בקפלן מותר, לתפילה אסור: 'ראש יהודי' עתרו נגד עיריית ת"א

בעתירה שהוגשה נכתב: "המשיבה (העירייה) לא נקטה בדרך דומה של ביטול היתרים עתידיים כלפי מפרי סדר אחרים (אפילו אם אמרנו שהפרנו חוק ולא אמרנו כלל), דוגמת אירועים דתיים של מוסלמים, שנערכו בתל-אביב בהפרדה מגדרית האסורה לשיטת המשיבה. ודוגמת הצבת במות בהפגנות קפלן, שאף כונתה על ידי המשיבה ל"כיכר הדמוקרטיה", ובהצבת במות גדולות במצעדי הגאווה השנתיים שראש העירייה משתתף בהם בדבקות.

"המשיבה נוקטת איפה ואיפה בכך שהיא מפלה בשטחה באופן פסול בין אירועים דתיים שלמוסלמים ובין כאלה של יהודים. כך, אוכלוסייה ערבית- מוסלמית בתל-אביב יכולה לקיים אירועים בהפרדה מגדרית מלאה, המתאימים לתפיסת עולמה, והמשיבה אף מממנת מקופתה הציבורית את גדרות ההפרדה, מה שאסור לאוכלוסייה היהודית-דתית מצד המשיבה."

כזכור, בתחילת השבוע הגישה עיריית תל אביב מכתב תשובה לאחת תושבות העיר, בו נאמר: "בהמשך לפנייתך לקיום אירוע במחרב הציבורי ועל רקע קבלת מספר בקשות, מטעם מגוון גורמים פרטיים, לקיים אירועי תפילת/ התכנסות יום כיפור בכיכרות העיר/ גנים ציבוריים דוגמת כיכר הבימה, דיזנגוף, סינמטק ולאחר בחינת העניין עיריית תל אביב- יפו אינה רואה להמשיך בפעילות כפי שהייתה נהוגה בזמן הקורונה, ויש לחזור למקובל זה שנים".

תפילת מחאה בכיכר דיזינגוף: "למה רק ליהודים אסור?"

עוד נכתב: "העירייה אינה מעמידה מרחב ציבורי אינטנסיבי דוגמת כיכרות וכדו' על מנת שישמש כבית כנסת או מקום התכנסות לטובת אירוע ביוזמה פרטית וכי המענה לקיום תפילות יום הכיפורים הוא באמצעות מאות בתי כנסת הפזורים בעיר. לפיכך כלל הבקשות לקיום תפילה בכיכרות אינן מאושרות".