ח"כ שרון ניר לסרוגים: "החוק בתצורתו הנוכחית הוא אנטי ציוני"
ח"כ שרון ניר מציינת כי לא תוכל לתמוך בחוק הגיוס בתצורתו הנוכחית. בראיון לסרוגים היא מבהירה כי סיעתה תתמוך בחוק גיוס חובה לכולם מגיל 18 ותוקפת את חברי הקואליציה שהצביעו בניגוד לצו מצפונם
לאחר שהממשלה העבירה בכנסת את החלת דין הרציפות על חוק הגיוס, היום התקיים דיון בוועדת החוץ והביטחון על נושא הפטור לקראת הכנת החוק לקריאה שניה ושלשית. בראיון לסרוגים חברת הוועדה ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו ומי ששירתה כתא"ל מציינת שהיא תתמוך בחוק שיכיל בתוכו גיוס מגיל 18 ומעלה לכל חלקי החברה הישראלית.
בתחילת השיחה אומרת חברת הכנסת ניר כי יש להתייחס לחוק הגיוס ללא משוא פנים ובהתאם לצרכי הביטחון. "מבחינתנו זה חוק שחייב להיות על הפרק כמו שצריך. בתצורתו הנוכחית כמו שהממשלה העלתה אותו הוא לא עומד בקריטריונים של משוא פנים". הוא מנציח פטור לחרדים ולכן אנטי ציוני ופטריוטי ולא תואם את מפת האיומים ולכן בתצורה הזו אני לא אוכל להצביע עליו בעד".
ניר מבהירה כי "אם בסוף ישנו את החוק מקצה לקצה ויקבעו עיקרון פשוט וקל שכולם מגיל 18 מתגייסים לצה"ל מתוך הבנה ברורה שאלו צרכי השעה שעברנו כאן משהו מאוד גדול בשבעה באוקטובר, כמובן שנצביע בעד, לא נתייחס באופן ציני לנושא ביטחוני".
אך לדבריה: "כפי שרואים את זה כרגע זה לצערי לא חוק שתואם מודל את מודל צבא העם כשאני מסתכלת על שני עשורים קדימה זה לא תואם את זה. הגדילה של היקף האוכלוסייה החרדית ביחס לכללי ולכן אני חושבת שכולנו בסוף צריכים להיות מתחת לאלונקה כי זה עניין של צורך קיומי קודם כל ולכן החוק חייב להשתנות מקצה לקצה".
"בתצורתו הנוכחית אני לא אוכל להצביע בעד כי הוא כרגע נראה יותר כמו חוק השתמטות ואי גיוס מאשר חוק גיוס. אם הוא יהיה ראוי כמובן שלא נמעל בתפקידנו ונתייחס לעניים בכובד ראש ועל פי צו מצפוני".
"לאורך השנים נרשמת ירידה בהיקף המתגייסים החרדים לצה"ל"
ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר היום שלא יהפוך את הגיוס לכלי להפלת הממשלה, אם יהיה חוק שלא ימצא חן בעיני האופוזיציה, אתם תפעלו אחרת?
"אם החוק הזה לא יתווה גיוס לכולם אנחנו לא נוכל להצביע בעדו ונתנגד באופן מובהק".
אדלשטיין אמר "זה דף לבן, ניתן מענה אמיתי לצה"ל וביסמוט הדגיש שיתמוך רק במידה ומספר המתגייסים יהיה משמעותי
"אני שירתתי בצה"ל 31 שנה, למעלה משני עשורים מתבחבשים עם החוק הזה ולא מגיעים לשום מקום כי קובעים יעדים ומכסות. שמסתכלים על הנתונים בפועל לאורך השנים האחרונות רואים שיש רק ירידה של היקף החרדים המתגייסים לצה"ל מתוך פוטנציאל של 62,000 איש שהם בני גילאים 18-26, לזה אנחנו לא נוכל להסכים כי כולם צריכים להתגייס לצבא.
ולכן היא אומרת ש"אם יתחילו להגדיר מכסות ויעדים ולהתייחס לחוק של השישה באוקטובר ולא של ה-7.10 לצורך המהותי של צה"ל ששאגב שומעים אותו מהרמטכ"ל, שר הביטחון וכל הצמרת, צבא שלם שזועק לכוח אדם שזה חלק מבניין הכוח של הצבא לאיומים הנדרשים אז אנחנו לא נוכל להסכים לו".
