בן גביר: המשטרה יודעת להיות אלימה מול יהודים

בן גביר: המשטרה יודעת להיות אלימה מול יהודים

עו"ד איתמר בן גביר, תוקף הבוקר בחריפות את משטרת ירושלים על מדיניות המעצרים שלה בהפגנה אמש של פעילי עוצמה יהודית ולהב"ה

author-image
בן גביר: המשטרה יודעת להיות אלימה מול יהודים
  המשטרה מול המפגינים אתמול (פלאש90)

יותר משלוש מאות פעילים בראשות מיכאל בן ארי, ברוך מרזל בנצי גופשטיין ועורך דין בן גביר הפגינו אתמול בכניסה לעיר ומחו נגד אוזלת היד של ממשלת ישראל. בשלב מסוים עברה ההפגנה אל מול משרדי ישראל ביתנו הסמוכים כאשר במקום התקיימה ישיבה של השרים ליברמן ואהרנוביץ.

לטענת בן גביר: "מהרגע שהשוטרים הבינו שאנחנו מוחים נגד השר לביטחון פנים הם החלו להתנהג באופן אגריסבי ואלים כאילו אהרנוביץ יוריד אותם בדרגה אם יאפשרו מחאה נגדו" לדבריו:"הסברתי לשוטרים שוב ושוב שזאת מדינה דמוקרטית אך הם פעלו בצורה אלימה, הפעילו פרשים ואף פצעו חמישה מפגינים"

בסיום ההפגנה נלקחו למשטרה עשרות מפגינים בגין עבירות של השתתפות בהפגנה לא חוקית ושנים מהם בגין עבירה של תקיפת שוטרים. בין אלה שעוכבו היה יו"ר להבה בנצי גופשטיין שהתהלך לכיוון המשרד של ישראל ביתנו ואז קפצו לעברו מספר בלשים.

לטענת עורך הדין ב" המדיניות של המשטרה היא שערורייה בפני עצמה. מספר שעות קודם להפגנה הזאת התפרעו מאות צעירים ערבים בג'בל מוכבר, ידו אבנים לעבר שוטרים, זרקו בקבוקי תבערה, אך לתדהמתי המשטרה עצרה אחדים, ואילו במקרה שלנו נעצרו עשרות"

יחד עם זאת, לאור ההודעה של עורך דין בן גביר(שייצג את גופשטיין ועוד מספר פעילים בלהב"ה ) ושל חור אוריאל נזרי, עו"ד מארגון חננו שייצג עצורים אחרים, כי יוגש ערר לבית המשפט בגין מעצר שווא, החליטו במשטרה לשחרר את רוב העצורים בתנאי שלא ישתתפו בהפגנות לא חוקיות. מארגון חוננו נמסר בתגובה למעצרים: "שוב אנו חוזרים על האמת פשוטה והאבסורדית: אנחנו מצפים לראות את הפעלת הנחישות המשטרתית אל מול הטרור הערבי הרצחני ולא אל מול יהודים המוחים על הפקרת חייהם אל מול אותו טרור רצחני".

