האירועים האחרונים בצרפת וברחבי אירופה בכלל, הותירו את העולם כולו נפעם. פיגועים באירופה היו תרחיש די צפוי אבל כשזה קורה, ועוד מול מצלמות- המציאות עולה על כל סרט, דמיוני ככל שיהיה.

מיד לאחר הטבח הנתעב במערכת העיתון הצרפתי "שארלי הבדו", יצאו המונים לרחובות כדי למחות על רצח של זכות בסיסית שיש לכל אדם באשר הוא- לכתוב, לצייר וליצור את מה שהוא מאמין וחושב.

לפני מספר חודשים נרצחו שלושה אזרחים ישראלים במדינת ישראל. שלושה נערים תמימים, קורבנות של רשע מעוות וחסר מעצורים. ומעבר לגינוי התבניתי והרשמי, העולם לא עצר לרגע ממרוצתו. לא התקיימו צעדות ומנהיגי העולם לא הגיעו לנחם.

הדברים הללו לא קרו לא בגלל שהרצח הזה הוא פחות מזעזע או פחות חמור, אלא שהעולם בוחר להיות עיוור בעין אחת ולראות את המציאות בחלקה הנוח יותר.

העולם חייב להבין שכל הרציחות, כל הטרור האגרסיבי והפיגועים המזוויעים, מקורם באסלאם הקיצוני. "דאע"ש", "אל-קעידה", "ג'יאהד איסלאמי" ו"חמאס"- אלה סתם שמות לאותה מפלצת רבת ראשים שפועלת בכל רחבי הגלובוס מתוך קיצוניות דתית וערכים מעוותים. הפעם אנשי הג'יאהד בחרו במקרה, או שלא במקרה, את אדמת צרפת למתקפת הטרור המטורפת. צירוף מקרים, שכן מדובר באותה מדינה שמובילה בתקופה האחרונה את היוזמה "לעשות צדק" ולהכיר במדינה פלסטינית.

האם המתקפה הזו תפקח את עיניהם? האם תופסק ההתקפלות בפני הטרור? האם יופסקו תשלומי הכופר והמתנות לארגוני הטרור?

אני מייחל שעוד לפני הפיגוע הבא אומות העולם ישכילו ויבינו שהמלחמה הזו היא מלחמה של כולנו- של עולם שלם הרוצה חיים נטולי אלימות.

מול קבוצות של מיליוני אנשים אשר מצהירים כי המוות מקדש את החיים, הדרך היחידה להתמודדות היא לשים את הזכות לחיים מעל כל ערך דמוקרטי אחר.

מבחן המעשה יקבע האם נזכה לראות חקיקה אגרסיבית באירופה שמוציאה את ארגוני הטרור מחוץ לחוק או לאו, האם נראה טיפול מעמיק במסיתים והאם ישכילו מדינות המערב להבין שאזרחיהם שנוסעים ל"סדרות חינוך" במדינות טרור חוזרים כפצצה מתקתקת לא מבדילה בין דם לדם.

(הכותב הוא חבר כנסת מטעם מפלגת 'הליכוד')