100 שנה להולדת אפרים קישון: עשרה דברים שלא ידעתם
אייקון התרבות של ישראל - אפרים קישון, מציין מאה שנים. אספנו לפניכם מספר עובדות שאולי לא ידעתם על היוצר האלמותי שהלך לעולמו ב-2005

אייקון התרבות של ישראל – הסופר אפרים קישון שהלך לעולמו בשנת 2005, מציין היום (חמישי) מאה שנים. לרגל יום הולדתו של הסופר המחונן אספנו לפניכם מספר עובדות שאולי לא ידעתם אודותיו.
1. שינה את שמו
קישון נולד בהונגריה תחת השם פֶרֶנץ הופמן. בשנת 1949 עלה לישראל עם רעייתו, וקיבל את שמו העברי – אפרים קישון מפקיד הסוכנות שהחליט לעברת את שמו הפרטי ואת שם משפחתו.
2. הישראלי הראשון שיצירותיו היו מועמדות לאוסקר
קישון היה לאחד הכותבים והדוברים הבולטים ביותר של "הישראליות החדשה" שנבנתה בראשית ימיה של המדינה. הוא הבמאי הישראלי הראשון שסרט בבימויו היה מועמד לפרס אוסקר, וכן הישראלי הראשון שסרטים בבימויו זכו בפרס גלובוס הזהב.
הסרט "סאלח שבתי" שיצא לאקרנים בשנת 1964 היה מועמד לאוסקר, וזכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר. סרטו "השוטר אזולאי" שיצא ב-1971, זכה למועמדות נוספת לפרס אוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר, ואף זכה בפרס "גלובוס הזהב" עבור קטגוריה זו.
3. ספריו תורגמו לכ-40 שפות
ספריו שביטאו את ההוויה הישראלית, תורגמו לכ-40 שפות ברחבי העולם.
4. מחזותיו הופקו בברודווי
בשיא הצלחתו בשנות ה-60, הופקו מחזות שלו גם בברודוויי ("רחמו על גלית") בעקבות ספריו "אוי למנצחים" ו"סליחה שניצחנו" שנוצרו במהלך מלחמת ששת הימים ולאחריה.
5. תמך בחוק עונש מוות למחבלים
בעקבות הטבח במעלות בשנות השבעים, הצטרף לקריאת חלקים בעם – לחוקק חוק עונש מוות למחבלים, ובכך למנוע פיגועי מיקוח. לצד זאת קישון לא הרבה להתבטא בנושאים של שלום וביטחון, וכאשר נחתמו הסכמי אוסלו הוא הביע תמיכה זהירה בהם.
6. בערוב ימיו היגר לשוויץ
בשנת 1997 עבר להתגורר בשווייץ, אך המשיך לבקר בארץ לעיתים תכופות.
7. שנוי במחלוקת
קישון הרבה להתלונן על יחס מזלזל כלפיו מצד האליטות בישראל. לטענתו, לאחר שהזדהה עם עמדות הימין בישראל, החרימה אותו התקשורת הישראלית והמבקרים כתבו ביקורות שליליות על יצירות שלו שקודם לכן נכתבו עליהן ביקורות אוהדות.
בחייו היה קישון אדם שנאבק על מקומו בתרבות הישראלית. במשך שנים ניסו למתגו כעולה חדש שמנותק מההוויה הישראלית. הוא הלין על כך שבבמות התקשורתיות השונות הוצג כ"הומוריסט" או כ"סאטיריקן", בזמן שבכל העולם התייחסו אליו כאל סופר ומחזאי.
8. כישרון השחמט שלו הציל אותו בשואה
בשנת 1944 נשלח למחנה העבודה ביולשבה, בשטח סלובקיה שנכבשה על ידי הנאצים. באחד מראיונותיו סיפר כי בשל כישורי השחמט שלו הצליח לעורר את תשומת לבו של מפקד המחנה בו היה כלוא, שחס על חייו.
באחת מצעדות המוות בודפשט-הדיישהאלום ניצל כאשר באמצע הדרך העמיד פני ישן ונחשב כנראה למת. עם סיום המלחמה לאחר שחרור בודפשט, גילה כי אומנם הוריו ואחותו שרדו, אך בני משפחה רבים אחרים נרצחו בתאי הגזים באושוויץ.
9. ביצירותיו הרבה להעביר ביקורת על הממסד
במשחק הקופסא המפורסם שהגה קישון בשנות ה-60 של המאה ה-20 – "חבילה הגיעה", ביקר באופן סאטירי את עודף הבירוקרטיה בישראל. הביקורת של קישון הייתה חדה אך עטופה בהומור. בסאטירות שלו לעג לפוליטיקאים בני דורו; יומרותיו של דוד בן-גוריון להבנה בתנ"ך ונטייתו לחשאיות, טהרנות הלשון של משה שרת, האנגלית הגבוהה לעילא של אבא אבן, ועוד.
10. מערכוני ה"גשש החיוור" נוצרו במקור על ידו
הגשש החיוור ביצעו את ארבעת המערכונים; "תיבת הדואר", "אופסייד סטורי", "המוסך", ו"קסיוס קליי נגד חלפון" שעובדו במקור על ידו.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו