"שילה היה מאיר פנים בצורה בלתי רגילה" כך פותחת נירית אימו את הסיפור של סרן שילה ראוכברגר, בן 23, מהישוב עלי: "עוד שהיה ילד. אם היית נכנס לכיתה שלו היית נתקל בזוג עיניים בורקות, הוא היה מואר".
נירית, אישה מרשימה ומיוחדת מדברת באצילות ועוצמה בלתי רגילים ומספרת על בנה האהוב: "שילה נולד בתשעה באב ונהרג בשמחת תורה, יש קשר רב בין שני האירועים, הוא השאיר אחריו המון אור שעובר כעת דרכנו, הוא דוחף אותנו להמשיך לעשות".
"להוסיף טוב עוזר יותר מביקורת"
נירית מתארת: "לפני שבוע עשינו ערב מאצ'אפ לשידוכים הגיעו נשים מכל הארץ, הקמנו מצפה ביישוב, הכל להרים את המורל ואת הרוח והאווירה כי זה מה ששילה היה עושה.
בתעשה באב, רצינו לעשות מיזם שהוא לא מגזרי, לשילה היה קטע כזה, שהוא היה עסוק בכלל אבל לא בסיסמאות, טרח הרבה סביב האנרגיה והאווירה, החיילים שלו בגדוד 51 בגולני אמרו: רצינו מחלקה קיבלנו צוות".
נירית ניסתה לחשוב מה מאפיין את שילה ושיתפה כי היה לו משפט "להוסיף טוב, זה יותר מביקורת", אבל היא לא ידעה איך מורידים את הרעיון לפסים מעשיים.
(צילום: באדיבות המשפחה)
מול הקמפיינר המוביל של קפלן
איכשהו קישרו אותה לאיש תקשורת ונקבעה לה פגישה בתל אביב, נירית לא ידעה לאן היא מגיעה, אבל מסתבר שאיש התקשורת הוא מנכ"ל של חברת פרסום אחת מהגדולות בארץ, נירית ישבה מולו וסיפרה על שילה ושיתפה כמה היא רוצה את המיזם, לכבוד יום ההולדת של שילה, שידבר לכולם, לא רק לדתיים.
נירית משתפת בתחושות: "הוא התרשם מהדברים והקשיב ואז אמר לי: "אני הקמפיינר המוביל של קפלן", הרגשתי הלם, אבל חשתי ששילה יושב לידי, ואז הוא הוסיף: "אני איתך, את לא צריכה לשלם כלום, שילמתם את ההכי יקר לכם", זלגו לי דמעות, לא הצלחתי לדבר, מה בסוף כולנו רוצים? אהבה".
נירית מתארת את המיזם: "כל אחד ישתף באמצעות פוסט, סרטון או תמונה, במפגש מרגש שהיה לו עם מישהו ששונה ממנו בדעות, בצורת החיים, במחשבה ועזר לו במשהו, מתשעה באב ועד ט"ו באב ולתייג #לראות את הטוב, המטרה היא להציף את הרשת בסיפורים טובים, ברגעים מאחדים, של לב פוגש לב".
נירית מוסיפה "אני רואה בתשעה באב יום נקי, יום של כח, לחפש סיפור מכריח אותך להתבונן, להיות בתנועה, להעיף את החושך ולהדליק את האור, לזכור שכולנו חלק מהסיפור הזה של עם ישראל".
(צילום: באדיבות המשפחה)
"טרח סביב האווירה והאנרגיה הטובה"
נירית מעידה על עצמה בתור מרצה באקדמיה שהיא עסקה כל הזמן במשמעות, אבל אחרי נפילת בנה המושג התברר לה מחדש "שילה זרק אותי ברגע אחד למשמעות של החיים, לשיא העוצמות שלו, כל דבר שקורה הוא משמעותי, הכל פלא ולא מובן מאליו".
נירית מוסיפה: "שילה עסק תמיד בחבורה ובאנרגיה, היה נכנס הביתה לא מעיר לאף אחד, נכנס למטבח מכין בצק לעוגיות והשאר היו מצטרפים. היה דואג שכולם ישבו בשולחן שבת ואם מישהו רצה לרדת היה מביא משחק קופסא כדי שכולם ישארו, אם הוא ראה את אחת האחיות קצת מצוברחת, היה מוציא אותה לפק"ל קפה, הוא היה שם בשביל כל מי שהיה צריך אותו"
נירית מספרת על המפקד שהיה שילה "אחרי שהיה לוחם באגוז הוא קיבל מחלקה של ביינשים בגדוד 51 בגולני, הוא היה קשוח איתם, במסעות דרש שלא יצעקו ולא יתלוננו כל המסלול, אם מישהו צעק או רטן התחילו הכל מהתחלה, העיקר לא להעכיר את האווירה".
(צילום: באדיבות המשפחה)
"30 חיילים יצאו ללא פגע, שילה נלחם עד טיפת דמו האחרונה"
בשבעה באוקטובר שילה נלחם במו"פ דרום, ונירית מספרת "שילה נלחם ארבע שעות מול עשרות מחבלים, הוא הכניס את כל המחלקה פנימה לחדר האוכל והוא עמד בכניסה, כל פעם קרא לחייל אחר שיעזור: "אחד אלי", הייתה תחלופה של ארבעה לוחמים, מי שנתקע או נפצע הלך אחורה והגיע אחד אחר.
שילה המשיך להילחם גם כשהוא פצוע, וכמו שלימד את החיילים שלו הכל בשקט, הוא עבר גיהנום ולא אמר מילה, בגלל זה אף אחד לא הבין את חומרת הפציעה, גם כשביקש בקשר לפנות אותו לא הבינו את המצב, שילה נלחם עד טיפת דמו האחרונה".
30 חיילים יצאו ללא פגע מחדר האוכל המופגז, החיילים שלו ציינו "גם כשהוא היה בסכנת חיים הוא לא הפיל גרם מהסטנדרטים שלו, הכל כדי לא לייצר אנרגיה שלילית".
(צילום: באדיבות המשפחה)
"בתוך פרוכת של בית כנסת בשבעה באוקטובר"
נירית מוסיפה בהתרגשות "זה לא אנושי להכנס לאש, זה לא טבעי, באותו יום היו סיפורים על אנושיים, חברים של שילה נכנסו פנימה למקום שהיה מופגז ועם סכנה של שריפה ודליפת גז ובכל זאת נכנסו לתופת כדי להוציא את שילה, הם עטפו אותו בתוך פרוכת של בית כנסת שמצאו שם, ואיתה הוא נקבר".
נירית חוזרת למיזם "אנחנו מחפשים את הסיפור הקטן, האותנטי, לא צריך לתרום כליה, אפשר מפגש קטן בקפיטריה, להוריד להבות, להזיז ליום אחד את הויכוחים, להיות פשוטים, לחזור לסיפור המקורי של עם ישראל" .
(צילום: מהאלבום המשפחתי)
"דווקא בתשעה באב, דווקא השנה"
נירית מסכמת "רוח אלוקים מרחפת בבית הזה ובארץ הזו, אחרת שום דבר לא הגיוני. אני קוראת לעם ישראל להיות רגע מעל ההגיון ולהביא את הלב, לחפש את הרגע המשותף, שילה היה אומר שבמשפחה יש ויכוחים וזה בסדר כי 80% מהזמן יש כל כך הרבה במשותף, בואו נמצא את המשותף הזה, דווקא בתשעה באב, דווקא השנה, ונראה מתחת להכל שאנחנו באמת אוהבים".
את השיתוף מעלים באינסטגרם ובפייסבוק ומתייגים לראות_את_האור
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
