הפרשן הפוליטי הבכיר של ערוץ 12 עמית סגל, מתייחס השבוע בטורו הקבוע בידיעות אחרונות, לנושא שמסעיר ביותר את ישראל בשבועות האחרונים – הוויתורים על פילדלפי ונצרים במגעים לעסקת חטופים.
"ציר פילדלפי דיברו די והותר השבוע. אירוע לא פחות חשוב הוא ציר נצרים. חשיבותו אסטרטגית: ראשית, כדי להותיר את העיר עזה ריקה יחסית וחרבה. שנית, כדי לאפשר גישה מהירה למבצעים צבאיים כמו בשיפא או בחילוץ החטופים ביוני.
למרבה הצער, דברים לא טובים קורים בציר נצרים. שמונה חיילים נפלו שם בשבוע שעבר. כמה לוחמי מילואים שהגנו על הציר ביקשו לספר כאן מה קורה שם. אחד מהם הוא ישי איילי. "צרור קלצ'ניקוב שבר את השקט שהיה באותו היום", מספר סגל.
"דיווחים סותרים התחילו להגיע בקשר, ואני אמרתי לחיילים לרוץ על ציוד לסוללה הצפונית ולהיות במוכנות להתקפה. כשהגענו, גופת החייל הייתה כבר מכוסה, המוות נקבע מהר ולכן אין כבר צורך במסוק. גופות המחבלים פזורות לכל עבר, מאוחר יותר כלבים הגיעו כדי לאכול אותם. בכל תדריך שאני עושה לחיילים, יש חייל ששואל מה אנחנו עושים פה.
התשובות לא ברורות ומגומגמות. כששאלתי את המ"פ והמג"ד, התשובות היו 'חיץ כדי שהאזרחים העזתים לא יוכלו לעבור צפונה', או 'להפעיל לחץ על החמאס כדי לעשות עסקה בשביל לשחרר את החטופים'.
"בכל פעם שמדברים על חטופים יש לי שתי תמונות בראש: אחת מהעסקה הראשונה בשלהי נובמבר, אני זוכר צלב אדום מעביר חטופים במסדרון נצרים לכוחות צה"ל, דמעות של התרגשות היו בעינינו. השנייה, שבוע לאחר מכן טנקים בלהבות מההתקפות בסג'עייה, ביום אחד 13 כלים הושבתו. ואנחנו אבטחנו את שיירות החמאס שהגיעו לצפון רצועת עזה במהלך הפסקת האש" (הכוונה לשיירות הסיוע שעבר לחמאס).
"הרבה שיחות מחלקה עשיתי עם הלוחמים, כדי לחזק אותם ולהעלות את המורל. מה שעלה באופן מוחץ זה שהם מרגישים שההותר לפרסום זה עוד אחד, וזה כבר עובר לסדר היום. שכל המדינה חיה את החטופים, אבל החיילים שמתים בעזה, זה כבר עובר באוזן ולא מעניין, ולא זוכרים אותם כמו את החטופים".
עוד סיפר סגל: "קצין אחר, שכבר צוטט פה בעבר, מסר את רשמיו מזווית מבצעית יותר: "אני לא מצליח להבין מה צה"ל עושה שם מלבד לשמור על עצמו ולהתקיים בנקודות שהוא קיים בהן כשעדיין יש כל כך הרבה אויב מסביב. בגלל חוסר רצון להגיע לביה"ח הירדני באיזור הציר ולהסתכן בעימות עם המלך, בגלל אשליית מו"מ על חטופים בנוסייראת, בגלל שאין מילואים או השד יודע מה.
"אל תקנה את הודעת דובר צה"ל"
אני בעד הישארות בפנים אחרי שמכסחים את החמאס, לפי תפיסת בטחון חדשה שהצבא יחליט עליה. אבל הכיסוח של האויב שנשאר לא קורה ואנחנו נותרים באמצע, לא לבלוע ולא להקיא. "בין לבין המחבלים שותים עוד מיץ אומץ ומוציאים פעולות לא מורכבות שהורגות חיילים".
סגל ממשיל לכתוב את מה שנמסר לו: "ואל תקנה את הודעות דו"צ על הרחבת המסדרון. צה"ל מתקדם לאיזה נקודה, הורס כמה בתים מסביב כדי לאפשר לכוח הנקודתי להתקיים אבל הכוח בסוף הולך אחורה. והכוח הבא חוטף מהאויב שלמד את דרכי הפעולה".
מה אתה מציע, שאלתי אותו. "קודם צריך לסיים את העבודה ואת פירוק גדודי צברא ונוסייראת. התקפות אוגדתיות, קרבות כמו שראינו במקומות אחרים, ששניהם מאיימים על המסדרון ורוב ההרוגים משם בעיקר מגדוד צברא מצפון. אח"כ צריך להקים מוצבים פלוגתיים לאורך כל הרצועה ולצאת משם לפשיטות נקודתיות ומעצרים. כמו שעושים ביהודה ושומרון מאז חומת מגן. לכסח את הדשא שוב ושוב ושוב".
בקיצור, אפשר לפעול כמו בשאר הרצועה ולהישאר. אפשר לוותר ולצאת. אבל המצב הנוכחי מסוכן עד מאוד. במודיעין הצטבר מידע על מיני חומת יריחו: תוכניות לפשיטה בו־זמנית של כמה עשרות מחבלים על הציר. עוד לא מאוחר להחליט".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
