם, שיש ברכה גדולה בכך שיושבים יחד חרדים עם דתיים-לאומיים. בודאי שיאה ונאה הוא השם "העם איתנו". העם אינו אינו אוהב פילוגים, הוא אוהב אחדות. הוא רואה מפלגה זאת, הוא חש משב אוויר צח.

ש: האם לא יהיה להם קשה לשבת יחד באותה מפלגה?

ת: למה?! אנו רואים שבבית-כנסת מתפללים יחד חרדים ודתיים-לאומיים – אז למה לא בכנסת?! וכן יושבים באותם שיעורים, ותלמידי חכמים יושבים באותו בית-דין, לומדים אותם ספרים, ומצטטים זה את זה בתשובותיהם.

ש: אם זה כל כך פשוט, למה לא חשבו על זה לפני כן?

ת: חשבו וחשבו, אך לא די לחשוב, צריך לקיים, ובשביל זה צריך מסירות נפש, וכשיש מסירות נפש, יש סייעתא דשמיא. עתה היתה מסירות נפש ואז היתה סייעתא דשמיא?

ש: אבל האם הצירוף הטכני של מפלגה עוצמה יהודית לא היה טעות, הרבה בציבור קשה להם עם מפלגה זו, ורואים אותה כקנאים וכוחנים?

ת: ודאי טעות חמורה, אך כאשר טועים לא נשארים לגרד את הפצעים, אלא עושים תשובה, מסתכלים קדימה וצועדים הלאה. עתה יש לחזק מפלגה זו.

ש: זה כל ערכה שהיא מאגדת חרדים ודתיים-לאומיים?

ת: זה היסוד ומתוך כך היא תביא ברכה. א. היא תילחם נגד גל החקיקה האנטי יהודית הנורא, שכולל 55 חוקים, חלק כבר עברו, חלק באמצע חקיקה, וחלק מחכים בעתיד. יש לעצור את הגל, ולתקן את העבר. ב. היא תילחם בעד שלמות הארץ. ג. היא תילחם בעד העניים. הרי התורה הארץ והעם. אבל התנאי הראשי הוא להיות יחד. תנאי לקבלת התורה היה שהיינו כ"איש אחד בלב אחד".

ש: אז גם עם חילוניים?

ת: בודאי. בעד "העם איתנו" יצביעו גם חרדים, גם דתיים-לאומיים, גם מסורתיים, גם חילוניים. כולנו עם אחד. אבל קודם יש לאחד את המחנה הפנימי של שלומי אמוני ישראל, ומתוך כך יתאחדו יחד שבטי ישראל.

מרן הרב קוק כותב במאמרו מסע-המחנות:

"דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם 'חרדים' ו'חפשים'. שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל. ידענו שאין בני האדם שוים במדרגותיהם, ביחוד במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל ומיוחד לכך המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו… הלואי שנוכל להשכיח מאתנו, בכלל, את אלה שני השמות העומדים לנו לשטן על דרך החיים האיתנים והטהורים הראויים להיות שבים אלינו באור ד' אשר יאיר לנו".

"ההבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים – שכל אחד מהם יתאמר לומר: אני הנני ממחנה זה, השני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד הוא מרוצה מעמדתו, – הרי הוא סותם את הדרך של התיקון ושל ההשתלמות משני הצדדים. 'החרד', כלומר מי שהוא חושב את עצמו שהוא שייך למחנה זה שקוראים לו 'חרדים', הרי הוא מביט הבטה מלמעלה למטה אל המחנה השני 'החפשים'. ובמה שנוגע למחשבות של תיקון, של חיפוש מעשים ושל תשובה הלא מיד הוא שולח סקירת עין אל המחנה השני העומד לפניו בכל מערומיו מתורה ומצוות והוא חושב בדעתו, שהתשובה במלוא מובנה הלא שם היא דרושה, אליהם הדברים מכוונים, להם ולא לו. ו'החפשי', כלומר מי שהוא עומד בזה המחנה שהוא מתאר בשמו המודרני הזה, הרי הוא בודאי חושב, שכל הרעיון של תשובה הרי הוא נוסח 'חרדי' שאינו שייך לו כלל… והננו ממששים כעורים באפילה" (מאמרי הראיה 76).

אשרינו שקמה מפלגה המאחדת יחד כל שבטי ישראל.