עשרות אלפי בני אדם מלווים בשעה זו בהר המנוחות בירושלים, את ארבעת נרצחי הטבח ב'היפר כשר' בפריז.

צפו בשידור הישיר מהלוויה

נשיא המדינה ראובן ריבלין, אמר בדברי ההספד שלו: "יואב, יוהן, פיליפ, פרנסואה מישל. לא כך, רצינו לקבל את פניכם בארץ. לא כך, רצינו שתבואו לארץ ישראל. לא כך רצינו לראות אתכם, שבים הביתה, למדינת ישראל, לבירתה – ירושלים. ביקשנו אתכם חיים. ביקשנו אתכם חיים. ברגעים אלו אני עומד מולכם, בלב שבור, נרעד וכואב, ואיתי עומדת, בוכה, אומה שלמה."

פיליפ. רצית,  כך סיפרו לנו, לערוך קניות לשבת. וכי מה יותר יהודי, מלערוך קניות, ביום ששי, לכבוד שבת קודש. 'אבא שלי גיבור',  ממרר עכשיו בבכי, בנך רפאל. 'הוא נרצח רק בגלל שהוא יהודי'. מה נגיד לרעייתך, פיליפ. מה נגיד לשלושת ילדיך הקטנים שיקראו 'אבא' וקריאתם תישאר יתומה?

פרנסואה מישל. הדירה שרכשת, כאן בישראל, כבר מוכנה לבואך . כל כך רצית לעלות, לחיות כאן אתנו. אבל אתה, לא תספיק, לקבוע בה מזוזה. והרי נאמר "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב  לביתו פן ימות במלחמה" כך אומרת התורה. ואתה, המלחמה באה אליך, יד המרצח קטעה הכל.

יואב. לפני שבועיים היית כאן, בירושלים. בפעם הראשונה. ביקרת בכותל. הצטלמת – עטוף בדגל המדינה. היום אתה מגיע לכאן, בפעם השנייה והאחרונה. כגיבור יהודי, כאחד מאתנו.

יוהן. יכולת להתחמק, להתעלם, לברוח, אבל לא ויתרת. נאבקת  ברוצח, כדי להציל את חייו של ילד קטן, בן שלוש. הצלחת במאבקך, אך שילמת על כך בחייך. רק בן עשרים, וכבר גיבור. חייל העם היהודי."(

בהמשך הוסיף ריבלין קריאה לעלייה לארץ, "אחי  היקרים, אזרחי צרפת היהודים, ברוכים אתם בבואכם. ארצנו ארצכם. ביתנו ביתכם. זרועותינו פתוחות ועינינו  כלות לראות אתכם  בשיבת ציון. אולם – השיבה למולדת לא צריכה לבוא מתוך המצוקה מתוך הייאוש מתוך החידלון מתוך רגעי האימה והפחד. הטרור לא הכניע אותנו מעולם. ואין אנו רוצים שהטרור יכניע אתכם. ארץ ישראל היא ארץ הבחירה. רוצים אנו שתבחרו בה, מתוך אהבה.

משפחות יקרות. מעל קברי יקיריכם,  יואב, יוהן, פרנסואה מישל ופיליפ, אנו מבטיחים לכם, נמשיך להיאבק על זכותכם לחיות כיהודים – באשר תהיו. נמשיך להיאבק על זכותכם לפתוח ולהאיר את בתי הכנסת. לחנך ילדים ללמוד תורה, לאהבת ישראל, ולתיקון עולם. דם יהודי אינו הפקר. דם האדם אינו הפקר. הארץ לא תכסה על הדם. דבר לא ירפא את הכאב. כאן, בין הרי ירושלים, על הר המנוחות, נטמנים אחינו שבאו מרחוק, אחינו בני צרפת אבל גם בני ירושלים. יהי זכרם ברוך. יקום השם את דמכם."