הבחירות בארה"ב יוצאות לדרך: אחרי חודשים של קמפיינים סוערים, אזרחי ארה"ב יבחרו היום (שלישי) את נשיא המדינה הבא – שיחליף ב-20 בינואר את הנשיא היוצא ג'ו ביידן, אשר החליט באמצע הקמפיין להסיר את מועמדותו ולא להתמודד לכהונה שנייה. רגע לפני פתיחת הקלפיות, ריכזנו עבורכם את כל מה שצריך לדעת על הבחירות בארה"ב לקראת היום הגורלי.

כיצד הנשיא נבחר: הכירו את האלקטורים

בניגוד לנהוג בישראל ובמדינות אחרות בעולם, בארה"ב נשיא המדינה לא נבחר באופן ישיר על ידי האזרחים – אלא באופן עקיף על ידי "חבר האלקטורים". האלקטורים הם למעשה נציגים של כל אחת מ-50 המדינות השונות המרכיבות את ארה"ב, שנבחרים על ידי הציבור כדי להצביע למועמד של המפלגה שלהם.

בסך הכל יש 538 אלקטורים, המחולקים באופן פרופורציונלי על פי גודל האוכלוסייה של כל אחת מ-50 המדינות. כך למשל לקליפורניה, המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר, יש 54 אלקטורים, בעוד שלמדינת דלאוור הקטנה יש רק שלושה. בנוסף, למחוז קולומביה – שבה נמצאת עיר הבירה וושינגטון, שלא נחשבת כחלק מאחת המדינות – יש 3 אלקטורים משלה.

המועמד שזכה במירב הקולות בכל מדינה מקבל את כל האלקטורים של אותה מדינה (מלבד במדינות נברסקה ומיין, שם האלקטורים מתחלקים באופן יחסי לאחוזי ההצבעה). בתום ספירת הקולות, המועמד שזכה בהכי הרבה אלקטורים הוא המנצח בבחירות – כשבסך הכל נדרשים 270 אלקטורים כדי להבטיח את הזכייה. במידה ויש תיקו במספר האלקטורים, בית הנבחרים הוא זה שמכריע מי יהיה הנשיא.

מכיוון שאין שום משמעות לפער בין המועמדים בכל מדינה, ייתכן מצב שבו הנשיא הנבחר לא זוכה ברוב הקולות הכללי של הבוחרים. הפעם האחרונה שבה נרשם מקרה כזה היה בבחירות 2016, בהם הילרי קלינטון קיבלה כ-3 מיליון קולות יותר מטראמפ, אך עדיין הפסידה אחרי שטראמפ זכה ביותר מדינות – והשיג כתוצאה 306 אלקטורים לעומת 232 בלבד לקלינטון. בסך הכל נרשמו בהיסטוריית ארה"ב 4 מקרים נוספים שבהם הנשיא הנבחר זכה למיעוט בהצבעה הכללית, בשנים 1824, 1876, 1888 ו-2000.

חלוקת האלקטורים בין המדינות השונות מתעדכנת מדי 10 שנים, בהתאם לתוצאות מפקד האוכלוסין הנערך בארה"ב. הבחירות היום יהיו הראשונות שנערכות מאז המפקד האחרון שבוצע ב-2020, וכתוצאה חלו שינויים במפת האלקטורים – אשר לפי ההערכות נותנות יתרון לרפובליקנים. בעוד שמדינות שנחשבות כמעוזי הדמוקרטים – ביניהן קליפורניה, ניו יורק ואילינוי – איבדו אלקטורים, מדינות רפובליקניות רבות קיבלו אלקטורים נוספים – בהם טקסס שעלתה מ-38 ל-40 אלקטורים, ופלורידה שעלתה מ-27 ל-28 אלקטורים.

מהן מדינות המפתח?

מכיוון שמספר האלקטורים לא מתחלק באופן שווה בין המדינות, עיקר תשומת הלב מופנה ל"מדינות המפתח" – אלו שלא בהכרח נחשבות כמעוז של הרפובליקנים או הדמוקרטים, או שצפויות בהן קרב צמוד בין המועמדים. ברוב המקרים, המפלגות ישקיעו את מרב המאמץ בפניה למדינות הללו, וככל שמדינת מפתח מעניקה יותר אלקטורים – כך גדל ההשקעה של המועמדים בקמפיין באותה מדינה.

בדרך כלל המדינות הגדולות ביותר דווקא לא נתפסות כמדינות מפתח – כאשר 54 האלקטורים של קליפורניה ו-28 האלקטורים של ניו יורק הולכות בקביעות למועמד הדמוקרטי, ומנגד 40 האלקטורים של טקסס ניתנו למועמד הרפובליקני בכל מערכת בחירות מאז שנת 1976. פלורידה, עם 30 האלקטורים שלה, נחשבה בעבר כמדינת המפתח הגדולה ביותר (וזכורה בעיקר מבחירות 2000 בין אל גור לג'ורג' בוש, שם המירוץ הוכרע על חודם של מאות קולות בלבד), אך בשנים האחרונות הפכה למדינה רפובליקנית יציבה – כשטראמפ זכה במדינה הדרומית בשתי מערכות הבחירות האחרונות.

לפי הסקרים וההערכות כיום, מדינות המפתח שיכריעו את הבחירות הפעם הן: פנסילבניה (19 אלקטורים), ג'ורג'יה (16), צפון קרוליינה (16), מישיגן (15), אריזונה (11), ויסקונסין (10), ונבדה (6).

מתי נדע את התוצאות?

הקלפיות הראשונות ייפתחו בשעה 13:00 (לפי שעון ישראל), וזמני ההצבעה שונים בכל מדינה. לאורך הלילה שבין שלישי לרביעי יסגרו בהדרגה הקלפיות, תחילה במדינות החוף המזרחי ובהמשך במדינות המערביות יותר. המדינה האחרונה שתסיים את ההצבעה היא אלסקה, שבה הקלפיות ייסגרו ב-8 בבוקר (שעון ישראל) – אך מכיוון שמדובר במדינה שמעניקה רק 3 אלקטורים, בדרך כלל ניתן לדעת מי המנצח הכללי עוד לפני כן.

אלו שעות סגירת הקלפיות במדינות המפתח (לפי שעון ישראל): ג'ורג'יה – 2:00, צפון קרוליינה – 2:30, פנסילבניה ומישיגן – 3:00, ויסקונסין ואריזונה – 4:00, נבדה – 5:00.

למרות שבעבר הזוכה בבחירות הוכרז תוך שעות ספורות אחרי סגירת הקלפיות, הפעם ייתכן ששוב נצטרך לחכות יותר זמן כדי לדעת באופן סופי מי יהיה הנשיא הבא. כזכור, בבחירות הקודמות ב-2020 אפשרויות ההצבעה המוקדמת בדואר גדלו באופן משמעותי בעקבות משבר הקורונה, וגם הפעם נראה כי אזרחים רבים מעדיפים לשלוח את ההצבעה שלהם מראש ולא לחכות בתור בקלפי. כתוצאה יידרש יותר זמן לספור את כל הקולות, בעיקר מכיוון שבחלק מהמדינות מאפשרים לספור קולות שמגיעים גם אחרי יום הבחירות, כל עוד המעטפה מוכיחה שהוא נשלח לפני סגירת הקלפיות.

כמו כן, גם הפעם רבים חוששים מכך שטראמפ עשוי להכריז על ניצחון עוד לפני ספירת כל הקולות, כפי שקרה בפעם הקודמת. במצב כזה מערכת הבחירות עשויה להיגרר להכרעה משפטית שעלולה לקחת זמן רב, ולכלול ספירה חוזרת או מאבקים סביב האלקטורים השונים.

ככל שהתוצאות יהיו צמודות יותר, כך גדל הסיכוי שההכרעה הסופית תדרוש יותר זמן. מנגד, במידה וטראמפ או האריס יזכו בפער משמעותי – בעיקר במדינות המפתח – ייתכן שכבר מחר יהיה ברור מי יהיה הנשיא הבא.