בעוד הצפון בוער, יהודה ושומרון מתמוטטת לשלטון תאי טרור והדרום אדום מדם הנרצחים, הפיקוד הבכיר של צה"ל האשם במצב הנוכחי ממשיך לספר לעצמו ולכולנו סיפורים, במקום להגיש מכתבי פיטורים.

אם תעמיקו בנאומים של בכירי צה"ל, חברי פורום המטכ"ל המהולל ואנשי הדרגות הבכירים כגון דובר צה"ל או שותפיו תוכלו לחשוב לרגע שהשביעי לאוקטובר כלל לא קרה, או שהאזרחים בישראל מרגישים בטוחים.

לאחרונה הדליפו בכירי צה"ל לעיתונות האמריקאית כי "הצבא מעוניין להגיע להסכם שיסיים את המלחמה" ועוד הגדילו והוסיפו כי נתניהו הוא המחסום לכך, ראשית ברור למדי מלשכתו הרמה של מי הגיעה ההדלפה, הרצי נראה כמי שמאז השביעי לאוקטובר נחתה עליו בלבלת דומה לזו של הנשיא ביידן. ברוב המקרים הוא נראה ומתבטא כמישהו שלא יודע מה רוצים ממנו, קורבן תמים בסיטואציה לא בשליטתו, אין צורך להזכיר את ההתנהגות המבישה שלו בקבינט בו הוא יושב זועף ונרעש על כל גרם ביקורת שמוטח כלפיו, למרות שעל פי כל הגדרה הוא הרמטכ"ל הכושל בתולדות צה"ל.

הרצי מגדיל ונעלב בשם עצמו וקציניו על הביקורת המוצדקת מאין כמותה שמוטחת בהם, תחת פיקודו של הרצי הלוי וחברי לפורום המטכ"ל הפכה יהודה ושומרון מזירת סכינים לזירת מטענים, תחת פיקודם הפך צה"ל לצבא שאין לו תחמושת למלחמה או אפילו מדים להלביש את חיילי המילואים, תחת פיקודו לא דאג צה"ל לפתרון לאיום הרחפנים ותחת פיקודו נשטף הדרום בדם יהודים.

ועדיין, מישום מה, בכל מקרה אפשרי מתנדב הרמטכ"ל להרעיף אין סוף מחמאות ולספק מגננות לא לכוחות הלוחמים בשטח, אלא לאלופים הלוחמים באולפנים. הרצי קופץ במסוק מזירה לזירה ובערפול חושים מוחלט מפאר את הישיגיהם של חבריו, דוגמאת ביקוריו המביכים בפיקוד הצפון בין שריפה לשריפה לספר כמה טוב התוכניות המבצעיות שהוא ואלוף פיקוד צפון פיתחו לפגוע בחיזבאללה עובדות, מעבר לכל דמיון בעוד אני כותב את שורות אלה עומד הרמטכ"ל ונואם בטקס החלפתו של אלוף פיקוד מרכז תחתיו הפכה ג'נין וכלל איו"ש לקן צרעות מלא מטענים ומפאר את פועלו.

גורם נוסף שעוד לא טיפס לדרגת האלוף אך הפך להיות שם דבר בבתי ישראל הוא דובר צה"ל דניאל הגרי, שבעוד בראשית המלחמה היה למשב רוח של שקיפות בין הצבא והעם הפך עם הזמן לדובר פורום המטכ"ל ולא דובר צה"ל, הגרי צמצם בחודשים האחרונים את הופעתיו למינימום ומוצא זמן לצוץ רק כדי לספק אמירות הזויות לתקשורת הזרה והמקומית, אמירות שברובן כסת"ח לרכך את כישלון הפיקוד הבכיר. רק היום צץ הגרי להודיע לעולם כי גם בעוד חמש שנים חמאס יהיה קיים ברצועה כארגון טרור, ולפני מספר ימים הודיע כלל כי אי אפשר להשמיד את חמאס ושמדובר ב"זריית חול בעיני הציבור", הגרי פיתח גם תחביב נוסף בשבועות האחרונים, התנגשות עם גורמים פוליטיים שביקורתיים מידי כלפי צה"ל לטעמו שלו.

מעל כל זה, עומדת הצללית העצומה שלנצח תרחף מעל הרצי הלוי וכלל פורום המטכ"ל והפיקוד הבכיר הנוכחי, העידוד בקריצה ושתיקה של הסרבנות הפוליטית בישראל. לפני השבעה באוקטובר כאשר האלוף יהודה פוקס, אלוף פיקוד מרכז, ספג ביקורת מתונה כתוצאה משורת פיגועים שכשל לעצור, הרצי הלוי וחברי הפיקוד אצו רצו לעמוד לצידו, הוציאו הודעות מתלהמות לתקשורת, נסעו מיד לביקורי תמיכה בגזרתו ולא שתקו לרגע. לעומת זאת כאשר קומץ של אלפי סרבנים פוליטיים בתפקידי מפתח במילואים איים בפירוק צבא העם וביטחון ישראל באופן פומבי וגלוי (זוכרים את "באוקטובר לא יהיה לנתניהו צבא"?) הסית והמריד חיילים בסדיר ובקבע להשתמט מתפקידם, מה אז עשה הרצי?

תהיו בטוחים, הרמטכ"ל לא עלה על מסוק, ולא מיהר ללשכה ולא הוציא הודעות כועסות ומאשימות, הרצי נדם, ושאר הפיקוד הבכיר נדם איתו. בניגוד לדברים כמו תוספת לפנסיות, שמו הטוב של שותפם לעבודה ועוד הבלים צהליים, בעת פירוק צה"ל מול עניינו שתקו הרמטכ"ל וחבריו שכעת בטוחים שהם יטיפו לנו איך נראה ביטחון ואיך נראה צבא, יגידו לנו איך נראה ניצחון ואיך נראה הפסד ויחזירו אותנו לגבולותינו שהם איבדו רק כדי שיוכלו לפרוש בראש שקט.

אסור לתת יד להתנהלות הזאת, במידה והולכים לעסקת חטופים הצעד הראשון בהפוגה אמור להיות פיטורם לאלתר של כל אותם "מצביאים דגולים" והחלפתם מתוך הדרג המתמרן, יותר מידי רמטכ"לים ואלופים בשנים האחרונות תיארו את עצמם בתור פילוסופים, או משוררים או חשפו את עצמם עם הזמן בתור סתם תבוסתנים. הגיע הזמן ללוחמים ולא לצדקנים.