היא מביאה כדוגמא את דברי הרמטכ"ל שטען ש"אם יהיו לנו גדודים כמו נצח יהודה כל גדוד כזה יכול להכניס אלפי אנשי מילואים בשירות". ניר מציינת ומדגישה את העול הרובץ על חיילי המילואים שנדרשים כבר בפעם השלישית להתגייס: "זה בלתי הגיוני שאנשים יבצעו שירות מילואים חצי שנה. לא הגיוני שאותה ממשלה שמביאה את החוק הזה מכבידה בנטל על המילואים וקובעת שיאריכו אותו".
"הממשלה מדברת על הארכת שירות סדיר לציבור המתגייס מ-32 חודשים ל-36. ולכן הדברים האלו לא יכולים להתיישב ביחד ולכן חייבים לעשות צעד גדול שכולם מתגייסים לצה"ל, יהודים ולא, צ'רקסים ודרוזים שכמובן מתגייסים, ערבים בהתאם לצרכי הצבא והביטחון וסיווג ביטחוני וכל מה שמשתמע מכך וזה גם הציבור החרדי, כל חלקי החברה הישראלית".
איך מגייסים ערבים?
"יש ואקום גדול של משרד הביטחון, יש היום מוסלמים, לצערי חללים שמשרתים ושירתו בצבא, עברו סיווגים ביטחוניים ונתנו את תרומתם. ואם הם מתאימים לשירות צבאי יעלו ויבואו וישרתו, ואם לא יש שירות לאומי ואזרחי, יש מספיק צרכים למדינת ישראל".
"ועדת שקדי ציינה כי ישנם 42,000 איש שלא לומדים"
השרה סטרוק אמרה להגדיל משמעותית את גיוס החרדים למסלול הביטחוני בשירות הלאומי, יכול להיות שזה יותר ריאלי כרגע?
"שירות לאומי אזרחי זה בדיוק החליף לשירות הצבאי במקרה ומשרד הביטחון וצה"ל אומר לי מאן דהוא פחות מתאים לצרכים".
האם ניתן להתחיל בכלל כעת מסלול לגיוס חרדים בזמן מלחמה ובאקלים הפוליטי הנוכחי?
"אני שומעת את הצבא, הוא צריך כוח אדם, בועדת שקדי אומרים שיש 42,000 איש שלא לומדים, תחשוב עליהם במונחים של גדודים, חטיבות ואוגדות. בסד"כים שיהיו ברצועת עזה, בצפון. אני צופה פני עתיד שנזדקק לכוח אדם לצרכים נוספים, זה צריך לקרות עכשיו, כי זה מה שהצבא צריך".
איך משנים את הדנא של החברה החרדית, מי שמושך בחוטים אלו ראשי הישיבות, הפוליטיקאים והעסקנים?
"הגיע הזמן שההנהגה החרדית כי זה מתחיל משם ומהעסקנים, זו בדיוק עסקנות. אם אותם אנשים יבינו שכולם צריכים להיות יחד תחת האלונקה, עניין של חוסן, סולידריות וחברת מופת של הישראליות. בסוף שמשוגרת רקטה מעזה היא לא בוחרת לפגוע בחילוני, דתי לאומי או חרדי ולכן כולנו צריכים להיות חלק מהמאמץ הכולל. הגיע הזמן שההנהגה החרדית תתעשת ותבין שזה צו השעה".
"אין סתירה בין שירות צבאי לדת"
השר סופר אמר שהם יצביעו רק בעד חוק שהוא ראוי, האם הם יעמידו אולטימטום לנתניהו או יתקפלו?
"אני מאוד מוטרדת, ראיתי שבוע שעבר אנשים שהצביעו לא בהתאם לצו מצפונם אלא על פי שיקולים פוליטיים צרים ולכן שהחילו דין רציפות על חוק שהוא לא רלוונטי לשבעה באוקטובר אלא ל-6.10 אני שומעת אנשים שמצהירים הצהרות ובפועל מצביעים אחרת, אני מסתכלת על זה בספקנות רבה, אני יודעת מה צריך".
אין חשש שאם יגוייסו חרדים לא נשמע זעקות על הדתה?
"דווקא בגלל שאני מגיעה מהצבא, אין סתירה בין שירות צבאי לדת. יש לנו הרבה דוגמאות כאלה של דתיים לאומיים שמשרתים בצבא, שומרים על המסורת למרות זאת ותורמים תרומה מכרעת. הצבא יודע לייצר גם מסגרת כמו נצח יהודה, ברמת מסגרת של פלוגה בחטיבת צנחנים".
לדבריה: "הצבא יודע לייצר את המסגרות והתנאים הנדרשים ולהביא סוגי כשרות, זה כבר קורה בפועל. אני חושבת הצבא יודע להכיל את כל חלקי החברה הישראלית. זה הדנא שלו, הוא צריך להיות על פי מודל צבא העם".
