אני אפתח ואומר את זה ישירות – "החייל הנעלם" הוא סרט שפשוט לא מרפה ממך לרגע. דני רוזנברג, אחד היוצרים המעניינים בקולנוע הישראלי העכשווי, מוכיח שוב את כישרונו הייחודי בסרטו החדש. אחרי ההצלחה המרשימה של "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", שהתקבל בהערכה בפסטיבל קאן וזכה בפרס הראשון בפסטיבל ירושלים, רוזנברג חוזר עם דרמה אנושית מורכבת שמצליחה לגעת בנקודות הרגישות ביותר של החברה הישראלית.
במשך 101 דקות אינטנסיביות, אנחנו עוקבים אחר שלומי (עידו טאקו), חייל בן 18 שבורח משדה הקרב בעזה ויוצא למסע בחזרה לביתו. מה שמתחיל כעריקה פשוטה מסתבך במהירות כשמפקדי הצבא משוכנעים שהוא נחטף בסערת הקרב. תמונתו עומדת להתפרסם בכל אמצעי התקשורת, ושלומי מוצא את עצמו בורח לא רק מהחיילים שהוא חושב שרודפים אחריו, אלא מזהותו שלו שהפכה למלכודת.
עידו טאקו מגלם את דמותו של שלומי בכישרון יוצא דופן, מצליח לשלב את כל הניגודים באישיותו של הגיבור. דרך המימיקה העדינה והדיבור הבלתי מתנצל שלו, טאקו יוצר דמות מורכבת – מצד אחד לוחם שנושא באחריות כבדה, ומצד שני נער צעיר שרוצה להיות קרוב לאהובתו. האמינות שהוא מביא לתפקיד היא אחד מעמודי התווך של הסרט, והיא מתעצמת דרך הצילום המרהיב של דוד סטרז'מייסטר, שזכה בפרס אופיר על עבודתו יוצאת הדופן.
רוזנברג, שכתב את התסריט יחד עם עמיר קליגר, מצליח לספר סיפור מורכב במסגרת זמן של יממה אחת. השימוש במרחב העירוני של תל אביב כזירת ההתרחשות מוסיף נופך של מציאותיות ודחיפות לסיפור. מה שמתחיל כבריחה פשוטה בבוקר אחד, מתפתח למסע מורכב של גילוי עצמי. לצד טאקו, הסרט נתמך במשחק מרשים של מיקה רייס בתפקיד שירי, אפרת בן צור כאמו של שלומי, ותיקי דיין שמגלמת את דמות הסבתא בתפקיד משנה חזק במיוחד.
"החייל הנעלם" הוא הרבה יותר מסתם סרט על חייל עריק. זהו סיפור על התבגרות, על המחיר של בחירות, ועל המתח שבין חובה לרצון. הסרט מצליח לגעת בנושאים כבדי משקל דרך סיפור אישי ואנושי, כשהוא משלב אלמנטים טרגיים וקומיים באיזון מדויק. עם 11 מועמדויות לפרסי אופיר, כולל הסרט הטוב ביותר, והשתתפות בפסטיבלים היוקרתיים לוקרנו ובוסאן, "החייל הנעלם" מוכיח שאפשר לעשות קולנוע ישראלי שהוא גם מותח וסוחף וגם חכם ומעמיק.
זוהי יצירה שתופסת אותך מהרגע הראשון ולא מרפה עד הסוף, ומשאירה אותך עם הרבה מחשבות הרבה אחרי שהאורות נדלקים."החייל הנעלם", שהיה אמור לצאת לאקרנים בנובמבר ונדחה בשל המלחמה, מגיע עכשיו לבתי הקולנוע. ההמתנה הממושכת רק מחדדת את העובדה שמדובר בסרט שלא מפחד להתמודד עם השאלות הקשות ביותר של החברה הישראלית. זוהי יצירה שהוכיחה את עצמה בפסטיבלים בעולם, ועכשיו הגיע הזמן שגם הקהל הישראלי יזכה להיפגש איתה.
(4 מתוך 5 כוכבים)
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
