מתקפת הביפרים בלבנון, מראה שישראל, אם היא עומדת מאחורי המבצע, יודעת גם ליזום ובהיקפי ענק.

ההיקף של המבצע מזכיר את 'מבצע מוקד' – מכת הפתיחה של חיל האוויר במלחמת ששת הימים, בו הושמדו שדות התעופה של מצרים במתקפת פתע של מטוסי חיל האוויר. המתקפה הסימולטנית תפסה את חיל האוויר המצרי לא מוכן, ורוב רובו של הכוח האוויר הושמד כשהוא עדיין על הקרקע. לאחר מכן הגיעו גלי תקיפה נוספים, בירדן ובסוריה, והמתקפה הקרעית, אבל המלחמה הוכרעה כבר במכת הפתיחה.

התחכום בפעולה מזכיר את חיסולו של המהנדס יחיא עיאש, ראש מערך החבלה של חמאס, ומי שפיתח את שיטת פיגועי ההתאבדות בשנות התשעים. עייאש חוסל באמצעות טלפון נפץ שהתפוצץ ליד ראשו בעת שדיבר עם אביו. היכולת של השב"כ אז, להכניס טלפון ממולכד לתוך בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, הראתה את היכולות של הארגון. אגב, היום הוא היה מותקף מהאוויר בטיל של מטוס קרב.

נחזור ללבנון, המבצע רחב ההיקף בו הותקפו מאות ואולי אפילו אלפי פעילי חיזבאללה בו זמנית, באמצעות מכשיר פשוט ותמים שכל אחד מהם נושא בכיסו. מראות הזוועה מבתי החולים, מלמדים על כמות הפציעות ואיכותן, כך שאפשר להגיד ששרשרת הפיקוד והמבצעים של חיזבאללה נפגעה ואולי אפילו שותקה במתקפת הפתע הזו.

סטירת הלחי שחטף היום חיזבאללה מהדהדת בכל העולם הערבי. שאר הארגונים, וגם ראשי המדינות של ציר הרשע יסתכלו עכשיו פעמיים על כל טלפון או מכשיר אחר שיחזיקו ביד, מחשש שהוא עלול להתפוצץ עליהם בכל רגע.

כעת הנקודה החשובה היא מה הלאה: האם ממשיכים את המומנטום כמו במלחמת ששת הימים, או שמחכים לשיקום היכולות של האויב, כמו בחיסול עיאש.