עוד היא מציינת כי: "הצבא ייערך ואנחנו נוודא שהוא נערך כמו שצריך וכמובן שזה לא צריך להדיר אף אחת מהאוכלוסיות האחרות. אבל ישמרו על המסגרת הרלוונטית. פלוגת חרדית צנחנים שלצערנו ספגה מכות קשות ברצועת עזה עכשיו. הם מגיעים מישיבות, תורמים תרומה מכרעת בשדה הקרב. העובדה שזה מצליח. עכשיו צריך לתרגם את זה לסד"כים הנדרשים בצבא".
ליברמן כיהן בממשלות עם חרדים, היכן היה עד עכשיו?
"הוא לא הספיק, הוא פירק את הממשלה על זה שלא העבירו את חוק הגיוס, בסוף לקחו את החוק ותרגמו במקום לגייס את כולם להחלטת ממשלה שיוכלו לשנות את היעדים והכמויות ולכן הוא פירק. צריך לזכור היטב שמה שקרה בשבעה באוקטבור זו קריאת השכמה לכולם, לקואליציה, אופוזיציה, ימין ושמאל. מה שאנחנו מבינים שיש איומים גדולים מאוד. ואנחנו צריכים לעמוד בפניהם ולהסתכל על הצרכים ולהתעלות לגודל השעה".
ב-2012 הוקמה ממשלה ללא חרדים, איפה הייתם?
"קןדם כל צריך להגיד שלפני השבעה באוקטובר הממשלה הכשילה חוק, עובדה שהחילו עליו דין רציפות אבל מתוך הבנה שזה חוק בדרך. מה שקיבלנו ב-7.10 זו תובנה ברורה שזה חוק שלא יכול להיות בדרך אלא צריך להיות הדבר האמיתי כי אלו צרכי השעה".
אבל היא מציינת ש"הייתה לגמרי תובנה ועובדה שהביאו חוק שהולך בדרך להבנה שהחברה החרדית כולה צריכה להיות חלק מהנטל הביטחוני שרובץ על כתפי כולנו".
"רק נציג אחד של החרדים נכח בדיון"
האם זה כישלון של ממשלות ישראל לדורתיהם שלא צפו את העתיד?
"אני רוצה לומר שקריאת ההשכמה של ה-7.10 הוא בהרבה מאוד מובנים וגם במובן הזה חלק בלתי נפרד מהתובנות שצריכות לקבל פה בוסט משמעותי".
"כאחת שישבה היום בדיון, אני רוצה להגיד שעל פי הקולות ששמעתי יש תובנה. הייתי שמחה אם היו מגיעים המפלגות החרדיות לדיון, גם ש"ס וגם יהדות התורה. עצם העובדה שהנוכחות שלהם הייתה דלה למעט חבר כנסת אחד מש"ס לא הייתה נציגות של חברי כנסת בדיון".
"בסוף אין ספק ששינוי כזה מתחיל מלמעלה, ממדיניות, מבית המחוקקים, לא שינוי שמתחיל מהצבא, הכנסת והממשלה צריכה וחייבת להגיד את דברה".
"החוק עבר קודם כל משיקולים צרים של קואליציה"
את אופטימית שיחוקק חוק שהוא נכון?
אני רוצה להאמין שדווקא שזה בוועדת חוץ וביטחון שפעלה עד היום בהתאם לצרכי הביטחון באופן מלא, היו כל כך הרבה הצבעות ולא משנה אם זה מגיע מהאופוזיציה והקואליציה הצבענו ביחד כי באמת ראינו לנגד עינינו את צרכי צה"ל ואני רוצה להאמין ולקוות שהקואליציה כמו שהיא הצהירה תראה לנגד עיניה את צרכי צה"ל".
"לצערי עצם שהעבירו את החוק הזה שלא נראה בתצורתו כמו שאני חושבת שהוא צריך להיראות והמילים שנאמרו הן אחרות אני מתייחסת לזה בספק רב. אם החוק הזה יקבל שינוי משמעותי אז יהיה אפשר להצביע בעד, אם לא אז אין סיכוי".
את מאמינה שנתניהו יראה לנגד עיניו את טובת הצבא?
"אני מאמינה שהחוק הזה עבר קודם כל משיקולים צרים של קואליציה ולא בהתאם לצרכי הצבא כי הדבר הכי בסיסי שצריך להתבונן עליו כי הצבא משווע לכוח אדם. שר ביטחון בממשלת הליכוד והקואליציה הצביע נגד וכל חברי הקואליציה הצביעו בעד אז אני חושבת שהתשובה בגוף ההצבעה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו