מתחת לרדאר: בג"ץ החליט אתמול (שלישי) לאפשר לפולשים ערבים לשוב ולהתגורר באתר הארכיאולוגי ח'רבת זנוטה שבדרום הר חברון. בנוסף, זכו העבריינים גם לאבטחה צמודה לאחר שהעותרים הביעו "חשש מאלימות מתיישבים".
נתחיל מההתחלה. ח'רבת זנוטה הוא אתר ארכיאולוגיה מסוף תקופת בית שני שממוקם סמוך ליישוב שמעה ולאזור התעשייה מיתרים בדרום הר חברון ונמצא בשטח C בשליטה ישראלית מלאה.
בתחילת שנות ה-2000 פלשו ערבים מהכפר דהריה והמרחב לאתר והקימו בסמוך לו מבנים רבים בניגוד לחוק, תוך הרס העתיקות הנמצאות שם המתוארכות לימי הביניים והתקופה הרומאית.
רק 7 שנים מאוחר יותר. ב-2007 קיבלו הפולשים צווי הריסה ופנו באמצעות ארגוני שמאל לבג"ץ במטרה למנוע את פינויים מהמקום. בתום עשור של סחבת משפטית, במהלכה בנו הפולשים עוד ועוד מבנים בחסות הצווים המשפטיים המקפיאים את האכיפה, נמחקה העתירה בקביעה כי תקודם האפשרות להסדיר את המאחז, בכפוף לכך שלא תתבצע בניה נוספת במקום.
למרות פסק הדין, הפולשים המשיכו לבנות באתר הארכיאולוגי
בפועל, חרף פסק הדין, המשיכו הפולשים לבנות בשטח ואף הקימו בשנת 2018 מבנה בית ספר גדול בתחום האתר הארכיאולוגי.
בדצמבר 2018, עתרה תנועת רגבים נגד בניית בית הספר הפיראטי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אך לאור תגובת המדינה כי היא פועלת בנחישות לאכיפת החוק במקום, הדרישה לא נאכפה ובית הספר עודנו עומד על תילו.
זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית, נטשו המשפחות שהתגוררו באתר את המקום, כשהם מותירים אחריהם הרס וערימות של פסולת.
בג"ץ בהחלטה שערורייתית (דוברות מועצת הר חברון)
הפולשים ביקשו: הגנה מ"אלימות מתיישבים"
בתחילת ספטמבר האחרון, חזרו הפולשים למתחם, ואף הגישו עתירה לבג"ץ באמצעות ארגון השמאל הקיצוני "חקל – ברית להגנה על זכויות אדם" בדרישה מהרשויות לאפשר להם לשוב למבנים ולהקצות כוח שיאבטח אותם בשל חשש מאלימות מתיישבים כלפיהם.
המדינה השיבה בעתירה כי אין מטעמה כל מניעה כי ישובו למקום והרכב השופטים הוציא צו על תנאי הדורש ממנה לפרט, אילו צעדים תנקוט על מנת לאבטח את חזרתם של הפולשים למתחם.
בתגובה לכך, תנועת רגבים עתרה פעם נוספת לבג"ץ בטענה כי לא יתכן שהמדינה אשר פעלה שנים ארוכות לפינוי הפלישה לאתר הארכיאולוגי, כעת סוללת את הדרך לעבריינים לשוב: "היכן נשמע וכיצד יתכן כי הגורמים האחראים על אכיפת החוק באזור יהיו אותם גורמים שמתירים ומאפשרים הלכה למעשה את הפרת החוק במקום?", נכתב בעתירה.
אלא שכאמור, אתמול נכתב עוד פרק בסיפור ההזוי – בג"ץ החליט לאפשר לפולשים לשוב ולהתגורר בח'רבת זנוטה. אלא שזה לא הסוף, בג"ץ החליט כי לעבריינים מגיעה אבטחה. למה? כדי לאבטח אותם מפני "המתנחלים האלימים".
יש לציין שלא מדובר באחריות בלעדית של בג"ץ. לאורך השנים, גופי האכיפה ביניהם רשות העתיקות ומשרד הביטחון מתעלמים באופן שיטתי מעבירות הבנייה של פלסטינים ביהודה ושומרון. כעת, נשבר שיא חדש בתופעת הרס העתיקות ביהודה ושומרון.
ראש מועצת הר חברון: "בג"צ מעודד בניה לא חוקית"
ראש המועצה האזורית הר חברון, אלירם אזולאי אמר בתגובה להחלטה כי "מדובר בהזיה, בג״צ מעודד התיישבות ובניה לא חוקית באתר ארכיאולוגי תוך הרס ממצאים יקרים בני אלפי שנים, בגלל מחדל אכיפה של המנהל האזרחי שלא פעל".
"אני קורא לשר הביטחון לפעול לאכיפה מיידית", הוסיף אזולאי. "לא נוותר על האתר החשוב הזה השייך לעם ישראל ולדורות הבאים ונפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו לעצור את הפגיעה בשטח."
עו"ד בועז ארזי מתנועת רגבים הוסיף: "למה הדבר דומה? לשוטר שבמקום לתפוס את שודד הבנק, מפנה לו את הדרך ומסייע לו לסחוב את השלל. לא רק שהפולשים לאתר ח'רבת זנוטא הרוויחו עשור שלם של אי אכיפה כלפי הבניה – תוך שהם מנצלים את החסינות של בג"ץ ואת העלמת העין של רשויות המדינה, כעת, מוסיפה המדינה – באישור בג"ץ – חטא על פשע ובמקום לשקם את האתר ולשמור עליו, היא מאפשרת לעבריינים לעבור על החוק: לשוב למקום ולחדש את הפלישה וההרס באתר."
עשרות אתרי ארכיאולוגיה נהרסו בשנים האחרונות
לפי ד"ר דביר רביב מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, האתר הארכיאולוגי שגודלו כ-50 דונם הגיע לשיא גודלו בתקופות הרומית והביזנטית בדומה לאתרים אחרים שהתקיימו באזור בתקופות אלה (דוגמת ענים, ענב, אשתמוע, יוטה, כפר עזיז, סוסיא וכרמל).
במקום אף תועדו שרידים אדריכליים בנויים וחצובים הכוללים שרידי מבנים רבים, מערות מגורים ואחסון, מערות קבורה, מתקני מים ומתקנים חקלאיים ובמרוצת השנים שימשו מבני האתר ומערותיו מקלט עונתי עבור רועי צאן מהאזור, שכלל שימוש בחללים קיימים ללא פגיעה ופיתוח בשרידים שתחת הקרקע.
כמו כן, כתב ד"ר רביב חוות דעת על הנזק שנגרם לאתר הארכיאולוגי בעקבות הבנייה במקום כאשר ממנו עולה כי במקום נסללו דרכים על ידי כלים כבדים, האתר כוסה בפסולת ועתיקות נשדדו מעל הקרקע ומתחתיו.
רביב אף מציין בדו"ח רשימה של עשרות אתרים נוספים בדרום הר חברון שנפגעו בשנים האחרונות כתוצאה מפעולות בנייה, חציבה ושוד. "דוגמת כפר עזיז, ח' טוואני, ח' חוריסה, ענב אל כביר, מעון, תל רבוד, מג'דל בע, ח' אום אל-עמד, ח' שוויכה, תל תרמה, ח' א-סמיה ועוד רבים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
