פיטורי גלנט מסעירים את המערכת הפוליטית. הכלי האפקטיבי היחיד שיש כרגע לאופוזיציה ושלוחותיה לבטל החלטת ממשלה הוא באמצעות הרשות השופטת- קרי, עתירה לבג"ץ.

על כן התנועה לאיכות השלטון ו"משמר הדמוקרטיה הישראלית" הגישו עתירה לבג"ץ נגד החלטתו של רה"מ נתניהו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט.

בג"ץ הוציאו צו בהול המחייב את הממשלה להגיש עד מחר (ה') בשעה 12:00 את תגובת הממשלה לעתירה.

נשאלת השאלה: איזו סמכות יש לבג"ץ לפסול את הפיטורים? ומכוח מה הם יכולים לבטל את החלטת ראש הממשלה?

פה נכנסת העילה המפורסמת: עילת הסבירות.

עילת הסבירות היא אחת מהעילות המאפשרת לבית המשפט להפעיל ביקורת שיפוטית ולפסול החלטת ממשלה, ראש ממשלה ושר.

במילים אחרות, אם בג"ץ ראה לנכון כי לא סביר לפטר את גלנט מנימוקים שונים וכי הצעד שנקט ראש הממשלה "לא סביר" בעיני שופטי בג"ץ הם יוכלו לפסול את החלטת ראש הממשלה בעניין גלנט.

בדיוק על כך הייתה המחלוקת הגדולה ברפורמה המשפטית, הקואליציה העבירה את התיקון לחוק עילת הסבירות, בו ביקשה להוסיף כי החלטות ראש הממשלה לא יהוו דיון בבג"ץ.

וכלשון התיקון: "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר ולא ייתן צו כלפי מי מהם".

הכנסת ביקשה לרסן את הכוח שניתן לבית המשפט לפסול החלטות ממשלה, להתערב בהחלטות ראש הממשלה והשרים ולהיות בעלי המילה האחרונה בהחלטות של הרשות המבצעת.

התיקון, כזכור, שעבר ברוב קולות בכנסת נפסל על ידי שופטי בג"ץ בתחילת המלחמה ועל כן לא נכנס לתוקף.

היום, העילה שוב תעמוד למבחן, האם שופטי בג"ץ יעשו שימוש בעילת הסבירות כדי לבטל את החלטת נתניהו? האם הפיטורים נחשבים כהחלטה "בלתי סבירה באופן קיצוני" כפי שפסק השופט אהרון ברק כאשר הגיעה לפתחו הבקשה לבטל את החלטת ראש הממשלה דאז אריאל שרון בפיטורים של שני שרים שהתנגדו לתוכנית ההתנתקות.

ב2005 העתירה, שהוגשה דווקא ע"י יוסי פוקס, מי שמכהן היום כמזכיר הממשלה, נדחתה, השרים פוטרו.

עם זאת השופט ברק פתח דלת לפסילת החלטות רה"מ וציין: "שיקול דעתו של ראש הממשלה אינו בלתי מוגבל. הוא תחום באותם מצבים של אי סבירות קיצונית. אם תהא החלטת ראש הממשלה להעביר שר מכהונתו בלתי סבירה באופן קיצוני – היא תהא החלטה שלא כדין, ובית המשפט יפעיל את סמכותו לביקורת שיפוטית".

עילת הסבירות לא עמדה לאנשי גוש קטיף שביקשו לעצור את התוכנית "הבלתי סבירה באופן קיצוני", לא עמדה בהסכם הגז החד צדדי של יאיר לפיד, וטענת הימין היא כי היא תמיד עומדת לצד אחד.