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּ
| 19-11-2014 19:07
תהלים פרק עט (א) מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: (ב) נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: (ג) שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר: * ואמרו חז"ל (סנהדרין מז,א): מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך [וגו'] נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ, מאי עבדיך ומאי חסידיך? לאו חסידיך - חסידיך ממש, עבדיך - הנך דמחייבי דינא דמעיקרא, וכיון דאיקטול - קרי להו עבדיך! [וממשיכה הגמרא לבאר, שזה בגלל שמדובר ב]הרוגי מלכות [יהודים שנהרגו ע"י גויים], כיון דשלא בדין קא מיקטלי - הויא להו כפרה. ע"כ. * ועל פי זה כתב בספר "אם הבנים שמחה" להגה"ק ר' יששכר טייכטל הי"ד זצ"ל: "...ועיין חת"ס בתשובה, שהביא הגמרא דסנהדרין, דישראל שנהרג ע"י עכו"ם אפילו היה רשע וגרוע נקרא קדוש. וכמו"כ כתב ב"אגרת השמד להרמב"ם": "ואיש שיזכהו האל לעלות במעלה עליונה כזאת, כלומר שנהרג על קדושת ה', אפילו היו עוונותיו כמו ירבעם בן נבט וחבריו, הוא מעולם הבא". עכ"ל. וכן היה מעשה בזמן שנרצחו שלשת הנערים החטופים ה' יקום דמם, שאחד ניגש אל הגר"ח קנייבסקי שליט"א, וסיפר לו שהוא הולך לנחם את משפחות הנערים החטופים, ושאל מה יש לומר להם? הגר"ח השיב על אתר ואמר: "תאמר להם שבניהם הן בכלל 'הרוגי מלכות' שאין אדם יכול לעמוד במחיצתם". * וכמו שראינו בגמ' סנהדרין מז,א. – כמו כן אמרו חז"ל (ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלג): וכפר אדמתו עמו, מנין שהריגתם של ישראל ביד אומות העולם כפרה להם לעולם הבא שנאמר (תהלים עט א) מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך נתנו את נבלת עבדיך שפכו דמם כמים. ע"כ. * וכתב האריז"ל בספר "לימודי אצילות" דף ל ע"ב, וזה לשונו: "דע, כשנהרג אדם מישראל על ידי גוי, אע"פ שאינו צדיק, כיון שקיבל עונשו בזה שנהרג בלא משפט, מיד בא המלאך ... ומכניס נשמתו בפתח שהוא ממונה עליו, ושם היא מזדככת ומתגדלת אעפ"י שאין בה מעשים טובים. ואח"כ נותנים אותה לחופה הראויה לה לפי ערכה וכו' ונמצא שמה שנהרגה היה לטובתה". עכ"ל. * והובאו דבריו בפירוש "מתוק מדבש" על הזוה"ק בראשית דף לט,א. ששם הזוהר מדבר על מעלתם, וז"ל הזוהר (מתורגם): וְנִכְנָס [המשיח] בַּהֵיכָל הָרְבִיעִי, וְשָׁם כָּל אוֹתָם אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם וְכָל אוֹתָם שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל יְדֵי שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם. וְהוּא שׁוֹהֶה וּבוֹכֶה. וְאָז כָּל אוֹתָם נְשִׂיאִים שֶׁל זֶרַע דָּוִד, כֻּלָּם אוֹחֲזִים בּוֹ וּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ. מַתְחִיל פַּעַם שְׁנִיָּה וּבוֹכֶה, עַד שֶׁיּוֹצֵא קוֹל, וְנֶאֱחָז בְּאוֹתוֹ קוֹל וְעוֹלֶה לְמַעְלָה וְשׁוֹהֶה שָׁם עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרְדִים עִמּוֹ כַּמָּה אוֹרוֹת וְזִיוִים מְאִירִים לְכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וּרְפוּאָה וְאוֹר לְכָל אוֹתָם הַהֲרוּגִים וּבְנֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים שֶׁסָּבְלוּ עִם הַמָּשִׁיחַ. וְאָז לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מַלְכוּת. וְשָׁם חֲקוּקִים וּרְשׁוּמִים כָּל אוֹתָם הֲרוּגִים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם בְּאוֹתָהּ פּוּרְפִירָה, וְעוֹלָה אוֹתָהּ פּוּרְפִירָה לְמַעְלָה, וְנֶחְקָק שָׁם תּוֹךְ הַפּוּרְפִירָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִלְבֹּשׁ אוֹתָהּ פּוּרְפִירָה וְלָדוּן עַמִּים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קי) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. עַד שֶׁבָּא וּמְנַחֵם אוֹתָם, וְיוֹרְדִים עִמּוֹ (כמה) מְאוֹרוֹת וְעִדּוּנִים לְהִתְעַדֵּן, וְכַמָּה מַלְאָכִים וּמֶרְכָּבוֹת עִמּוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַלְבּוּשׁ [נ''א: וביד כל אחד ואחד מלבוש] לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם כָּל אוֹתָם נִשְׁמוֹת הַהֲרוּגִים, וְשָׁם מִתְעַדְּנִים כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד. עכ"ד. *** אמנם אותו פרק בתהלים ממשיך הלאה: (ד) הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ: (ה) עַד מָה יְהֹוָה תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ: (ו) שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ: (ז) כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ: (ח) אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד: (ט) עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: (י) לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ: (יא) תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה: (יב) וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי: (יג) וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ: והיינו, שבזה שגויים טמאים שלטו בגופם של יהודים, והרגו אותם - יש חילול ה', שהחרפה של עם ישראל היא חרפה של השכינה, וכמו שרואים מזה שהתחיל בפסוק ד: הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ: ומסיים בפסוק יב: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי: זאת אומרת: החרפה שהיינו לשכנינו, היא החרפה אשר חרפוך ה'. וזהו משום שהנשמות של עם ישראל נטועים בשכינה הקדושה, ולכן כשגוי הורג יהודי – זה גורם שהשכינה שאותם יהודים הרוגים נטועים בה – נכפפת תחת החלקים שבסטרא אחרא שנטועה בה אותה אומה שממנה יצאו הרוצחים, ולכן כדי להוציא את השכינה מהכפיפות קומה הזו, צריך לנקום באותה אומה, ואז השכינה תרים בחזרה את הראש גבוה גבוה. ולכן מבקשים: וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי. שהנקמה בגויים, תחזיר את החרפה על פניה של הסטרא אחרא, ותסיר את החרפה מפני השכינה, ואז כשנראה כראוי את הכבוד של השכינה, יתקיים כראוי סוף הפרק (יג) וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ:
2
תלמדו כבר המשטרה חלשה מאד, אין להם כח על חזקים
אבי | 20-11-2014 13:15
אלו שהם יודעים שלא הולכים לעשות להם כלום אלא לצעוק מקסימום לחסום כביש, נגד אלו הם חזקים ביותר, אפס סובלנות ועד כל מיני ביטואים, במילים אחרים עוד פעם חלשים,,,,,,,,