1. יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', פספס כנראה את ההזדמנות הגדולה ביותר של המגזר הסרוג אי פעם להכתיר רב ראשי ציוני דתי. דווקא הפעם היה נראה שהיה סיכוי אמיתי לכך; ההתארגנות המוקדמת, בחירת נציג על ידי ועדה רחבה ומחלוקת בציבור החרדי.

אלא שסמוטריץ', שבתחילת הקדנציה עשה רושם של מי שמכיר את השדה הפוליטי ויודע לשחק את המשחק במגרש של הגדולים, עשה בדיוק את ההיפך ממה שהוא והרבנים רצו. שנה אחרי החלטת הוועדה שהוא הקים, סמוטריץ' החליט למחוק את מועמדותו של הרב מאיר כהנא ולהודיע כי הוא תומך במועמדותו של הרב מיכה הלוי. ההסבר שלו היה: "הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר מבחינה פוליטית".

2. כבר עם החלטתו של סמוטריץ' לקרוא למפלגתו "הציונות הדתית", היו מי שאמרו כי מדובר בגניבת המותג על ידו שכן סמוטריץ' מייצג פלח מאוד קטן בציונות הדתית. למי שעוד היה ספק שזה באמת כך, הגיעו הבחירות לרבנות הראשית והוכיחו כי סמוטריץ' לא יודע לקרוא את המפה המגזרית הכוללת, ובטח לא יודע לגרום לרבנים לתמוך בהחלטותיו.

3. לתוצאות הבחירות לרבנות הראשית תהיינה השפעה הרבה מעבר לגבולות המגזר. סמוטריץ' נתפס בעיני רבים כעת כמי שאי אפשר לעשות איתו עסקים. אחרי שהקים ועדה בראשות הרב יעקב אריאל שבחרה ברב מאיר כהנא, סמוטריץ' התנער ממנה, התעלם מבחירת הרבנים, ושם את כל הקופה על הרב מיכה הלוי. מי שלא יודע לעמוד בהסכמים שהוא יצר, לא יעמוד בהסכמים עם אנשים אחרים.

4. יהיו מי שיגידו שתוצאות הבחירות מוציאות את הצדק לאור. אחרי "התרגיל" של סמוטריץ' והרב מיכה הלוי – שהתמודד בניגוד להצהרתו לפני כשנה – רבים בגוף הבוחר ייחלו לבחירתו של הרב בר ואף פעלו לשם כך. בעיני רבים בחירתו של הרב הלוי הייתה מנחיתה מכה נואשת על מוסד הרבנות הראשות שגם כך לא נהנה, בלשון המעטה, מרמת אמינות גבוהה.

5. תוצאות הבחירות מלמדות כי הרב מיכה הלוי לא הצליח לגייס תמיכה משמעותית מאלה שלא תמכו בו בסיבוב הראשון. לעומת הרב בר שהצליח לגייס עוד 37 קולות מאלו שלא תמכו בו, הרב הלוי גייס 18 קולות בלבד. ניתוח קר של התוצאות מעלה כי בוחריו של הרב מאיר כהנא העדיפו לבחור ברב בר ולא עם הרב הלוי שהפר, כאמור, את הבטחתו והתמודד מולו בניגוד לתקנון הוועדה.